האמא הזו היא אדם. היא אשה.

מאת : יפית שחר

6 בספטמבר 2015 | 5 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, עמוד הבית

 

כשתינוק נולד, השם של היולדת הופך להיות : "אמא".

מצד אחד, זה מקסים, כי ואוו, איזה נס וזכות זו להיות אמא, ומצד שני, כאילו השם שלה נשכח בכמה ימים האלה, ואחר כך בגנים, היא "אמא של" וכך זה ממשיך וממשיך.

האמא הזו היא אדם בעצם. היא אשה עם רגשות ועם תחושות, עם חוויה כל כך עוצמתית שהיא עוברת, והיא זקוקה להכרה. היא זקוקה לאמא, אחות,  חברה, בן זוג , שיהיו שם איתה, שיראו אותה, שיחזיקו לה יד ורק יקשיבו וזהו.
איכשהו נראה שקצת התבלבלנו, כל כך הרבה חוגים מקסימים, שעוזרים לאמא להיות עם התינוק, לראות איך הוא מתפתח, לגעת בו נכון, אבל שכחנו דבר אחד את האישה המדהימה הזו שנמצאת שם , זו שלפני רגע הפכה לאמא, ואולי מרגישה לבד, או בלבול, או אשמה, או קושי, וחוסר וויסות שנובע מעייפות ועוד.
במאמר 'כבלי האהבה' של ג'סיקה בנג'מין, היא כותבת על כך שרק לאחרונה התחלנו לחשוב על האם כעל סובייקט בזכות עצמה. הפסיכולוגיה בכלל והפסיכואנליזה בפרט שותפות לראיה המעוותת של האם ככלי שבאמצעותו התינוק גדל, כאובייקט שאליו מכוונים צרכיו של התינוק. האם היא המטפלת, האחר המשמעותי, המבינה, האמפתית, המשקפת, היא גם מציבת גבולות, היא האחר החיצוני הממשי להחריד.

היא מציאות חיצונית, אולם לעיתים נדירות רואים בה סובייקט בעל ייעוד נפרד מקיומה בשביל הילד שלה.  למעשה, היא סובייקט אחר, אשר המרכז העצמאי שלו חייב להיות מחוץ לילד אם ברצונה להעניק לו את ההכרה שהוא מבקש.

אם מדוכאת מדי בשל בידודה אינה יכולה להתלהב מילדה הלומד ללכת או לדבר. אם המחניקה את כמיהותיה, שאיפותיה, תסכוליה, אינה יכולה להזדהות עם שמחותיו וכישלונותיו של הילד שלה. את ההכרה שהילד מבקש יכולה האם להעניק לו רק מכוח זהותה העצמאית.

לאחרונה אפשר לראות יותר קבוצות אמהות המתגבשות סביב הרעיון הזה, של הכרה באם כאישה המכילה בתוכה עולם שלם של חוויה ורגש, ואפשר לקרוא יותר על חווית האמהות של נשים הכותבות ומשתפות ומספרות לעולם, ולנשים אחרות שגם הן ידעו מה עומד בפניהן, ובעיקר שידעו שזה בסדר. זה בסדר לחוות את כל מה שהן חוות, זה טבעי.

אנחנו שונות, אבל גם דומות ולהיפגש זו עם זו, או ללכת למקום שמכיר בנו כנשים בנות אדם ולא רק כאמהות ומאפשר לנו להיות עם כל זה… כמה הקלה יכולה להיות ויתר מהקלה, ריפוי.

אז אני מזמינה אתכן, המלוות הרגשיות, התומכות, הדולות שלפני ואחרי, הכותבות, שאולי לא תמיד מרגישות שזה הדבר הנכון, או שמספיק נשים נענות לקריאה… קוראת לכן להקים עוד קבוצות, לכתוב עוד,  להמשיך!!!! בבקשה אל תפסיקו!!!  זה חשוב מה שאתן עושות.

באהבה גדולה,

יפית שחר

מטפלת בתנועה

מנחת קבוצות נשים ותינוקות לאחר לידה

5 תגובות ל- “האמא הזו היא אדם. היא אשה.”

  1. מסכימה לכל מילה 🙂

  2. דנה ליברמן רביב הגיב:

    יפיתוש יקרה, כתבת מקסים!
    תודה על הלגיטמציה שאת נותנת לנשים הבאות לקבוצות ולנשים שמכילות קבוצות כאלה. כן ירבו נשים המתקבצות יחדיו וחולקות הווה משותף בתקופות מאתגרות וגם לא.
    שנה טובה ונפלאה לך יקרה😘

  3. חני סער הגיב:

    יפית יקרה,
    תודה רבה לך על זה. אני כל כך מתחברת אל תחושת השבט הנשי, שיחד עם השונות הגדולה יוצר שלם גדול יותר.
    ומאמינה בהתמקדות באם, באדם שהיא כעת, באדם שהייתה לפני הלידה, בשינוי, בתחושות, ברגשות, במה שנוכח בתוכה.
    שתהיה לכולנו שנה נהדרת, מלאת הקשבה וחמלה לעצמנו.

    אמן.

    • יפית הגיב:

      הי חני. הגבתי לך גם בהודעה פרטית. תודה על התגובה ושתהיה שנה מעולה, מחוברת לעוצמות הנשיות שלנו.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מיזם חדש ! 'קו ליולדת'- לנשים שנפגעו מיחס לא הולם בלידה

מאת : לימור לוי אוסמי

16 באוקטובר 20120 תגובות

מתוך חופש בחירה בלידה, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה, קוראות לשינוי

עמותת 'נשים קוראות ללדת', הפועלת למען חופש בחירה בלידה ולקידום והגנה של זכויות נשים סביב ההריון והלידה, הקימה את 'קו ליולדת', שמהווה כתובת עבור אשה אשר זכויותיה הופרו או שנפגעה מיחס בלתי הולם במהלך הטיפול בה.

'הכנה ללידה'- יש באמת חיה כזאת?

מאת : דנית צור אלמוג

15 במרץ 201110 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* לידה היא טקס מעבר מהותי ולא אירוע רפואי (גם כאשר טיפול רפואי הוא חלק ממנה).
* מהותה של הכנה ללידה היא תהליך גילוי עצמי, ולא איסוף של מידע מיילדותי.
* הכנה ללידה היא תהליך מתפתח ומתמשך (עבור הורים ומדריכות כאחד), ולא תבנית אחידה של מידע ושל טכניקות לימוד.

משהו בבטן אמר לי שזה לא זה

מאת : אוסי הורביץ

9 בפברואר 20114 תגובות

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

ואכן מצאתי. גיליתי שיש טיפול בשיטת הפלדנקרייז בו התינוק אינו בוכה והשיפור מהיר ביותר. הגעתי לאישה מדהימה (שרי בומפלד) שהחלה לטפל באופיר וכבר אחרי טיפול ראשון אפשר היה לראות את התיישרות עמוד השידרה של אופיר. לא אפרט כל שלב ושלב, אך מהר מאוד אוצרי קיבלה מחדש את היכולת שלה לזוז חופשי ויכלה להתפתח ולהשיג את כל מה שעיכב אותה עד כה (כמו התהפכות מהבטן לגב ולהפך וכדומה).