לגדל אימא בבטן

מאת : הדס פורת

16 בדצמבר 2015 | תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, יומן הריון, עמוד הבית

 

זה היה ברור שההיריון הזה הולך להיות שונה לחלוטין מהשניים הקודמים לו.

משהו אחר חדש מקונן בי. היא הגיעה, היא בפנים מאוד נוכחת, והגוף שלי מגיב לכל השינויים שהיא מחוללת. אבל מי היא? מי את? היא נסתרת, היא אינה מתגלה, אבל מאוד ברוח שהיא קשובה, ערנית, בעניינים.

זכיתי, הייתה לי קבוצה, היו לי חברות.

כיוון שלא עבדתי, הפניות שלי אפשרה לי להתמסר לעיסוקים שמאז ומתמיד רציתי לעשות. כל היריון, כל ניצוץ נשמה מביא עמו דברים חדשים התחלות חדשות, הזדמנויות. זו הייתה ההזדמנות שלי. והיא קראה לי להתחיל להגשים.

אם עד עכשיו עסקתי בהם כתחביב, בזמני הפנוי, בכל הזדמנות שהייתה על מנת להעניק מהידע וניסיון שנצברו, להעניק חום ואהבה ולהתמסר לקשר, לחיבור, עכשיו זה הפך לכוח המציאות, לחמצן שלי, לדרך הביטוי היחידה שבה אני מרגישה שאני חיה.

בעודה מתפתחת ברחמי הפנימי אני התפתחתי ברחם חיצוני. התכנסנו קבוצת נשים, אימהות, חברות, מוכשרות, כל אחת בתחומה, כל אחת עם הצבע המיוחד שלה: מיילדת, מדריכת דולות, פיזיותרפיסטית, מורה ליוגה, מומחית לשפת התינוקות, מרפאה בתנועה, דולה, אחות, רקדנית בטן, מנחת סדנאות לנשים בנושאי זוגיות ומשפחה, אימהות והריוניות. כולן עם לב ענק, ורצון גדול להביא אור לעולם, לשפוך מניסיונן ולהדריך לאימהות. כן בדיוק בתקופה שהן הכי זקוקות להדרכה במהלך ההיריון ולקראת ראשית ההורות.

מפגשים שהתקיימו פעם בשבוע הפכו תכופים יותר ויותר, ככול שבניית הסדנה התקדמה, הקשר העמיק והתמכרנו לתחושת ביחד החזקה. בימים שלא נפגשנו הרגשתי איך הן וחוכמתן חיות בתוכי, איך הן הופכות, לחבל הטבור שלי, למקור הכוח שלי. הרגשתי איך אני מתמלאת בהן, ומתרחבת, הגבולות היטשטשו לא ידעתי היכן אני נגמרת והן מתחילות, הייתי אחת וכולן חיו בתוכי, עם מכלול כישוריהן, כישרונותיהן. היה לי כח להזיז הרים, לא היה דבר שלא יכולתי לעשות, ריחפתי מעל המצבים, בתהפוכות החיים עם בטני הטופחת כמחולל סופי. והיא התעגלה בתוכי, סופגת כל מילה, כל תנועה כל הרגשה. יכולתי להרגיש איך היא מתפתחת ומשמינה ומחכימה. מקפלת לקרבה את כל הצבעים, הטעמים, הצלילים. הרגשתי אך היא הופכת לאישה קטנה, נבונה, קוסמופוליטית, ואני לאימא, אימא עילאה.

היום אני מבינה שזה לא נכון לעשות זאת אחרת, לבד. לבד את לא יכולה להתגבר, הכוחות שלך מוגבלים חזקה ככול שתהיי, הן נגמרים וכשאין מהיכן למלא את המצבורים את מתחילה לשקוע, לצלול לתוך הפחדים, החששות, את שוכחת את כל החוכמה שלך, כי אין מי שיזכיר.

תינוק גדל מתוך בטחון ואהבה, אלה אותם חומרים שמהם גם האימא גדלה.

 

לפוסט קודם של הדס-  לידה חוזרת אחרי תשע שנים. מחשבה בוראת מציאות.

 

הדס פורת – אמא לעדן, אדם ונויה.הדס פורת

מעצבת מציאות, מדריכת ומלווה אמהות בדרך שלהן, לקראת לידה וראשית האימהות.

ארומטראפיסטית ויוגית.

בואו לבקר בדף הפייסבוק שלי

הצטרפו לקהילת האמהות של הדרך שלך לאמהות – להיות האמא שאת בוחרת להיות

 

 

תגובה אחת ל- “לגדל אימא בבטן”

  1. תודה, הדס
    אני חווה את ההריון כבועה בה מתחזק הקשר בינינו לבין הגוף שלנו וגם בינינו ובין המאגרים התת קרקעיים שבתוכנו, אלו שלא תמיד נגישים או זמינים לנו. איזה יופי שאפשרת לעצמך להיות בבועה הזאת וליצור מתוכה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

גמילה מהנקת לילה | זה מרגיש כמו פרידה ראשונה

מאת : ענבל לוי

25 באפריל 20130 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

  זה מרגיש כמו פרידה ראשונה. נגה בת שנה ושלושה חודשים. זה לילה ראשון בלי הנקת לילה. עוד אפילו לא גמילה מוחלטת מהנקה, למרות שגם זה כבר באופק. אני לא מצליחה להירדם. חרדה מהבכי שעוד יבוא, מהכעס שלה, מתחושות האשמה שלי, מהריבים הפוטנציאלים עם בן זוגי. אבל מעל הכל, מרגישה שאני עומדת בפני הפרידה הראשונה […]

שמונה ימים אחרי לידה

מאת : ענת

25 במרץ 2014תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

שמונה ימים אחרי לידה.

עם עייפות מטשטשת חושים,

היא מקהה את מוחי והכל נהפך לכתמים.

על הרצפה כתמי לכלוך מטרידים

בסדין כתמי פיפי של תינוקת זעירה

'הכנה ללידה'- יש באמת חיה כזאת?

מאת : דנית צור אלמוג

15 במרץ 201110 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* לידה היא טקס מעבר מהותי ולא אירוע רפואי (גם כאשר טיפול רפואי הוא חלק ממנה).
* מהותה של הכנה ללידה היא תהליך גילוי עצמי, ולא איסוף של מידע מיילדותי.
* הכנה ללידה היא תהליך מתפתח ומתמשך (עבור הורים ומדריכות כאחד), ולא תבנית אחידה של מידע ושל טכניקות לימוד.