לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?

מאת :  עינת מרמת הגולן 

10 בינואר 2016 | תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

 

היי בנות,
ילדתי לידה שלישית ביום שני האחרון.
כנראה שהילדים שלי עקשנים כמו ההורים כי הם התעקשו להישאר בפנים.
הלידה הראשונה הייתה בניתוח קיסרי כי התינוקת הייתה במצב עכוז.
שאלו אותי על היפוך ומכל החפירות באינטרנט נראה היה שאם היפוך עובר אז רק אצל מישהו ספציפי בירושלים.
וגם זה לא הכי נעים ואפילו אם עושים היפוך יש מצב שהעובר יחזור לעכוז.
כל הסימנים אמרו לי שלא לעשות היפוך עובר.
אז כמו ילדה טובה קבעתי תאריך ליום שני בבוקר והפלא ופלא הגעתי עם צירים לילה לפני אז כבר נותחתי חירום עם רופא מאוד לא נחמד.

שלוש שנים אחרי זה, שוב צירים, שוב בית חולים, שוב אותו רופא לא נחמד שרצה שנחזור הביתה כי לא היתה פתיחה. ( אני גרה 40 דקות מבית החולים הקרוב והיה אז פסח). אמרנו לו שלא בא בחשבון והוא המשיך באנטיפטיות שלו.
כשנשארנו עם האחות התחלתי לבכות והיא כאחות רחמניה ניסתה לעודד ואמרה שהוא ידוע ככזה.
בסוף נשארנו, טיילנו, עשינו אמבטיה והתינוקת פשוט סירבה.
איך שהוא קיבלתי אפידורל ועוד אחד ובסוף… ואקום. עקשנית כבר אמרתי?


כמעט 4 שנים אחרי ושוב עובר מתוק ועקשן שעד שבוע 37 מסרב להתהפך.
הוחלט על ניתוח אבל… בבית החולים אמרו לי שאין תאריכים לא לשבוע 38, לא לשבוע 39 ואח"כ אלוהים יודע.
ניתוחים מוזמנים פעם בשבוע בלבד אז או שתבחרי בית חולים אחר( שכמובן לא בא בחשבון גם בגלל המרחק) או שנשים אותך סטנדביי.
ושוב ההורמונים לפני הלידה ושוב הבכי על הסיפור ההזוי.
'טוב, תשים אותי בסטנדביי או שאגיע בחירום'.
'רגע', שואל הרופא, 'למה לא תעשי היפוך עובר'?
שאלתי אותו: 'מה הסיכונים?' ותשובתו הייתה: 'בניתוח יש סיכון, בהיפוך יש סיכון ובהיפוך אחרי שכבר היה ניתוח בעבר גם יש סיכון'.
'אז למה בכלל הצעתי לי לעשות היפוך אם יש סיכון אחרי ניתוח?', שאלתי את עצמי.
כל השבוע ניסיתי למצוא קומבינות בבית החולים לקביעת תאריך ובסוף התברר שאני כבר לא בסטנדביי והוא נקבע ליום שני.
שבוע שלם אני תוהה האם העובר התהפך? ואם כן, אולי לעשות לידה רגילה למרות שרופאה נוספת שלי המליצה לי על קיסרי בגלל כאבי היפרדות האגן שהיו לי כל היהריון.
גם כשהגעתי יום לפני לבדיקה וקבלה, תהיתי מה יקרה אם יתהפך, לעשות קיסרי או לידה רגילה.
הרגשתי אשמה כך או כך.
וכמובן שכמו הבנות, גם הוא עקשן ונשאר עם הראש למעלה.
אולי זה מעיד על אופים של ילדיי.


ביום הניתוח שאל אותי רופא המחלקה שעבר במקרה באזור ונוצל על הדרך להכניס לי ונפלון ליד: 'למה לא עשית היפוך עובר'?
למה כל הזמן אותה שאלה? שוב הרגשתי אשמה.
בסוף אחרי המתנה ארוכה וצום ממושך, הגיע תורי והגוזל יצא.
חייבת לציין שכל ההיריון הייתי אדישה, וגם על מיטת הניתוחים הרגשתי שלווה ובלי טיפת התרגשות.
'למה זה קרה?' אני שואלת את עצמי.
שיתפתי את צוות הרופאות והאחיות בתחושתי והן ניחמו ואמרו, את פשוט ב"קבלה".
את מקבלת את המצב ואת לא אדישה, הכל בסדר.
עכשיו כשאני עדיין במיטה אחרי הלידה אני עדיין תוהה, למה בעצם אני מרגישה אשמה?
העיקר שהגוזל יצא והוא ממש ממש מתוק.
בהצלחה לכולן ואל תרגישו אשמות, זה הגוף שלכן והתחושות הפנימיות שלכן.
עינת מרמת הגולן.

 

 

לשיתופים נוספים של לידה בניתוח קיסרי

להצטרפות לקהילת 'נשים מדברות אמהות'

תגובה אחת ל- “לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?”

  1. עינת, תודה רבה שבחרת לכתוב כמה ימים אחרי לידה, רק כדי לחזק את האחרות. ממש לא מובן מאליו. קהילה במלוא מובן הטוב של המילה, זה מרגש.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הנקה עם ריפלוקס: "בפנים בערה בי התחושה שמשהו לא בסדר עם הילדה שלי"

מאת : אמא של גיא

6 בספטמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

בערך מגיל שבוע ההנקות הפכו להיות מאד לא רגועות. גיא בכתה לפני, תוך כדי, ואחרי הנקה, התפתלה וצרחה. קירבה את הראש לציצי ואז הרחיקה אותו ממנו כאילו ניסו לקרב אותה לרעל. היא הייתה יונקת קצת ופורצת בצווחות כאילו מרעיבים אותה והייתה פולטת המון. לי היה נראה שמשהו לא בסדר.

דיכאון אחרי לידה: "הבעיה שיש לה שם"

מאת : לימור לוי אוסמי

10 ביולי 201217 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

זוהי עבודת הסמינר שלי, שנערכה במסגרת הקורס 'נשיות ונפשיות' בממסגרת התואר השני במחלקה ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן.

בעבודה הסמינר תוכלו למצוא מידע על דיכאון אחרי לידה על פי הגישה הרפואית והפמיניסטית וכן ניתוח טקסטים של ספרי הדרכה בתחום ההריון והלידה שפופולריים היום מול אלו שפורסמו בשנות ה 70' בישראל.

אני חושבת שהמידע כאן יכול להיות עזר רב לנשות מקצוע המתעניינות בתחום של דיכאון אחרי לידה ובכלל, לנשים המרגישות שהיו רוצות להרחיב את ידיעתן בנושא.

על זיווג משמיים והצגה 'יומן הריון' שאת פשוט חייבת לראות

מאת : לימור לוי אוסמי

7 בנובמבר 20107 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

ההצגה היא פשוט העצמה – היא משקפת את הכוחות החברתיים הקיימים ומופעלים עלינו כאמהות ומבקשת מכל אחת מאיתנו להתכוונן פנימה, למצוא את האמת הפנימית שלה שמרגישה לה נכון וללכת איתה. ואוו, כמה עוצמה.