אמא י(קרה) לי

מאת : לי-את דנקר

4 בינואר 2016 | 5 תגובות

מתוך אמהות ובנות, לכל אמא, עמוד הבית

 

היא אף פעם לא הייתה שם באמת.
גם לא הניקה אותי.. תמיד הייתה מספרת שהייתי תינוקת עצבנית, שלא רציתי לינוק..
חבל שלא ידעתי לדבר כבר אז, אני אומרת לה שאני בכלל לא בעייתית כמו שהיא תייגה אותי, זה פשוט תחושת הבטן שלי, שמזהה כמה היא חסרת בטחון, וקצרת סבלנות למולי.

נולדתי בניתוח קיסרי, "לא רצית לצאת", "הרגת אותי".. וואו כשאני חושבת על זה עכשיו, אני מבינה כמה כוח יש באמירות כאלה כאמא לתינוק, כמה הן מעצבות את מערכת היחסים של אמא ובת כשאין אף אחד שיתווך. אם היה מי שיתווך אז הוא היה אומר לה: 'תנוחי, בכל בסדר.. קחי את הזמן ותלמדי לאהוב אותה בקצב שלך'.
אבל לא ידעתי לדבר, והיא לא למדה להקשיב, והחיים שלה היו מאבק לא פשוט עם כותרת ענקית של "תראו אותי" בעולם פרימיטיווי בשכונה ספרדית שבה "אין ח'יר" כשנולדת אשה.

"עוד בת?" אמרו לאבא שלי.. "מסכן.. לא נורא", ואבא שלי היה צוחק מאושר, זה בכלל לא היה אכפת לו, הוא היה מתגאה בי כמו כוכב שתלוי על צווארו.
אמא שלי, לעומת זאת, לא מצאה את הדרך לצאת ממעגל הנחיתות, וזה לא משנה כמה היא מוכשרת, יפה, יכולה.. היא גדלה בבית לא שוויוני, ולכן צמחו לה בראש מחשבות לא שוויוניות, ואז כשנולדה לה תינוקת דעתנית, היא נבהלה.. כי ידעה שהיא לא מכירה דרך אחרת מלבד שלה. וכל דרך אחרת בטח מובילה לאי סדר, וחופש, ומה לעזאזל היא תעשה בו, בחופש.

אז היא פשוט דאגה לכל מחסורי, והתמקדה בכל מחסורה.
היא אף פעם לא באמת הייתה שם,
וכשגדלתי להיות אבירת האור, היא חשבה שאני מסנוורת מידי, אז ניסתה לעמעם לי את הפנסים בכל פעם כשבטעות הארתי את האמת שלה.
לא מעט פעמים היא אמרה לי שאני פשוט אדם שיחרב לעצמו במו ידיו את החיים, ושאלמד רק בדרך הקשה..
היא צדקה :), אני מפרקת בלי חשבון מבנים רעועים, אני לא מפחדת ללכת יחפה על גחלים, וקושי מאתגר אותי. מה שהיא לא יודעת זה שאני אדריכלית רגשות, מעצבת מחשבות, והחיוך של קולומבוס, ואין יום בו אני לא בונה יחד עם המתאמנים שלי חדר חדש בארמון שלהם.
איך היא תדע? היא מדברת שפה אחרת, ואני החלטתי שלא ללמוד את השפה שלה, ולהפסיק לכעוס על זה שהיא לא למדה את שלי.

גדלתי ברחם זרה, אבל אני אוהבת אותה אהבת עולם על כך שהעניקה לי חיים. על כך שלמרות שלא היו לה יכולות להיות האמא הרוחנית שלי, היא ידעה בתוך תוכה שהעולם הזה בלעדיי הוא לא אפשרי,
שאני החתיכה החסרה, גם אם לא שלה. ושיום אחד אני אהיה מספיק דעתנית כדי לסלוח לה.

 

לי-את דנקר מאמנת ומעצבת דפוסי חשיבה יצירתיים ופורצי דרך.
www.liatdanker.co.il
יוצרת ערכת קלפי אימון "להקיף את עולמך באופניים" 
להאזנה לפרקים מתכנית הרדיו שלי "מחשבה בהשאלה" 

 

לבלוג של לי-את דנקר- מאלפת מילים

לקריאת שיתופים נוספים של אמהות ובנות

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “אמא י(קרה) לי”

  1. שירת הלוי הגיב:

    אין לי מילים. כל כך התחברתי. דיברת את מילותיי ואת יחסיי עם אימי.
    שאגב, נפטרה, וסלחתי לה.

  2. נעמה הגיב:

    ריגשת אותי
    ומאד התחברתי ליחסים שלך עם אמא.
    אומנם הסיפור שלי שונה לגמרי,
    אבל קווי הדמיון ברורים
    תודה לך.

  3. נעה הגיב:

    התחברתי. נתת לי נקודת מבט מעניינת. תודה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הבן שלי מאושפז

מאת : אפרת

26 באוגוסט 201212 תגובות

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

הבן שלי מאושפז. ילדתי אותו לפני שלושה ימים. הוא החליק מתוכי ללא כאב, כמעט ללא מאמץ ועכשיו הוא רחוק ממני. אני בבית והוא שם.

אני הולכת לישון היום לראשונה בבית שלי, עם האיש שלי, עם הבן הגדול יותר שלי והוא שם. אני כמעט לא זוכרת את פניו למרות שהייתי אתו כל יום מאז שילדתי אותו ואני מתגעגעת, מרגישה אשמה שאני לא שם כל הזמן לידו. הוא נמצא בבליל הקולות האיומים של הפגייה והצפצופים הבלתי נגמרים.

הוא לא פג. דווקא נולד במשקל יפה של 3.412 אבל הוא צריך לעבור ניתוח. הריאות שלו לא יכלו לגדול כיוון שהקיבה שלו עלתה לבית החזה דרך חור בסרעפת ודחקה את הכול ימינה. ידענו על זה משלב מוקדם והחלטנו בכל זאת להביא אותו לאוויר העולם ולתת לו סיכוי לחיים טובים יותר לאחר הניתוח. האם החלטנו נכונה? אני לא חזקה כמו שחשבתי והמצב ההורמונאלי לא ממש עוזר. קשה לי לראות אותו ככה, קשה לי שאף פעם עדיין לא החזקתי אותו, שאף אחד עדיין לא חיבק אותו והוא לבד שם. מקבל את הטיפול הכי טוב שיש אבל לבד.

ההורות לתאומים היתה הדבר שהגדיר אותנו

מאת : מיכל איתם

4 באוגוסט 20116 תגובות

מתוך אמהות לתאומים, לכל אמא

כי מה שמיוחד בהורות הזו שהיא מיד מגדירה אותך. מעולם לא נולד לי ילד בכור יחיד, ולכן אני לא יכולה להשוות, אבל התאומות היתה הדבר שהגדיר אותנו בתחילת דרכינו ההורית. אני זוכרת שכל ססמא שהתבקשנו לתת (בנק, אינטרנט וכדו') היו מורכבות איכשהו מהמילה תאומים. לא דיברנו או נשמנו שום דבר אחר חוץ מהתאומים והתאומות.

יש לי דיכאון אחרי לידה

מאת : לי

19 בינואר 201514 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

שמי לי- יש לי ארבעה ילדים מופלאים- אמילי -6.5, קים- 5, מיה -3, וליאם (הגוזל הקטן)- 1.5, יש לי כלבה משגעת ובעל מקסים, ויש לי דיכאון שאחרי הלידה!

אני רוצה לספר לכן מהחוויה האישית שלי עם מה אני מתמודדת

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)