איך לגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה?

מאת : יפעת פרס

29 בינואר 2015 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, קושי אחרי לידה

 

שלום, אני מטפלת בפסיכותרפיה גופנית. בחודש האחרון פגשתי בחיים הפרטיים שלי (לא מטופלות) לפחות שתי נשים שנראה לי שהן "בדיכאון אחרי לידה" (הולך ונהיה לי קשה עם המונח הזה).

אני פוגשת אותן דיי הרבה (פעם בשבוע בערך), אבל אנחנו לא מאוד קרובות. להעלות את הנושא בצורה ישירה מרגיש לי פולש, ואני לא מצליחה לחשוב איך לעזור להן בלי באמת לפלוש או לתת הרגשה של ביקורתיות, אולי אני גם חוששת שהן יפגעו ויכחישו.

אני עוזרת לאותן נשים בהפניה לאנשי מקצוע אם זה בעזרה והכוונה בטיפול בתינוק, ואם זה בעיבוד לידה, ומשתדלת גם לעזור באופן אישי. זה מרגיש לי לא מספיק נוגע בעניין, מפספס משהו משמעותי שיכול לעזור להן שאני לא יודעת איך לתת שלא במסגרת טיפול בקליניקה.

אשמח לשמוע מנשים שחוו דיכאון אחרי לידה, מנשים שעזרו לכאלה, ומאנשי מקצוע- איך הם תומכים כשמישהו לא מגיע לטיפול?

 

 

 

צילום: Josefa Holland-Merten

תגובה אחת ל- “איך לגשת למישהי שנראה לי שהיא בדיכאון אחרי לידה?”

  1. אני רוצה בינתיים לשתף בפוסט הזה ולבדוק האם הוא עונה לך על חלק מהדברים ומה עוד חסר לך במפגש מול אישה שאת לא מכירה ונראה לך שחווה דברים
    http://www.medabrotimahut.co.il/2014/09/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94/

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

סאגת לידה או איך תכננתי ללדת בבית חולים וסיימתי בלידת בית

מאת : קרן שרגנהיים

4 ביוני 201217 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

המקום : אי שם בצפון הרחוק.

מצב צבירה : שבוע שלושים ושמונה פלוס פלוס, המוגלובין בקרשים 8.8 ועושה כל מה שיכולה להעלות אותו…

בצהרי יום חם מהרגיל לעונה אני יושבת במרפסת לבריכת רענון עם הבכור שלי כשמתחילים הצירים ומתגברים, והופכים תוך זמן קצר לעובדה של ציר כל חמש דקות. על פי כל מה שאני יודעת, זה המקום להתחיל לפנות את עצמי לכיוון בית החולים, מתחילה לידה.

אני מעירה את הבעל מתנומה חטופה, מתארגנים לא מהר מידי , מסיעים את הילדון לדודה הקרובה ומתחילים לטפס לצפת.

זה בית החולים הקרוב ביותר אלינו, אנחנו בוחרים בדרך הנוף היפה, מעדכנים את הדולה שלנו שהכנו מבעוד מועד, ובסך הכל האווירה אופטימית וצוהלת במיוחד – צירים ממשיכים והמרחק ביניהם מתקצר.

בצפת אנחנו זוכים לקבלה שגרתית, בדיקת דופק, שאלות כלליות וכשמגיע הזמן לפתוח וריד, האחות ממקמת את הפרפר על הזרוע באופן כואב במיוחד. כשאני שואלת, היא טוענת שעוד רגע זה יעבור ואני כמו יולדת טובה ממתינה לרגע הזה בסבלנות…

בסופו של דבר הם מגלים את מצב ההמוגלובין העגום ומכריעים שלא אוכל ללדת בחדר לידה טבעי. אני מנסה למחות ולהראות להם מכתב רשום וחתום ממנהל מחלקה, המטולוג בכיר שמאשר שאין שום בעיה עם לידה בכל דרך שבה אבחר. שום דבר לא עוזר, הם עיקשים בעמדתם.

אמא טובה יותר

מאת : אמא אחת

30 ביולי 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפעמים אני מרגישה שמגיעה לו אמא יותר טובה ממני.

אמא יותר סבלנית. אמא שיותר אוהבת להקריא סיפור או לקחת לגינה למרות שחם. אמא שלא צריכה לא פעם ולא פעמים לעצור את עצמה לפני שהיא מרגישה בתוכה את הצורך להתפרץ או להתעצבן או לאבד שליטה. ולפעמים גם מאבדת שליטה.

לפעמים אני מפנטזת שאני לא צריכה יותר כלום. פשוט כלום רק להיות אני עצמי. בלי להעמיד לעצמי איזה רף של אמא שהייתי רוצה להיות. בלי רגשות אשמה כשאני כמובן לא מגיעה לרף של זה, או של אחרות שאני רואה סביבי. בלי לנסות לתמרן כל הזמן בין הצרכים שלי לשלו. כמה זה קשה.

הלידה הציבה בפני הזוגיות שלנו אתגר משמעותי

מאת : אבא בתול

29 במרץ 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה

המציאות הבלתי מאוזנת שמה אותנו על מסלול התנגשות….. מי חשב שרגע השיא של הולדת ביתנו הבכורה, יציב בפני הזוגיות שלנו אתגר כה משמעותי? הרכבות המשיכו לדהור זו אל מול זו, נהגי הקטר משכו בצופרים בכל כוחם, זיעה קרה כיסתה את גופם.