דכאון אחרי לידה

מאת : עדי פלד-שריג

7 ביוני 2015 | 2 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, עמוד הבית, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

 

אפשר לתאר את זה כך-
צינוק קטן
אין כלום, הגוף כלוא,
גם הנפש
אפילו להתרומם מעט
לא ניתן

אפשר לתאר זאת
כשדה קרב
מלחמה עקובה מדם
על האדמה חייל חִיוור דועך
לא יודע על מה נלחם

אפשר לתאר
ים סוער
חוף ללא מציל, דגל שחור
אישה נעלמת, מצולות, גל גדול

אפשר לתאר
אבל רק את, שהָיִית
בצינוק, בשדה קרב, בים סוער
רק את יודעת
שום תיאור לא יספר את שעברת
יושבת
שוכבת
טובעת.

 

 

עדי פלד-שריג, אם לשלושה, מלווה בדרך ייחודית נשים בהריון ולאחר לידה עדי פלג שריד

http://lalehetveledaber.blogspot.co.il/

 

 

איור: עדי פלג-שריד

2 תגובות ל- “דכאון אחרי לידה”

  1. נעה שפר הגיב:

    עדי יקרה,
    מתרגשת למצוא אותך כאן, בבית של לימור 🙂
    נהדר שפרסמת עם תמונה שלך.
    קוראת אותך שוב, ושורף לי בבטן…
    נעה
    (אי אז בעמינדב…)

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?

מאת : אוסי הורביץ

11 בספטמבר 201110 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אם חוה סולקה מגן עדן בשל אכילת תפוח וקוללה בקללה: "בעצב תלדי בנים", מה היא עשתה שקיבלה תשעה ירחי לידה (כלומר הריון)??? מה, כרתה את העץ הדעת???

נראה שההוא למעלה "הכניס את האלמנט", כדברי הגשש, יחד עם הלידה. הוא ידע שלידה היא כמה שעות ספורות (כן, גם 36 שעות זה שעות ולא חודשים!!).

לא יודעת אם זה הגיל, הריון שני, הקיץ, ההתמודדות לבד או מה, אבל אני לא יכולה לומר יותר "הכל בסדר"…

להכניס הנאה, שמחה ומשמעות לשגרה האימהית אחרי לידה

מאת : יעל דורון יבין

27 בספטמבר 20104 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

אחד הדברים שהיו קשים לי באימהות אחרי לידה היה הפער האינטלקטואלי ביני ובין ילדי.

במשך השנה וחצי הראשונות מאוד נהניתי לעשות עם בני הבכור הכול, התלהבתי יחד איתו מכל דבר שעשה וגילה. כמו שאומר השיר- הרגשתי שזו ילדותי השנייה !

לאט לאט, איבדתי עניין, הבנתי את הקטע, השתעממתי. הוא ביקש לחזור שוב ושוב על הדברים, בכל חזרה מגלה עוד עניין בחיים. ואני חושבת גם על עצמי. חשה רגשות אשמה שאני חושבת על עצמי ולא מתלהבת כמו פעם.

להיות זוג עם ילדה יחידה זה לא מספיק טוב בשבילי

מאת : אחת וזהו

26 בינואר 20118 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

"…אמא, אבא וילדה יחידה. אחת וזהו. לא. לא מבחירה"…. כך כתבתי.

לא מבחירה?

בתחושה שלי – לגמרי לא מבחירה.

אבל יש מי שיאמר (מבחוץ… מתוכי…) שבתי היא ילדה יחידה (גם) בגלל מה שאני בוחרת.

בגלל מה שאני לא בוחרת.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)