אמא י(קרה) לי

מאת : לי-את דנקר

4 בינואר 2016 | 5 תגובות

מתוך אמהות ובנות, לכל אמא, עמוד הבית

 

היא אף פעם לא הייתה שם באמת.
גם לא הניקה אותי.. תמיד הייתה מספרת שהייתי תינוקת עצבנית, שלא רציתי לינוק..
חבל שלא ידעתי לדבר כבר אז, אני אומרת לה שאני בכלל לא בעייתית כמו שהיא תייגה אותי, זה פשוט תחושת הבטן שלי, שמזהה כמה היא חסרת בטחון, וקצרת סבלנות למולי.

נולדתי בניתוח קיסרי, "לא רצית לצאת", "הרגת אותי".. וואו כשאני חושבת על זה עכשיו, אני מבינה כמה כוח יש באמירות כאלה כאמא לתינוק, כמה הן מעצבות את מערכת היחסים של אמא ובת כשאין אף אחד שיתווך. אם היה מי שיתווך אז הוא היה אומר לה: 'תנוחי, בכל בסדר.. קחי את הזמן ותלמדי לאהוב אותה בקצב שלך'.
אבל לא ידעתי לדבר, והיא לא למדה להקשיב, והחיים שלה היו מאבק לא פשוט עם כותרת ענקית של "תראו אותי" בעולם פרימיטיווי בשכונה ספרדית שבה "אין ח'יר" כשנולדת אשה.

"עוד בת?" אמרו לאבא שלי.. "מסכן.. לא נורא", ואבא שלי היה צוחק מאושר, זה בכלל לא היה אכפת לו, הוא היה מתגאה בי כמו כוכב שתלוי על צווארו.
אמא שלי, לעומת זאת, לא מצאה את הדרך לצאת ממעגל הנחיתות, וזה לא משנה כמה היא מוכשרת, יפה, יכולה.. היא גדלה בבית לא שוויוני, ולכן צמחו לה בראש מחשבות לא שוויוניות, ואז כשנולדה לה תינוקת דעתנית, היא נבהלה.. כי ידעה שהיא לא מכירה דרך אחרת מלבד שלה. וכל דרך אחרת בטח מובילה לאי סדר, וחופש, ומה לעזאזל היא תעשה בו, בחופש.

אז היא פשוט דאגה לכל מחסורי, והתמקדה בכל מחסורה.
היא אף פעם לא באמת הייתה שם,
וכשגדלתי להיות אבירת האור, היא חשבה שאני מסנוורת מידי, אז ניסתה לעמעם לי את הפנסים בכל פעם כשבטעות הארתי את האמת שלה.
לא מעט פעמים היא אמרה לי שאני פשוט אדם שיחרב לעצמו במו ידיו את החיים, ושאלמד רק בדרך הקשה..
היא צדקה :), אני מפרקת בלי חשבון מבנים רעועים, אני לא מפחדת ללכת יחפה על גחלים, וקושי מאתגר אותי. מה שהיא לא יודעת זה שאני אדריכלית רגשות, מעצבת מחשבות, והחיוך של קולומבוס, ואין יום בו אני לא בונה יחד עם המתאמנים שלי חדר חדש בארמון שלהם.
איך היא תדע? היא מדברת שפה אחרת, ואני החלטתי שלא ללמוד את השפה שלה, ולהפסיק לכעוס על זה שהיא לא למדה את שלי.

גדלתי ברחם זרה, אבל אני אוהבת אותה אהבת עולם על כך שהעניקה לי חיים. על כך שלמרות שלא היו לה יכולות להיות האמא הרוחנית שלי, היא ידעה בתוך תוכה שהעולם הזה בלעדיי הוא לא אפשרי,
שאני החתיכה החסרה, גם אם לא שלה. ושיום אחד אני אהיה מספיק דעתנית כדי לסלוח לה.

 

לי-את דנקר מאמנת ומעצבת דפוסי חשיבה יצירתיים ופורצי דרך.
www.liatdanker.co.il
יוצרת ערכת קלפי אימון "להקיף את עולמך באופניים" 
להאזנה לפרקים מתכנית הרדיו שלי "מחשבה בהשאלה" 

 

לבלוג של לי-את דנקר- מאלפת מילים

לקריאת שיתופים נוספים של אמהות ובנות

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “אמא י(קרה) לי”

  1. שירת הלוי הגיב:

    אין לי מילים. כל כך התחברתי. דיברת את מילותיי ואת יחסיי עם אימי.
    שאגב, נפטרה, וסלחתי לה.

  2. נעמה הגיב:

    ריגשת אותי
    ומאד התחברתי ליחסים שלך עם אמא.
    אומנם הסיפור שלי שונה לגמרי,
    אבל קווי הדמיון ברורים
    תודה לך.

  3. נעה הגיב:

    התחברתי. נתת לי נקודת מבט מעניינת. תודה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך נכנסתי להריון ראשון ללא בן זוג ? חלק 2 – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

25 בדצמבר 20100 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, טיפולי פוריות, לכל אמא, רוצות הריון

תקציר הפוסט הקודם: קיבלתי החלטה להרות מתרומת זרע. בחרתי זרע. עברתי הזרעה ראשונה שלא הצליחה ואז הגיעה ההזרעה השנייה. בדיקת הדם הראתה שיש הריון, אך דופק לא נמצא !    אמרו לי: "בואי עוד שבוע ונראה איך מתפתח (או לא)." השבוע הזה היה השבוע הכי ארוך שאני זוכרת בחיי. מכיוון שהדברים לא היו ברורים, לא שיתפתי […]

אני? אמא לילדה מתבגרת!!!!

מאת : שגית ברמי

31 במרץ 20150 תגובות

מתוך גיל ההתבגרות, לכל אמא

הייתי בגיל 26 כשילדתי אותה. כמעט 14 שנים עברו מאז ועוד דקה אני? בת 40 והיא נושקת ל14. מילא לעכל את זה שאני עוד רגע בת 40 (שזה סיפור לפוסט אחר) אבל גם לעכל את זה שיש לי בת מתבגרת???? לי???

כן, כנראה שזו אני. אני זו שיש לה בת שהתחילה את צעדיה לעבר העצמאות הנכספת של עולם המבוגרים, שיש לה דעות מאוד ברורות והיא מראה בגרות נהדרת ויש פעמים שהיא קצת חוזרת להיות ולהתנהג כמו ילדה ואני צריכה להבין את זה ולקבל את זה בלי לצאת מדעתי.

Born @ home. לידת הבית שלי- חלק ב'

מאת : גלית גורא עיני

21 במאי 20117 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אני שוב אומרת לרפאל שהמדריכה של הקורס הכנה ללידה היא שקרנית.

אני מרגישה מרומה ונראה לי שאני רימיתי את עצמי. לא הקשבתי כל כך לענת בזמן מעקב ההיריון כשאמרה לי שכאבי לידה הם לא פשוטים. "אצלי זה יהיה פרחים ופרפרים ופיות וגמדים" – אמרתי לעצמי אז.

אני אזיז את האגן כמו שלמדתי ביוגה הריון והכול יהיה נפלא. ב-ו-ק-ר ט-ו-ב-א-ל-י-ה-ו כמו שאבא שלי תמיד אומר בהטעמה. קבלי במחיאות כפיים את ה- לידה.

הפרחים נבלו, הפרפרים בשביתה, הפיות בחופשה שנתית והגמדים נבהלו מהצעקות והלכו. רפאל יצטרך לנקות את הכול לבד.