תפריט חיי..

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

17 ביוני 2015 | תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

 

אני שוב אופה את תפריט חיי, הפעם אני יותר בשלנית, יותר מחושבת, יודעת היטב אילו תבלינים אני צריכה לשים ואילו תבלינים אני צריכה להרחיק כרגע.

תפריט חיי החל במסע מופלא לפני כ 4 וחצי שנים בו הפכתי לראשונה לאמא לשיר המדהימה עם לב הזהב.

והנה שוב אנחנו פותחים את ליבנו או יותר נכון רגילנו ובישלנו שוב בריאה חדשה, חיים חדשים צומחים בי, מתבשלים בי, אני לא יודעת איך יראה תבשיל חיי נוסף, אילו פנים, מבט, שיער, גוף יהיה לה. העיקר שהבריאות תהיה הבסיס למתכון חיי.

כולם אמרו שיהיה אחרת שאני ארגיש טוב שהמתכון לא יהיה קשה ומסובך אך אני בתוכי, בתוך נימי נפשי ודמי ידעתי. ידעתי שהמתכון חייב להיות מסובך, קשה עם הרבה ערבובים וניסויים והמסע למתכון הולך ארוך.

אני שואפת אוויר, עולה למעלה מדמיינת. מרימה את הראש מהכיור, שוטפת פנים, ויודעת שמתכון חיי מתבשל לו, והכל יעבור ברגע שאלד, ברגע שהנשמה שבי תצא החוצה, ברגע שאני והבריאה נתייחד ואצבע אלוהים שוב תגע בי ואני לרגע ארגיש במקום אחר.

החוויה שאני חווה כעת היא עצומה. נשים רבות לא מבינות מה עובר עלי היות וחוו הריון נעים וקל.

כל התופעות שיש לי, הקאות, בחילות, כאבים, טעם מזוויע בפה, ריח נוראי, בכל מקום אני רגישה כחיה.

אך אני יודעת שהמסע התבשיל המתכון של חיי השני הוא קשה וארוך כי רק כך אני אצמח, מהקושי אני אצמיח עלים, מהבכי ענפים, מהכאב פירות.

המסע שלי קשה ואני מתחברת לגופי כל גרם כל נים כל נקודה כל תופעה מקבלת אוהבת.

 

 

"אני בזוקה בקינמון,

עטופה בקונכיית בצק

מתובלת היטב

בשלל ריחות וטעמים וממתינה לאפיית חיי…"

 

הבלוג שלי

 

 

פסל: שוקי זהבי

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “תפריט חיי..”

  1. אנונימא הגיב:

    כתבת מדהים,
    אני קודם כל מאחלת לך המשך הרבה יותר קל מברגעים שכתבת 🙂

    מתחברת מאוד, מהמקום שלי, מהחוויה שלי של הקושי של סוף ההריון בעיקר, ואחרי הלידה.

    אני הייתי בשמירה כמעט כל ההריון, הרגשתי רע ברובו, הייתי מחוקה לגמרי. מזל שלא עבדתי.
    אחרי הלידה היה קשה במשך כמעט שנה.

    אז אומרים לי – שיהיה בסדר, שיהיה אחרת. שכל הריון הוא אחר, שכל "אחרי לידה" זה אחרת,
    ובפנים אני יודעת – שזה לא יהיה אחרת.
    רק שהפעם, אין לי את הפריבילגיה לעבור את זה שוב, בגלל שכבר יש ילדה…
    אני אפילו לא חושבת על עוד הריון,
    אני מנסה להתחיל לחשוב על אפשרות של אימוץ…
    וגם זה לא קל…

    בקיצור,
    שמחה ואף מקנאה בכל אלו שאצלן יותר קל.
    ומאחלת לי, לך, ולכל אלו שיותר קשה ומורכב אצלן – למצוא את הדרך להגשים את הרצון, את האהבה, את התפילה המתוקה, למשפחה יותר גדולה.

    באהבה 3>

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הגישו את הצעת החוק שלי !- חופשת לידה לגבר

מאת : לימור לוי אוסמי

23 בפברואר 201117 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

"ממי !!!!!! הגישו את הצעת החוק שלי !!!!!"

כל כך התרגשתי ושמחתי ומיד נכנסתי לאינטרנט לברר אם זה נכון והתברר שכן !

למה הצעת החוק 'שלי' ? כי אני יזמתי אותה ! וכך, לצד ההתרגשות על זה שלפחות היה ניסיון להגיש אותה, גם הייתה בי אכזבה שלא טרחו לציין את שמי.

רגעים קטנים של אושר (וגם קושי) אחרי לידה

מאת : אמא של שירה

2 בנובמבר 20108 תגובות

מתוך אחרי לידה, קושי אחרי לידה

אבל לפעמים, כמו היום, קשה לי. קשה לי כל כך כשאת בוכה אליי ורוצה אליי, אפילו בוכה אצל אבא. אז ברחתי לאמבטיה ובכיתי. נשברתי לרגע. רציתי את אמא – את סבתא, שתבוא ותעזור, שתחבק, שתאהב, שתנשק ותנחם אותי – כי גם לי קשה. ואז חשבתי שאולי לא חוויתי דיכאון לפני או אחרי לידה אולי אני חווה אותו עכשיו?

אבא שלי חושב שזה דור מפונק

מאת : שירה דרוקר

31 ביולי 201111 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, קוראות לשינוי

אבא שלי חושב שזה דור מפונק. בכל פעם שאני מזכירה את המחאה או מדברת על איזו צעדת עגלות, הוא קופץ: "גם בזמננו זה היה קשה, אז הקרבנו ועבדנו קשה והשגנו הישגים כלכליים! אתם דור מפונק…"