מחכה לך

מאת : אמא לשניים ועוד אחת בדרך

25 בדצמבר 2015 | 0 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

יפה שלי, זהו – הפרידה קרובה, והפגישה בינינו גם.

עצב מהול בשמחה. עצב על כך שיותר לא ארגיש אותך ברחמי, רק רק שלי.

שמחה גדולה וציפייה ענקית, לראות אותך, להריח, לחבק, לתת חום שונה מברחם. לעטוף אותך בידיי, להניק ולהזין אותך.

היה לי ברור שהלידה הזו תתחיל כשתיים שקדמו לה – צירים שמתחילים ודי מהר מתפתחים ללידה באותו הלילה. אז היה לי ברור. לך יש את הדרך שלך.

 

בינתיים כבר כמה ימים, עם צירונים קלים, ומהיום בלילה – צירים חזקים, אך לא סדירים. ואת יודעת מה? למרות שזה ממה מתיש ומעייף אותי, הכאבים האלה, שכביכול לא מתפתחים לכדי לידה בטווח הזמן המיידי, אני מעריכה מאוד את הדרך שלך, כמו שאני חווה אותה שתימשך – בזרימה, כתהליך, לא "זבנג וגמרנו". מרגישה אותך בפנים, בתנועות שונות מתנועותייך הרגילות, אולי טיפה יותר חסרת מנוחה, יותר אסרטיבית, לתחושתי, את יותר מגששת את דרכך החוצה, מחכה לפגוש בזרועותיי, ועושה זאת בקצב שמתאים לך.

עשי זאת בדרך הנכונה לך, אהובה שלי, אני פה, מחכה ומצפה, בסבלנות ובאהבה.

 

(אמא לשניים, ועוד אחת בדרך, ארבעה ימים לפני התל"מ).

 

לכתיבה נוספת של נשים בהריון

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכאון כיתה א'

מאת : מאיה הובני

3 באוקטובר 20120 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

היא נכנסת לכיתה א', שתי צמות וחיוך שמעורר שמחה ודמעות, המוח שלי עובד שעות נוספות ( או שמא הפסיק לעבוד?) אני לא מצליחה להתרכז בדבר, אני מוצאת את עצמי מגוננת מידי ומצד שני בוכה מידיי.

אני מרגישה מפורקת, האם זה רק המעבר, שינוי הפאזה?

אמא רקפת מעניקה טיפים לאמהות אחרי לידה

מאת : אמא רקפת לרר

3 בספטמבר 20102 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

1. דולה פוסט פארטום – דולה פוסט פארטום (מלווה/תומכת אחרי לידה) יכולה ללמד את הטיפול בתינוק טוב יותר מאמהות/סבתות שעשו את זה לפני 30 שנה. העזרה והלימוד של הדולה פוסט פארטום אחרי לידה מאפשרת להשאיר את היחסים במשפחה נייטרלים ולאמא הטרייה להביע רגשות במקום מכיל וללא מסיכות.

2 תהיי שלמה עם הבחירות שלך – הנקה או בקבוק, חיסונים או לא…שום דבר לא קריטי. למשל, אפשר להאכיל את התינוק גם מבקבוק אם זה לא הולך. אל תתאכזבי מעצמך. זה רק גורם לרגשות קשים ושיפוט עצמי שמקרינים גם עלייך וגם על התינוק ועושים את ההסתגלות אחרי הלידה ליותר קשה.

תודה לך, סוניה פרס

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בפברואר 201113 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כשקראתי את אורח חייה של סוניה פרס אחזה בי אותה התפעמות. קיבלתי מין תחושה כזו שהנה, זה קורה, זה מתרחש. יש בקירבנו נשים שבוחרות לחיות את חייהן בדרך אחרת ממה שמקובל, ממה שמצפים, ממה שנהוג, ממה שנכון, ממה ש'טוב', רק מתוך מתן כבוד אמיתי לבחירה האישית והרצון האישי שלהן, שבתקופתן נחשב לקצת אחרת מהמקובל.