בכל מסע צריך הכוונה בהתחלה בכדי להצליח | דולה פוסט פארטום

מאת : אלינה וולודרסקי

26 באוקטובר 2015 | 3 תגובות

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית

 

אחרי שבילית בבית חולים, את חוזרת אל ביתך עם מלא "איך" וחוסר בטחון מוחלט. אמא, ועכשיו סבתא, שמזמן לא טיפלה בתינוק מנסה לשדר עסקים כרגיל. אך גם היא וגם את יודעות שזה לא קל.

בעלך איפשהו מנסה לקחת פיקוד או להיפך, לא מתקרב.

איך מחזיקים?

איך מאכלים?

איך מרדימים?

איך מקלחים?

כל כך הרבה שאלות.

את לוקחת עצה של חברה ומתקשרת לאשת מקצוע. היא מגיעה רגועה, נינוחה והכי חשוב –  לא שיפוטית.

מהרגע שהיא נכנסת את מבינה שמעכשיו תהיי בסדר. מעכשיו יש לך כתובת לשאלות ולהקשבה מוחלטת.

כמעט שנה עברה מאז, אבל כל רגע חרוט בזיכרוני. איך הגענו הביתה כמו משולש אהבה, שנינו וסלקל ביננו. אך הפעם, בתוכו הייתה נסיכה קטנה שנראתה מאוד נינוחה ורגועה, מה שממש הרגיש לי סבבה.

אני זוכרת את היום שבו קנינו את הסלקל ביחד עם העגלה וכל מה שהיה חשוב לי זה דברים שוליים, כמו : צבע, משקל, גגון נגד שמש. אך אף אחד לא הכין אותי ליום שאחרי.

אני זוכרת טוב מאוד את הלילה הראשון. יותר נכון, לילה לבן ראשון. היא לא אוכלת. היא לא נרדמת. היא פשוט בובה חדשה בבית שדורשת ואין לי מושג איך לתת לה את מה שהיא רוצה. ואז,בפעם הראשונה הבנתי שאני צריכה עזרה, לא בעלי ולא אמא. צריכה מישהו שבאמת יודעת.
מרי פופינס המופלאה, איפה את?

הטיפול בתינוקת חדשה היה לא קל. הייתי רחוקה מבני משפחתי, נטועה בעיר שהפכה פתאום זרה לחלוטין, חיפשתי את הדרך להיות אימא טובה, אבל גם להישאר בן אדם שפוי.
יחד עם הנסיכה נולדתי גם אני, אימא.

קיבלתי במתנה גם טלטלה הורמונאלית, כאבים עזים ודכדוך שנמשך כמעט כל חופשת הלידה. שמעתי וידעתי שממצב של דכדוך אפשר מהר מאוד להידרדר למצב קשה פי עשרה.

 

בחיים המודרניים יצרנו דיסוננס קוגניטיבי. מצד אחד, אנחנו רוצות להיות חלשות ושיעזרו לנו ומצד שני, אנחנו  חזקות ומצליחות להסתדר לבד.
משפחה, חברים, סביבה-  כולם בעד לעזור, אך לא נותנים מקום לאימא לשחרר, להיות חלשה וחסרת אונים. לא נותנים לגיטימציה לאימא “לא לדעת”.

היום, כמעט כל משפחה צעירה גרה רחוק מההורים, רחוק ממעגל תמיכה. אין מי שיעזור, ינחה את הזוגות הצעירים, בעיקר בתקופת משכב הלידה. גם ביקורים הפכו להיות ביקורי שישי שבת שלא ממש עוזרים.

הקשיים שחוויתי גרמו לי להתבונן על נשים סביבי ולנסות למצוא גם בהן את הייאוש וחוסר התאבון, את הרצון העז לברוח ובכלל, משהו דומה.  הרי בכל מקום, אומרים לנו שזה האושר הכי הגדול ואיך אפשר בכלל לחשוב אחרת?

קשיים, דילמות וסיבוכים- על זה אף אחד לא מספר. צריך מלא כוחות נפש ותעוזה להגיד ולהודות שאת צריכה עזרה. לא רק בלסדר את הבית וסוף סוף להתקלח בשקט. עזרה בלעבד את הלידה שעברת ולקבל את החיים החדשים. כמו מעבר מגן לכיתה א'.

התפקיד של דולה פוסט פארטום הוא לייעץ, ללוות ולעזור ליולדת ובן זוגה בתקופה הראשונה של ההורות. כאשת מקצוע, אני יכולה להעיד שלא תמיד היולדת יודעת מה מפריע לה. ככל שהיא שומרת יותר בבטן, כך הריחוק בינה לבין המשפחה ובעיקר לבעלה גדל.

יש גם אפשרות להיפגש בקבוצות תמיכה. לפתוח ולשמוע סיפורים ומחשבות של נשים אחרות. להרגיש שאת לא לבד ולהרגיש ביטחון ורוגע נפשי. ככל שאת הצלחת לפתור קונפליקטים פנימיים והשלמה עם מה שהיה או קיים.

על מנת לטפל במשפחה באופן מקצועי, הדולה פוסט פארטום הוכשרה לטפל באם ובתינוק במגוון נושאים – האכלה מבקבוק, הנקה, יצירת סדר בהתנהלות עם הילד , דכדוך לאחר לידה, חיזוק רצפת האגן, מיניות, זוגיות ועוד .

מסע של הורות הוא נפלא. אך בכל מסע צריך הכוונה בהתחלה בכדי להצליח.

 

למי שמעוניינת לקבל תמיכה כנסו לקבוצה בפייסבוק.

 

אלינה וולודרסקי

תומכת לאחר לידה ומנחת הורות ראשונית.

0533374200

nashimyahad@gmail.com

http://nashimyahad.wix.com/nashimyahad

 

3 תגובות ל- “בכל מסע צריך הכוונה בהתחלה בכדי להצליח | דולה פוסט פארטום”

  1. רינת הגיב:

    את בן אדם חזק.
    גם אחרי שנפגשתי איתך הבנתי את זה .
    את ממש עזרת לי.
    אני יותר לא מפחדת.
    תודה לך יקירתי

  2. יאנה הגיב:

    לא האמנתי. אבל את הצלחת להביא אותי אל האור

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הפגנת האמהות יוצאת לדרך !

מאת : תום אלרום

25 ביולי 20119 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

נבקש את הדברים הבאים:

• חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים

• פיקוח על מוצרי יסוד לתינוקות כתחליפי חלב וחיתולים

• הרחבת חופשת הלידה לנשים ומיסוד חופשת אבהות

• הפסקת תשלום על עגלה בתחבורה ציבורית

האם את באמת אשמה בכך שבן זוגך מתנהג באלימות?

מאת : עטרת סנפיר

25 בנובמבר 20143 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, לכל אמא

אחד המרכיבים המרכזיים בהם משתמש מתעלל הוא העתקת האשמה אלייך בכל הנוגע למה שמתרחש בחייכם. אני שומעת נשים רבות שאני מלווה במשפטים של חוסר בטחון ואשמה כלפי עצמן לגבי מקרים שחוו בבית. משפטים כמו: "אולי באמת אני לא הייתי בסדר", "זאת אני שגרמתי לו לאבד את.. אם לא הייתי מתעקשת ורבה איתו הוא לא היה שוכח את זה…" . "האוכל שהכנתי לא היה מספיק טוב, לא השקעתי מספיק, לכן הוא כעס…". נוספים בהן את עלולה להאשים את עצמך במקרים המתרחשים בחייכם.

איך אתן מתמודדות ?

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

3 בינואר 201213 תגובות

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו

הכוחות שלי….

אני צריכה לאגור כוחות ולא יודעת כיצד, אני אמא לכל החיים וזאת הבנתי מיד , לעיתים אני מרגישה שכולנו אמהות חד הוריות, הכל מוטל על הכתפיים שלנו, התינוקת, הבית, הסידורים, העבודה, החיים האהבה, המראה האוכל הכל, ואין אין עזרה.

פעם היו גרים יחד בשכונות וכולם עזרו לכולם והסבתות היו שם לטפל לשמור ולתמוך .והיום…..הסבתות עובדות עצמאיות , יש להן לו"ז צפוף ואנו נותרנו לבדנו, מנסים לאגור כוחות , לשאוב כוחות ויחד עם כל זה לתת לקטנה שלנו {בת 10 חודשיים} את כל האהבה והיחס החם שניתן לתת.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם