חופשת לידה- בואו נפוצץ את הבועה השקרית הזאת

מאת : יעל ארבל

16 בנובמבר 2015 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

"כן… נולדה לך ילדה מהממת וכל מה שאת משחררת לפייסבוק זאת ההצהרה שאת ״באושר עילאי״, מצטלמת עם הבייבי/תינוקי (שמות פייסבוק לרך הנולד) וכל החיים שלך מלאים בדובונים, לבבות ושמחת אין קץ.
אז בואו נפוצץ את הבועה השקרית הזאת למען אותן אמהות טריות שמרגישות שרק אצלן המצב שונה.

קודם כל, ״חופשת לידה״ אינה חופשה! זו תקופה לא פשוטה בה הגוף שלך כואב אחרי טראומת הלידה (כן, לידה זו טראומה לגוף), את לא ישנה, לא אוכלת (אם לא מביאים לך אוכל את ״חוטפת״ שטויות כי אין זמן להכין), את מרגישה בדידות גדולה (כמה אפשר לשבת בבית עם תינוקת כשכולם בעבודה חיים חיי שגרה מבורכת), את בחרדות גדולות (בא לך לגור בביתה של רופאת הילדים כי יש לך 1001 שאלות בשעה), את מפוצצת בהורמונים ובוכה מכל יתוש שמעז לזמזם בבית, את מתבוננת על אמהות אחרות בפייסבוק שאצלהן הכל דבש ובא לך למות, בזמן שהתינוקת שלך סוף סוף ישנה את הולכת לשירותים (!), עושה סטריליזציה לבקבוקים, מסדרת את הבית, מרוקנת את הפח של הקקי, מכינה בקבוקים, עושה כביסה, כלים, במקרה הטוב מתקלחת (מקלחת של 2 דקות כמו בטירונות) והופה… הנה היא התעוררה (״אבל מאמי… לא בא לך לישון עוד קצת?!?). את תמיד מרגישה מוזנחת כי אין לך זמן לכלום, את מרגישה לא נוח שכולם בעבודה עושים את העבודה שלך ואת ״נחה״ בבית, כשבאים לבקר את מחייכת מאוזן לאוזן וטוענת שהכל ״סבבה״ ובעצם החיים מרגישים כאילו את יושבת על חבית נפץ שעומדת להתפוצץ כל רגע ואת מתביישת להודות שבתשע בערב את כבר נרדמת!

ואז… החצי שנה נגמרת לה וסוף סוף התינוקת שלך מתחילה לתקשר אתך, לחייך, להביע את אהבתה ו….. עכשיו אני צריכה לחזור לעבודה??? איפה ההגיון פה? רק עכשיו מתחיל באמת הכייף! בקיצור… נשים יקרות, נכון שהכל נראה בפייסבוק מושלם אבל תקראו את הפוסט הזה כשתרגישו לבד ותזכרו שאתן לא.

נשיקות ואהבה.
אמא טרייה "

תגובה אחת ל- “חופשת לידה- בואו נפוצץ את הבועה השקרית הזאת”

  1. כרמית הגיב:

    כל כך נכון.עכשיו אני ב“חופשת לידה“ שנייה.אז נכון שאני כבר אמא מנוסה,אבל עדיין רוב התחושות אותן תחושות…

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איזדורה, מה באת להזכיר לי ?

מאת : לימור לוי אוסמי

14 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

שבוע שעבר חלמתי חלום שלא זכור לי לפרטיו. הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא את איזדורה דנקן רוקדת על במה. האמת ? לא ידעתי שאני עדיין זוכרת את השם שלה ואני לא בטוחה שבחלום ממש ראיתי את פניה, אבל קמתי עם הידיעה שאיזדורה דנקן רקדה את אחד מריקודיה החופשיים על במת החלום שלי. איזדורה דנקן […]

רציתן גברים מעורבים בהורות, אך המהפכה לא הושלמה

מאת : אבא בתול

6 במרץ 201126 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה

"נולדה לך בת, תהיה מאושר, מה זה כל המירמור הזה?!" ניסר בראשי הקול. ניסיתי להקשיב לו ולעטות על פני הבעה אווילית של שמחה, אולם עד מהרה הרגשתי מזויף. "כן, נולדה לי בת, אנחנו משפחה. אבל מעולם לא הרגשתי כל כך בודד". פחדתי מהמחשבות שהחלו לעלות בראשי, "אולי משהו בי לא בסדר? אולי אני זקוק לטיפול?"

בכי אחרי לידה

מאת : שלומית ארד

26 במאי 201111 תגובות

מתוך אחרי לידה, סיפורי לידה, קושי אחרי לידה

אחד הדברים שהפריעו לי ביותר, מעבר לטראומה עצמה והכעס על "למה לא סיפרו לי שזה יכול לקרות", היתה התחושה הזו, המסר הנסתר, של :"תגידי תודה. הרי היה יכול להיות יותר גרוע,ובעצם, את צריכה להיות אסירת תודה (לרופאים) שאת והתינוקת בכלל בחיים. איך את יכולה להתלונן בשעה שיש נשים שכל כך רוצות להיות אמהות ולא יכולות או שחלילה קרה להן אסון…"