מפתחות לשפע הנשי- ועל הזמן הכי חם בחודש

מאת : ג'ני גיטלבנד

17 במאי 2015 | 0 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עמוד הבית

 

"היא מעזה ליצור את הבלתי רגיל מהרגיל.

היא נוטלת פיסות, שברים ושאריות, ומעצבת שמיכות, סלים, פשטידות ומשפחות.

אם יש ואם אין, היא מספקת את מתח היצירה.

היא מעזה ליצור בלי לעשות, לארוג ללא חוט ולשיר לתוך הדממה.

כאשר נשלמת עבודת האישה, היא מרפה ממנה. זו יכולה העבודה להמשיך בלעדיה.

נפלא."

(מתוך: הטאו של הנשים)

 

בין עשייה, הרפייה והתמסרות

בסתיו נזרעו הזרעים לאחר שנחרשו השדות.

יש שם מאמץ וזיעה של עבודה.

יש שם השקעה לטווח ארוך.

העבודה נעשית לעיתים ללא ידיעה מה יעלה בגורלם.

 

בחורף, הגשם משקה את האדמה מרטיב ומלחח.

הטבע בהתכנסות עמוקה.

השורשים עושים את מלאכתם הבלתי נראית ומעמיקים פנימה אל תוך מעמקי האדמה.

 

באביב, הניצן בוקע מתאמץ ומתנגח עם האדמה לבסוף הוא פורץ את דרכו וצומח כלפי מעלה. הוא רוקם תוכניות בדרכו להגיע לחמימות השמש.

הפרחים יוצאים ומלבלבים.

כל הפוטנציאל ישנו.

 

בקיץ השמש מחממת את הפרי מתפיחה ומגדילה את עוצמתו באיטיות.

הפרי פשוט שם.

כל מהותו היא לתת לחמימות ולמים להגיע ולהבשיל. כל העשייה כבר נעשתה.

הוא סופג הכל פנימה. ואז, כשהוא בשיאו, כובד משקלו עוזר לו להיקטף-

מימוש.

 

 קיץ

 

 

 

 

 

 

מימוש

אני יושבת עם חברתי הטובה לשיחה.

אני שואלת: "תגידי, טוב לך?".

"תשמעי", היא אומרת לי, "את יודעת, בגדול כן".

דממה לרגע.

היא מוסיפה: "הרי אי אפשר שממש הכל יהיה טוב.  אם הכל בסדר בבית, אז בעסקים לא משהו. ואם את עושה מלא כסף, אז הילדים מוזנחים. ואם לא הילדים, אז הבן זוג… אי אפשר לקבל הכל".

"כי מה היה קורה אם היה הכל?" אני שואלת מתוך סקרנות אמיתית.

"אז הייתי מלכה". היא עונה.

"אבל את לגמרי מלכה. למה שלא תהיי מלכה?" אני עונה לה.

"תקשיבי, להיות מלכה זה מלא אחריות. את קובעת מה יהיה, הכל סביבך, נשאלת פתאום השאלה 'מה יגידו אחרים'…  אולי פתאום זה יהיה גדול עליי להחליט הכל ולעמוד בזה. "

"כן. להיות מלכה, 'לעמוד בזה', ושזה לא ירגיש גדול עלייך זה מאתגר…", אני מסכימה איתה. "לקחת אחריות על להיות מלכה ולא לרצות להיעלם זה משהו שאנחנו לא כל כך רגילות לעשות. זה מזכיר סיטואציה שמשהו אומר מחמאה כמו 'איזה מדהימה את'. רובינו בשלב הזה משפילות מבט ועונות שלא באמת עד כדי כך…"

 

 בקיץ

 

 

 

 

 

 

כמו פרי בשל

גם אנחנו, כמו הטבע, נמצאות בקיץ בשיא עוצמתנו הפורייה. כמו בביוץ. השפע שנקטף מתוך הקיץ הוא שפע שמגיע מתוך שהייה והתמסרות לתנאים המייטיבים המזינים אותנו.

אם התנאים נזרעו בסתיו (כמו בתקופה הקדם ווסתית), עברו עיבוד, התכנסות והשקייה בחורף (כמו בזמן הווסת), אם נשלח חץ של התכוונות ותוכניות באביב (כמו הזמן הפורה שלפני הביוץ). אזי כל מה שנותר לנו הוא להיות ולהתמסר להבשלת הפרי בקיץ. ולקטוף אותו.

בעולם שלנו, שנע בעיקרו בקצב גברי, נהוג לחשוב ששפע ומימוש מגיעים בגלל עשייה (doing), ממאמץ. אני מציעה להסתכל על מימוש שמגיע גם מתוך (being) והתמסרות לבשלות.

 

אני מזמינה אותך להרגיש את הקיץ עם המפתחות לשפע הנשי בסדנת "אישה במהותה", סדנה בנושא ארבעת העונות של המחזוריות הנשית שתתקיים ב 12/6/15 בהנחייה משותפת עם הילה פיאלקוב מורה ליוגה נשית לפרטים:  http://lp.vp4.me/b685

 

ג'ני גיטלבנד, לגעת ברעב.

מלווה בהתמודדות עם הזנה רגשית ודימוי גוף דרך מפגשים אישיים וסדנאות קבוצתיות.ג'ני גיטלבנד

פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת על ידי ה-EABP (הארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית)

מטפלת באמצעות: תנועה, מגע, שיחה, נשימה והתמקדות.

050-881-3936

jenny2dance@gmail.com

להצטרפות לרשימת דיוור שלי ולקבלת תכנים נוספים בעתיד: http://lp.viplus.com/biat

 

הבלוג שלי

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האבל על אמא התפרץ אחרי הלידה

מאת : אמא ויהי מה

13 באפריל 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות ובנות, לכל אמא, תחושות מגוונות אחרי לידה

אני בהחלמה אחרי ניתוח קיסרי, הכל כואב ובעלי ש"איים" שלא נוגע בילדה ולא מטפל, עזר לי מההתחלה, מבית החולים, ומאז הוא שותף פעיל בכל הטיפול בה.

ואז ניסיתי להניק ולא הצלחתי. נעזרתי באחות ועוד אחות ויועצת הנקה שממש ניסתה לעזור וניסינו הכל כולל פטמת סיליקון והילדה לא ינקה. טוב, אני עקשנית, לא מוותרת.

אליסה בארץ הפלאות- על אוכל, שפע, רעב ותשוקה

מאת : ג'ני גיטלבנד

29 ביוני 20142 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

לראשונה אכלתי לא מתוך רעב אלא מתוך כמיהה, השתוקקות, סקרנות ותאווה, נגלה לפני עולם של טעמים וריחות שלא פגשתי מעולם. הייתי יוצאת מכל ארוחה בקושי גוררת את עצמי החוצה, בכל פעם מבטיחה שזאת הייתה הפעם האחרונה שאני במצב שעוד חלקיק חמצן שינסה להיכנס עכשיו לבטני יפוצץ אותי לחלקיקים.

לטעום מהכל מבחינתי היה לחיות את החיים עד הסוף. ולבלוע את החיים עד הטיפה האחרונה נחשב למשהו שיעשה לי טוב. לא משנה שסבלתי מאוד מתחושת המחנק אחרי שבלעתי את כל העולם והדבר האחרון שזה עשה לי זה להרגיש טוב.

נשארתי לבד | אחרי לידה

מאת : שירה דרוקר

25 באפריל 20133 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות, עזרה ודאגה לעצמנו

אני כועסת. על המדינה, על מקום העבודה שלו. איך מפקירים אותי ככה לבד אחרי לידה ? בלי החצי השני שלי?

הוא עצוב. הוא כל כך היה שם בלידה ואחריה. מאוד רוצה להיות חלק מהתהליך הזה שאנחנו עוברים יחד מאז הלידה. תהליך שנקטע כך, באחת, כשהוא חוזר לעבוד.

בבת אחת חיי היומיום שלנו נפרדים. מעכשיו כל אחד יחיה את החיים שלו.

נצטרך גם לפנות מקום להחלפת חוויות ורשמים. אחרת איך נוכל לקרוא לעצמנו "ביחד" בכלל?

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)