לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?

מאת :  עינת מרמת הגולן 

10 בינואר 2016 | תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

 

היי בנות,
ילדתי לידה שלישית ביום שני האחרון.
כנראה שהילדים שלי עקשנים כמו ההורים כי הם התעקשו להישאר בפנים.
הלידה הראשונה הייתה בניתוח קיסרי כי התינוקת הייתה במצב עכוז.
שאלו אותי על היפוך ומכל החפירות באינטרנט נראה היה שאם היפוך עובר אז רק אצל מישהו ספציפי בירושלים.
וגם זה לא הכי נעים ואפילו אם עושים היפוך יש מצב שהעובר יחזור לעכוז.
כל הסימנים אמרו לי שלא לעשות היפוך עובר.
אז כמו ילדה טובה קבעתי תאריך ליום שני בבוקר והפלא ופלא הגעתי עם צירים לילה לפני אז כבר נותחתי חירום עם רופא מאוד לא נחמד.

שלוש שנים אחרי זה, שוב צירים, שוב בית חולים, שוב אותו רופא לא נחמד שרצה שנחזור הביתה כי לא היתה פתיחה. ( אני גרה 40 דקות מבית החולים הקרוב והיה אז פסח). אמרנו לו שלא בא בחשבון והוא המשיך באנטיפטיות שלו.
כשנשארנו עם האחות התחלתי לבכות והיא כאחות רחמניה ניסתה לעודד ואמרה שהוא ידוע ככזה.
בסוף נשארנו, טיילנו, עשינו אמבטיה והתינוקת פשוט סירבה.
איך שהוא קיבלתי אפידורל ועוד אחד ובסוף… ואקום. עקשנית כבר אמרתי?


כמעט 4 שנים אחרי ושוב עובר מתוק ועקשן שעד שבוע 37 מסרב להתהפך.
הוחלט על ניתוח אבל… בבית החולים אמרו לי שאין תאריכים לא לשבוע 38, לא לשבוע 39 ואח"כ אלוהים יודע.
ניתוחים מוזמנים פעם בשבוע בלבד אז או שתבחרי בית חולים אחר( שכמובן לא בא בחשבון גם בגלל המרחק) או שנשים אותך סטנדביי.
ושוב ההורמונים לפני הלידה ושוב הבכי על הסיפור ההזוי.
'טוב, תשים אותי בסטנדביי או שאגיע בחירום'.
'רגע', שואל הרופא, 'למה לא תעשי היפוך עובר'?
שאלתי אותו: 'מה הסיכונים?' ותשובתו הייתה: 'בניתוח יש סיכון, בהיפוך יש סיכון ובהיפוך אחרי שכבר היה ניתוח בעבר גם יש סיכון'.
'אז למה בכלל הצעתי לי לעשות היפוך אם יש סיכון אחרי ניתוח?', שאלתי את עצמי.
כל השבוע ניסיתי למצוא קומבינות בבית החולים לקביעת תאריך ובסוף התברר שאני כבר לא בסטנדביי והוא נקבע ליום שני.
שבוע שלם אני תוהה האם העובר התהפך? ואם כן, אולי לעשות לידה רגילה למרות שרופאה נוספת שלי המליצה לי על קיסרי בגלל כאבי היפרדות האגן שהיו לי כל היהריון.
גם כשהגעתי יום לפני לבדיקה וקבלה, תהיתי מה יקרה אם יתהפך, לעשות קיסרי או לידה רגילה.
הרגשתי אשמה כך או כך.
וכמובן שכמו הבנות, גם הוא עקשן ונשאר עם הראש למעלה.
אולי זה מעיד על אופים של ילדיי.


ביום הניתוח שאל אותי רופא המחלקה שעבר במקרה באזור ונוצל על הדרך להכניס לי ונפלון ליד: 'למה לא עשית היפוך עובר'?
למה כל הזמן אותה שאלה? שוב הרגשתי אשמה.
בסוף אחרי המתנה ארוכה וצום ממושך, הגיע תורי והגוזל יצא.
חייבת לציין שכל ההיריון הייתי אדישה, וגם על מיטת הניתוחים הרגשתי שלווה ובלי טיפת התרגשות.
'למה זה קרה?' אני שואלת את עצמי.
שיתפתי את צוות הרופאות והאחיות בתחושתי והן ניחמו ואמרו, את פשוט ב"קבלה".
את מקבלת את המצב ואת לא אדישה, הכל בסדר.
עכשיו כשאני עדיין במיטה אחרי הלידה אני עדיין תוהה, למה בעצם אני מרגישה אשמה?
העיקר שהגוזל יצא והוא ממש ממש מתוק.
בהצלחה לכולן ואל תרגישו אשמות, זה הגוף שלכן והתחושות הפנימיות שלכן.
עינת מרמת הגולן.

 

 

לשיתופים נוספים של לידה בניתוח קיסרי

להצטרפות לקהילת 'נשים מדברות אמהות'

תגובה אחת ל- “לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?”

  1. עינת, תודה רבה שבחרת לכתוב כמה ימים אחרי לידה, רק כדי לחזק את האחרות. ממש לא מובן מאליו. קהילה במלוא מובן הטוב של המילה, זה מרגש.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מוות וחיים, אובדן ויצירה

מאת : לימור לוי אוסמי

24 בינואר 20180 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?, עזרה ודאגה לעצמנו, תחושות מגוונות אחרי לידה

היום הוא תאריך מאוד מיוחד עבורי, יום שבו חיים ומוות נפגשים, ואובדן ויצירה מתקיימים יחדיו. בתאריך הזה לפני 21 שנים, אבא שלי היקר נהרג בתאונת עבודה טראומטית, ובתאריך הזה, 21 שנים אחרי, אני בוחרת לשחרר לעולם את היצירה הדיגיטלית הראשונה שלי, שנוצרה בתהליך קסום ומענג שייחלתי שיקרה לי. כך יצא, ממש בלי לתכנן, שהיצירה שלי מוכנה ובשלה לצאת דווקא היום, מה שמחזק עבורי את התחושה שהיכולת להחזיק את המוות מחזקת את החיים.

פיצולים

מאת : לימור לוי אוסמי

25 במרץ 20146 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כמו לנוע בטירוף בחוג זומבה

אבל לא להזיז אצבע מחוצה לו,

כמו להירגע ולשכוח מהכול בזמן מדיטציה

אבל לעצור את הנשימה מהרגע שהיא מסתיימת,

כמו לצאת לחופשה בחו"ל

אבל לחיות במרוץ ביומיום,

הנקה עם לשון קשורה: רק אחרי 8 שבועות הצלחתי להניק

מאת : מיטל ברו

9 באוקטובר 20109 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

לשון קשורה היא תופעה שבה הלשון מחוברת יותר מידי בעור דק לקרקעית הפה וזה לא מאפשר לתינוק ליצור ואקום ולכן הוא אינו יכול לשאוב את החלב מהשד.

היועצת ביקשה גם מבעלי לפתוח את פיו ואז אמרה בצורה חד משמעית: " גם לבעלך יש לשון קשורה וזה עבר גם לילד". אחר כך, שסיפרנו את זה לחמותי, מתברר שגם היא לא הצליחה באמת להניק את בעלי לפני 30 שנה ואז אמרו לה שאין מספיק חלב. וזה, כאמור, מסתבר כלא נכון.