לגדל אימא בבטן

מאת : הדס פורת

16 בדצמבר 2015 | תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, יומן הריון, עמוד הבית

 

זה היה ברור שההיריון הזה הולך להיות שונה לחלוטין מהשניים הקודמים לו.

משהו אחר חדש מקונן בי. היא הגיעה, היא בפנים מאוד נוכחת, והגוף שלי מגיב לכל השינויים שהיא מחוללת. אבל מי היא? מי את? היא נסתרת, היא אינה מתגלה, אבל מאוד ברוח שהיא קשובה, ערנית, בעניינים.

זכיתי, הייתה לי קבוצה, היו לי חברות.

כיוון שלא עבדתי, הפניות שלי אפשרה לי להתמסר לעיסוקים שמאז ומתמיד רציתי לעשות. כל היריון, כל ניצוץ נשמה מביא עמו דברים חדשים התחלות חדשות, הזדמנויות. זו הייתה ההזדמנות שלי. והיא קראה לי להתחיל להגשים.

אם עד עכשיו עסקתי בהם כתחביב, בזמני הפנוי, בכל הזדמנות שהייתה על מנת להעניק מהידע וניסיון שנצברו, להעניק חום ואהבה ולהתמסר לקשר, לחיבור, עכשיו זה הפך לכוח המציאות, לחמצן שלי, לדרך הביטוי היחידה שבה אני מרגישה שאני חיה.

בעודה מתפתחת ברחמי הפנימי אני התפתחתי ברחם חיצוני. התכנסנו קבוצת נשים, אימהות, חברות, מוכשרות, כל אחת בתחומה, כל אחת עם הצבע המיוחד שלה: מיילדת, מדריכת דולות, פיזיותרפיסטית, מורה ליוגה, מומחית לשפת התינוקות, מרפאה בתנועה, דולה, אחות, רקדנית בטן, מנחת סדנאות לנשים בנושאי זוגיות ומשפחה, אימהות והריוניות. כולן עם לב ענק, ורצון גדול להביא אור לעולם, לשפוך מניסיונן ולהדריך לאימהות. כן בדיוק בתקופה שהן הכי זקוקות להדרכה במהלך ההיריון ולקראת ראשית ההורות.

מפגשים שהתקיימו פעם בשבוע הפכו תכופים יותר ויותר, ככול שבניית הסדנה התקדמה, הקשר העמיק והתמכרנו לתחושת ביחד החזקה. בימים שלא נפגשנו הרגשתי איך הן וחוכמתן חיות בתוכי, איך הן הופכות, לחבל הטבור שלי, למקור הכוח שלי. הרגשתי איך אני מתמלאת בהן, ומתרחבת, הגבולות היטשטשו לא ידעתי היכן אני נגמרת והן מתחילות, הייתי אחת וכולן חיו בתוכי, עם מכלול כישוריהן, כישרונותיהן. היה לי כח להזיז הרים, לא היה דבר שלא יכולתי לעשות, ריחפתי מעל המצבים, בתהפוכות החיים עם בטני הטופחת כמחולל סופי. והיא התעגלה בתוכי, סופגת כל מילה, כל תנועה כל הרגשה. יכולתי להרגיש איך היא מתפתחת ומשמינה ומחכימה. מקפלת לקרבה את כל הצבעים, הטעמים, הצלילים. הרגשתי אך היא הופכת לאישה קטנה, נבונה, קוסמופוליטית, ואני לאימא, אימא עילאה.

היום אני מבינה שזה לא נכון לעשות זאת אחרת, לבד. לבד את לא יכולה להתגבר, הכוחות שלך מוגבלים חזקה ככול שתהיי, הן נגמרים וכשאין מהיכן למלא את המצבורים את מתחילה לשקוע, לצלול לתוך הפחדים, החששות, את שוכחת את כל החוכמה שלך, כי אין מי שיזכיר.

תינוק גדל מתוך בטחון ואהבה, אלה אותם חומרים שמהם גם האימא גדלה.

 

לפוסט קודם של הדס-  לידה חוזרת אחרי תשע שנים. מחשבה בוראת מציאות.

 

הדס פורת – אמא לעדן, אדם ונויה.הדס פורת

מעצבת מציאות, מדריכת ומלווה אמהות בדרך שלהן, לקראת לידה וראשית האימהות.

ארומטראפיסטית ויוגית.

בואו לבקר בדף הפייסבוק שלי

הצטרפו לקהילת האמהות של הדרך שלך לאמהות – להיות האמא שאת בוחרת להיות

 

 

תגובה אחת ל- “לגדל אימא בבטן”

  1. תודה, הדס
    אני חווה את ההריון כבועה בה מתחזק הקשר בינינו לבין הגוף שלנו וגם בינינו ובין המאגרים התת קרקעיים שבתוכנו, אלו שלא תמיד נגישים או זמינים לנו. איזה יופי שאפשרת לעצמך להיות בבועה הזאת וליצור מתוכה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מכתב לאישה יקרה

מאת : שירה דרוקר

22 באוגוסט 20119 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

יקרה שלי,

אני חושבת עלייך הרבה בזמן האחרון. רואה אותך מדי פעם באיזה תמונה מזדמנת, ושוקעת במחשבות.

אני מתגעגעת אלייך מאוד. אני חושבת שאף פעם לא התגעגעתי כמו שאני מתגעגעת אלייך. הגוף שלי כואב מרוב געגועים אלייך.

ואני גם מקנאה בך. בזה שאת שלמה עם עצמך, את חושבת שאת כל יכולה, את מאמינה בעצמך כל כך, מרגישה שאין דבר שיעמוד בפנייך, ושאת תגיעי לכל מקום שאליו תרצי להגיע. הכול פתוח והכול אפשרי בעינייך. את לא מפחדת משום דבר והכול "קטן עלייך".

ההנקה וההתייחסות לשדיים מושפעים מאלמנטים תרבותיים

מאת : שלומית ארד

24 בפברואר 201125 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ההנקה תוקפת את ההורים ובעיקר את האמהות בתקופה הכי רגישה ומטלטלת בחייהם. היא מחוברת לקשיי ההורות, לקונפליקטים, שיש לנו, ההורים בתרבות המערבית, כמו חיבור של תאומים סיאמיים….

רצו שאעשה הפלה, אבל עכשיו אני אמא.

מאת : אמא צילה

13 באוקטובר 20102 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

אבא שלי הגיע יחסית מאוחר מאוד ועד אז סבלתי עד עמקי נשמתי וניסיתי להתאפק שלא לקחת אפידורל. בסוף,אבא הגיע ובמקום לחתום הוא התחיל לדבר עם המרדים ברוסית לגביי ההשלכות של האפידורל.

בסוף התחלתי להתעצבן ואמרתי לו באמצע ציר: "אני לא יכולה יותר תחתום כבר !!!!"

אבא שלי חתם ומאז הכול הפך להיות רגוע.

אחריי קבלת האפידורל התחלתי להזיז את הרגליים והאצבעות וככה עד סוף הלידה העיקר שאוכל אחר כך ללחוץ.

מקבלת האפידורל הכול זרם מאוד מהר. תוך כמה שעות בודדות פתיחה 5 ואז 9 . בין לבין, אבא שלי נכנס לחדר הלידה וניסה לתמוך בי

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם