דובת  חורף

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

14 באוקטובר 2015 | 4 תגובות

מתוך יומן הריון

 

אני כדובת חורף בקוטב הצפוני,

חבויה במערה.

כרגע האור לא גדול,

נמצא בצדי המערה,

ובקצה רחוק האור גדול,

אך ידי אינה משגת בו.

 

כדובה, ישנה הרבה ושוכבת,

גופי אוגר שעות שינה,

צובר חלומות.

שם הכי טוב לי,

אז אני לא מרגישה

את כאבי רחמי,

את כאבי הבטן התחתונה,

את כאבי הוואגינה שלי,

את הצרבות

ואת הרצון להקיא.

 

מנסה להתחבר לכאב כבר 7 חודשים,

לקבל אותו.

וכעת, שבוע 33.

סף הסבלנות שלי נמוך

וההבנה לכאב בתוכי קשה מנשוא.

.

מדברת אל כוחותיי,

יודעת שהם קיימים

ומנסה לנשום דרכם.

 

עוצמת עיניי,

לוקחת נשימה גדולה

ואז מוציאה נשיפה ארוכה.

ידיי על בטני,

מרגישה את העוברית,

את הנשמה שהגיעה לעולם,

את החיים החדשים שעוד מעט

יפליגו ממני אל העולם הגדול.

 

עוד מעט אצבע אלוהים תגע בי,

נשמתי תשתנק רק לרגע

ואז המפל הגדול יתרחש,

הר הגעש יתפוצץ

ואני אצא מן המערה אל האור הגדול.

 

כאבי רחמי ינוחו,

ולאט לאט ירפו ייעלמו כלא היו.

ואני ממתינה לך, קטנה שלי.

 

אביבית זהבי בינשטוק

לבלוג שלי

 

לשיתופים נוספים במדור 'יומן הריון'

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “דובת  חורף”

  1. האמת? בעיקר התחשק לי לקלל.
    בחיי, לפעמים פשוט נמאס לי השאנטי בנטי, להרגיש, לנשום, לחוש ולמשמש וכל מה שאני רוצה זה להוציא איזו קללה עסיסית של ינעל העולם!! אי אפשר שיעבור יותר בקלות?

    זהו, שיחררתי חח

  2. קרנית הגיב:

    הרבה זמן לא שמעתי מזמור כל כך יפה של אישה כל כך יפה
    העוברית שבבטנך ברת מזל היא
    איזה עוצמות ואורח רוח יש לאימה

    מאחלת המשך הריון פורה אומנות ויופי
    גם חווה ילדה בייסורים
    אך המתנה השתלמה לעולם כולו

    כל הכבוד👏

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דולה שמדולה

מאת : אבא בתול

6 בפברואר 20116 תגובות

מתוך דולה, הריון

מילא קורס הכנה ללידה, אבל דולה ?! זה כבר באמת מוגזם, מה אני צריך מישהי שתתרוצץ לי בין הרגליים בחדר הלידה ? כאילו שלא מספיקות לי המיילדות, אני לא צריך עוד בחורה שאנטי באנטי שתדליק לי קטורות ותטמטם לי את המוח על צ'קרות ונשמות שנפגשות להן.

אני? אמא לילדה מתבגרת!!!!

מאת : שגית ברמי

31 במרץ 20150 תגובות

מתוך גיל ההתבגרות, לכל אמא

הייתי בגיל 26 כשילדתי אותה. כמעט 14 שנים עברו מאז ועוד דקה אני? בת 40 והיא נושקת ל14. מילא לעכל את זה שאני עוד רגע בת 40 (שזה סיפור לפוסט אחר) אבל גם לעכל את זה שיש לי בת מתבגרת???? לי???

כן, כנראה שזו אני. אני זו שיש לה בת שהתחילה את צעדיה לעבר העצמאות הנכספת של עולם המבוגרים, שיש לה דעות מאוד ברורות והיא מראה בגרות נהדרת ויש פעמים שהיא קצת חוזרת להיות ולהתנהג כמו ילדה ואני צריכה להבין את זה ולקבל את זה בלי לצאת מדעתי.

אמא טובה יותר

מאת : אמא אחת

30 ביולי 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפעמים אני מרגישה שמגיעה לו אמא יותר טובה ממני.

אמא יותר סבלנית. אמא שיותר אוהבת להקריא סיפור או לקחת לגינה למרות שחם. אמא שלא צריכה לא פעם ולא פעמים לעצור את עצמה לפני שהיא מרגישה בתוכה את הצורך להתפרץ או להתעצבן או לאבד שליטה. ולפעמים גם מאבדת שליטה.

לפעמים אני מפנטזת שאני לא צריכה יותר כלום. פשוט כלום רק להיות אני עצמי. בלי להעמיד לעצמי איזה רף של אמא שהייתי רוצה להיות. בלי רגשות אשמה כשאני כמובן לא מגיעה לרף של זה, או של אחרות שאני רואה סביבי. בלי לנסות לתמרן כל הזמן בין הצרכים שלי לשלו. כמה זה קשה.