להיות אמא זה פרדוקס מורכב שכזה

מאת : מיטל

22 במרץ 2015 | 3 תגובות

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

מה שתיתן לי אקח. "זו ילדותי השנייה,

זו ילדותי השנייה- איתך"

שלושה חודשים חלפו מאז שהתינוק שלנו נולד ועם הזמן ובין חיוך למלמול ראשוני, האהבה גדלה ומתעצמת והלב נפתח לו. זה לא קורה בבת אחת, לפחות לא אצל כולן ורציתי לשתף בתחושות, שהעליתי על הכתב כשאורי היה בן שלושה שבועות. כדי לומר שזה בסדר. כדי להבטיח שבסופו של דבר גם כשזה לא נראה קרוב-  לומדים לאהוב בלי לחשוב.

אז אחרי סוף הריון לא כל כך פשוט, לידה בניתוח חירום קיסרי והתאוששות, גם אני רשמית מדברת אימהות. אחרי כל חודשי הציפייה,המחשבות והחששות בהם כתבתי את עצמי, קראתי כל פיסת מידע והתחברתי לכל טקסט רגשי בנושא, אני חווה כעת בעצמי את הדברים. יש רגעים בהם אני  שותקת ואז בוכה אימהות. עייפה ומותשת, מתגעגעת לעצמי, לנו כזוג, למרחב ולשקט שלי. יש רגעים שאני נפעמת שהאדם הזעיר שהגיח פתאום הוא באמת שלי, מצטרפת לעדת המתלהבים והמעריצים שלו מסביבי, מרגישה מחוברת ואוהבת, ולפתע  שוב מצוברחת, כעוסה, עצבנית ומתוסכלת.

אני מתוסכלת כי ידעתי הכול לפני והכנתי את עצמי לתחושות אבל איכשהו כשהן בתוכך ולא אצל אחר, את ממהרת לשפוט ולהלקות את עצמך. אז אני לא רוצה להעניש את עצמי על כך שאני עדיין לא בדיוק שותפה לאימרות מסביב כמו " אז איזו אהבה מטורפת זו נכון ?",  כי ההיגיון שלי אומר שאמא טרייה לא יכולה באמת להרגיש את התחושה הזו כשהיא לבה רותחת של אינספור תחושות מבלבלות וסותרות, אבל לרגש לא כל כך איכפת מה ההיגיון אומר. ואני  גם לא רוצה לרגע להתרגש מאימרות כמו "מה, אז יש לך דיכאון שלאחר לידה"? רק כי יש בי את האומץ לשתף וגם לענות שמותר לי להרגיש בדיוק כמו שאני מרגישה מבלי שימהרו להגדיר ולקטלג אותי, אבל בסופו של יום אני כן מתרגשת ותוהה אם משהו לא בסדר אצלי.

יחד עם זאת, מבעד לדוק הערפל ומסך הבלבול, לאחר 3 שבועות של ניסיון לדיבור אימהות, ברור לי שלהיות אמא זה פרדוקס מורכב שכזה: דכדוך ובלבול מהול בצחוק ושמחה, סיפוק והתפעלות לצד תסכול ואכזבה, קסם ורוך לצד כעס ומועקה, מסירות וחמלה לצד פחד וחרדה, חולשה וחוסר אונים ויחד איתם גם גאווה ועוצמה, חיוך ממיס לצד נשיכת שפתיים. כולם דרים בנפש יחדיו. מתגוששים, לפותים בידיים קפוצות, שנרפות לפתע כשיד קטנה אוחזת באצבעותיהן.

 

3 תגובות ל- “להיות אמא זה פרדוקס מורכב שכזה”

  1. אורלי הגיב:

    גמרי איתך.
    אני חצי שנה אחרי, גם קיסרי חרום, הטלטלות הללו של הנפש אכן מכלות כל חלקה טובה והעייפות לא נותנת לראות את הדברים בבהירות יתרה.
    כתבת יפה וכל כך נכון.
    <3

  2. מיכל אפק הגיב:

    מיטל,
    כתבת מקסים.
    מילותייך מדברות אליי ומדברות אותי.

  3. מיטל הגיב:

    תודה רבה רבה לכן!! תודה על השיתוף וההזדהות (:

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האפשרות לקבל את התחושות ולשתף אותן כמפתח להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בדצמבר 20107 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

כשמקשיבים לאמהות המתמודדות עם דיכאון אחרי לידה, הן מספרות שכשהן נפגשות עם מציאות השונה מהציפיות שאיתן הן הגיעו לאמהוּת, הן בטוחות שהן עושות משהו "לא טוב" ומנסות לשנות את עצמן (ללא הועיל) על מנת להתאים את עצמן לאידיאל "האמא הטובה". הן מספרות שהן מתקשות לקבל את המציאות החדשה כפי שהיא.

הנקת תאומים: סיפור ההנקה של התאומים שלי

מאת : מיכל איתם עמרני

4 בספטמבר 20112 תגובות

מתוך אמהות לתאומים, הנקה

סיפור ההנקה שלי מתחיל למעשה בעובדה שחיינו באותו זמן בהונגריה, והוחלט שאלד בהונגריה. בשלב מוקדם יחסית בהריון, הבנתי שאני הולכת לניתוח קיסרי, תמרי היתה במצג רוחבי והיה ברור שהיא לא זזה משם, כי אין לה לאן.

מאותו הרגע, התחלתי לחפש בצורה אובססיבית ממש חומר על הנקת תאומים.

אמא עולה לכיתה א'

מאת : אושרה לין מזרחי

7 בספטמבר 20118 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

לא יודעת איך לאכול את זה, את שנת הלימודים החדשה. וזה לא סתם – הגדולה שלי עולה לכיתה א', והיא עדיין לא בת 6!

הימים הראשונים עברו בהתרגשות ובציפייה ובשמחה. הייתי גאה בה, בקטנה שלי, שנהפכה לגדולה, בבקיאות בשיעורי בית, בהשתלבות ה'חלקה' והמרגשת.. ופתאום היום, היא לא רצתה 'ללכת לבית ספר' והסתבר לי שההשתלבות היא לא כל כך חלקה כמו שחשבתי (קיוויתי ..).

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)