אמא י(קרה) לי

מאת : לי-את דנקר

4 בינואר 2016 | 5 תגובות

מתוך אמהות ובנות, לכל אמא, עמוד הבית

 

היא אף פעם לא הייתה שם באמת.
גם לא הניקה אותי.. תמיד הייתה מספרת שהייתי תינוקת עצבנית, שלא רציתי לינוק..
חבל שלא ידעתי לדבר כבר אז, אני אומרת לה שאני בכלל לא בעייתית כמו שהיא תייגה אותי, זה פשוט תחושת הבטן שלי, שמזהה כמה היא חסרת בטחון, וקצרת סבלנות למולי.

נולדתי בניתוח קיסרי, "לא רצית לצאת", "הרגת אותי".. וואו כשאני חושבת על זה עכשיו, אני מבינה כמה כוח יש באמירות כאלה כאמא לתינוק, כמה הן מעצבות את מערכת היחסים של אמא ובת כשאין אף אחד שיתווך. אם היה מי שיתווך אז הוא היה אומר לה: 'תנוחי, בכל בסדר.. קחי את הזמן ותלמדי לאהוב אותה בקצב שלך'.
אבל לא ידעתי לדבר, והיא לא למדה להקשיב, והחיים שלה היו מאבק לא פשוט עם כותרת ענקית של "תראו אותי" בעולם פרימיטיווי בשכונה ספרדית שבה "אין ח'יר" כשנולדת אשה.

"עוד בת?" אמרו לאבא שלי.. "מסכן.. לא נורא", ואבא שלי היה צוחק מאושר, זה בכלל לא היה אכפת לו, הוא היה מתגאה בי כמו כוכב שתלוי על צווארו.
אמא שלי, לעומת זאת, לא מצאה את הדרך לצאת ממעגל הנחיתות, וזה לא משנה כמה היא מוכשרת, יפה, יכולה.. היא גדלה בבית לא שוויוני, ולכן צמחו לה בראש מחשבות לא שוויוניות, ואז כשנולדה לה תינוקת דעתנית, היא נבהלה.. כי ידעה שהיא לא מכירה דרך אחרת מלבד שלה. וכל דרך אחרת בטח מובילה לאי סדר, וחופש, ומה לעזאזל היא תעשה בו, בחופש.

אז היא פשוט דאגה לכל מחסורי, והתמקדה בכל מחסורה.
היא אף פעם לא באמת הייתה שם,
וכשגדלתי להיות אבירת האור, היא חשבה שאני מסנוורת מידי, אז ניסתה לעמעם לי את הפנסים בכל פעם כשבטעות הארתי את האמת שלה.
לא מעט פעמים היא אמרה לי שאני פשוט אדם שיחרב לעצמו במו ידיו את החיים, ושאלמד רק בדרך הקשה..
היא צדקה :), אני מפרקת בלי חשבון מבנים רעועים, אני לא מפחדת ללכת יחפה על גחלים, וקושי מאתגר אותי. מה שהיא לא יודעת זה שאני אדריכלית רגשות, מעצבת מחשבות, והחיוך של קולומבוס, ואין יום בו אני לא בונה יחד עם המתאמנים שלי חדר חדש בארמון שלהם.
איך היא תדע? היא מדברת שפה אחרת, ואני החלטתי שלא ללמוד את השפה שלה, ולהפסיק לכעוס על זה שהיא לא למדה את שלי.

גדלתי ברחם זרה, אבל אני אוהבת אותה אהבת עולם על כך שהעניקה לי חיים. על כך שלמרות שלא היו לה יכולות להיות האמא הרוחנית שלי, היא ידעה בתוך תוכה שהעולם הזה בלעדיי הוא לא אפשרי,
שאני החתיכה החסרה, גם אם לא שלה. ושיום אחד אני אהיה מספיק דעתנית כדי לסלוח לה.

 

לי-את דנקר מאמנת ומעצבת דפוסי חשיבה יצירתיים ופורצי דרך.
www.liatdanker.co.il
יוצרת ערכת קלפי אימון "להקיף את עולמך באופניים" 
להאזנה לפרקים מתכנית הרדיו שלי "מחשבה בהשאלה" 

 

לבלוג של לי-את דנקר- מאלפת מילים

לקריאת שיתופים נוספים של אמהות ובנות

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “אמא י(קרה) לי”

  1. שירת הלוי הגיב:

    אין לי מילים. כל כך התחברתי. דיברת את מילותיי ואת יחסיי עם אימי.
    שאגב, נפטרה, וסלחתי לה.

  2. נעמה הגיב:

    ריגשת אותי
    ומאד התחברתי ליחסים שלך עם אמא.
    אומנם הסיפור שלי שונה לגמרי,
    אבל קווי הדמיון ברורים
    תודה לך.

  3. נעה הגיב:

    התחברתי. נתת לי נקודת מבט מעניינת. תודה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

עיר מחולקת לפי דת, מאוחדת ב IVF

מאת : שרית ב.

14 באפריל 20130 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אני ברת מזל להיות אזרחית ישראלית שבו על פי החוק ממשלתי מסבסדת במידה רבה טיפולי פוריות. אני לא יכולה לדמיין לעצמי לעבור טיפולים כאלה, ובאותו זמן גם לעבור פשיטת רגל. מדוע הממשלה שלי כל כך נדיבה? כי היא חייבת לעודד ילודה יהודית. זהו העתיד של המדינה שלי. אני אחראית על עתידו של העם היהודי. אז זה טוב בשבילי.

הפתעה נפלאה יומיים לפני שתכננתי הפלה

מאת : טל דניאל

1 באפריל 201115 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

"מה הכל בסדר? עוד יומיים יש לי תור להפלה"!!!

והיא ענתה לי: "איזו הפלה בראש שלך? תראי, הכל בסדר, העובר מתפתח יפה!!!"

פשטו התעלפתי שם. הדמעות שנפרצו מעיניי היו דמעות השמחה הכי מאושרות שאפשר והטכנאיות שהיו איתנו בחדר פרצו בבכי מרגש גם הן. התקשרתי לאימי כשהמכשיר של האולטרסאונד עדיין בתוכי וצעקתי לה בטלפון: "אמא!!! הכל בסדר, יש דופק!!!!!"

אמא שלי התחילה לבכות ושמעתי אותה צועקת לחברותיה לעבודה: "הכל בסדר!!!! יש לילדה שלי דופק!!!!!

אמהוּת מהבטן

מאת : נעה גביש

4 באוגוסט 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפני מס' ימים, הייתה לי שיחה עם אם טרייה וצעירה, אישה יקרה לליבי שליוויתי ומלווה גם במשך ההריון, הלידה והצעדים הראשונים באימהות.

דיברנו על האמהות של היום, על הצורך להזכיר לאמהות שעליהן להקשיב קודם כל לעצמן, לבטן לחושים שלהן ולתינוק שלהן, כיוון שרובן (היא דיברה על הסובבות אותה, חברות משפחה וסתם אימהות שהיא פוגשת) מרגישות שהן צריכות "מתכון" לגידול הילד שלהן.