מכתב לאחי (סליחה בוטנר)

מאת :  לי-את דנקר

25 בינואר 2016 | 18 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, עמוד הבית

 

לא, לא התבלבלתי, זה מיועד לך, אתה שנשבע להגן על נפשי תחת ברית האיחוד הרפורמית.
כן, אתה האיש שלצידי, הגבר שעשה לי שליכטה בלב עם ביצי החופש שלו (ובעוד כמה מקומות), לכן הסכמתי..
אתה החבר והאח, השותף מבחירה, בן הזוג כשאנחנו יחד וגם כשקצת פחות, אתה יודע.. בימים שעולים לקחת אוויר מעל למים.
אחי שלי אתה, באמת..
כי אחים יכולים לריב ולהשלים, לאהוב ולשנוא, להתקרב ולהתרחק, לחוות חיים שלמים יחד, לגדול לצד הקושי והקלות, להתפתח, לפרגן אחד לשני, להעיר להאיר.. הכל מותר כשאחים.. ואף אחד לא יבוא ויגיד לך שזה דורש טיפול, שהזוגיות רופפת או עוברת משבר, חחח כי זה "אחים" הבנת?


אז אח שלי,
רציתי לספר לך כמה עובדות שלא יצא לנו לדבר עליהם, כי היינו עסוקים, או שלא הייתי סגורה על זה שזה מספיק חשוב, ופתאום זה בוער בי שתכיר קצת יותר טוב את אחותך,
זאת שחשבת שהיא "טייסת תותחית על" אז כשניסינו להנחית את המטוס הפרטי שלנו, אחרי טיסה של תשעה חודשים מעל לאוקיאנוס ה(ס)פאסיפי הסוער שלי,
וכן.. נכון לא היו תנאים לנחיתה, ונאלצתי לתמרן על אדי הדלק האחרונים שלי, לדומם מנוע ולקוות שלא תהיה התרסקות.
אז תדע שרעדו לי הביציות למרות שכבר הטסתי בתנאים לא תנאים בעבר.
תדע שהיו בקרים שבכיתי ללא הפסקה, כי הבנתי ששוב נחתתי על אי בודד, ואני? מה לי ולתכנית הישרדות, או לריאליטי בכלל.
תדע שהיו ימים שהייתי כותבת לעצמי פרטים מזהים רק ליתר ביטחון,  כדי שאם אשכח אדע לשנן מחדש
תדע שאני לא מושלמת, למרות שנשארתי שלמה.
תדע שעבדתי מאוד קשה על עצמי כדי להכין לך פסטה בשמנת ופטריות, לשתות איתך כוס יין, לחייך, ולענוד את סיכת ההצטיינות שהכנת לי. כי ידעתי כמה זה מרגיע אותך לחוות את ההצטיינות הזאת.


עד שיום אחד גיליתי שאולם היוצאים והנכנסים בשדה התעופה מלא בטייסות כמוני, שחושבות שאין להן תירוץ מספיק טוב לבכות, להתפרק, להרגיש משוגעות, חלקן אפילו ממש טרחו להסתיר דיכאון שאחרי טיסה, רק כי לא היה להם נעים מכל הטקס הזה ואותות ההצטיינות שהשקיעו בהן. וכשגיליתי את זה הבנתי שיש רק פתרון אחד לסיפור הזה, והוא לא להיות אישה או אמא של אף אחד אלא להיות אחות של, ואז הכל מתקבל אחרת. ואז פתאום מיליוני דיילים ודיילות רצו לעזור ל"אחות של" לעבור את התקופה הקשה, וכולם נדהמו מברית האחים הזו, ומאיך שהאח הזה דואג לאחותו, ותומך בה עד שתעמוד על הרגליים בחזרה… הבנת?
זהו, תודה אחי שהקשבת,
אוהבת אותך אח שלה
אחותך.
נ.ב
תביא איתך חלב ולחם כשאתה חוזר היום, נגמר לנו.

 

לי-את דנקר מאמנת ומעצבת דפוסי חשיבה יצירתיים ופורצי דרך.
www.liatdanker.co.il
יוצרת ערכת קלפי אימון "להקיף את עולמך באופניים" 
להאזנה לפרקים מתכנית הרדיו שלי "מחשבה בהשאלה" 

 

לבלוג של לי-את דנקר- מאלפת מילים

לשיתופים נוספים על הזוגיות שאחרי הלידה

 

נושאים קשורים :

18 תגובות ל- “מכתב לאחי (סליחה בוטנר)”

  1. נהדרת! אהבתי את הבחירה ב"טייסת" וב"אחי". מדוייק. כתיבה מרתקת

  2. חני סער הגיב:

    אהובה,
    כל כך ריגשת אותי.
    בכזו אמנות את מוציאה החוצה כל כך הרבה על השתקה, זוגיות, העוצמה שבפגיעות, הדיוק והקירבה לעצמך.
    תודה על המילים הללו שזעזעו את אמות הספים שלי. תודה עלייך.

    • לי-את דנקר הגיב:

      אני מאוד מאוד מתרגשת שהשתמשת במילה אומנות, ועוצמה, וקירבה!!
      ובכלל שהתקרבת בעצמך, והגשת
      אוהבת אותך על זה

  3. רויטל הגיב:

    מדהים כתבת ! בקיצור צריך חבר בעל ואח באותו אדם…
    מי ייתן לי את סיכת ההצטיינות? ?😂😄

  4. אביבית הגיב:

    מזדהה עם כל מילה שלך ליאתוש אהובה, על אדי הדלק האחרונים לפני הקריסה, נחיתה על אי בודד .הו כה מוכר, הבכי … וכן לא סוופרוומן ולא רוצה להיות . ליאת דנקר כותבת נפלא כותבת מהלב , מדהימה ואני מרגישה כאילו כתבה אותי…ליאתוש אוהבת

    • לי-את דנקר הגיב:

      אין יותר מזה, לכתוב את עצמי ועוד רבות וטובות אחרות דרכי

  5. ממוש, אני חושבת עד כמה השימוש במילה 'אחי' לא נחשבת לקונבנציונאלית בהקשר הזוגי.
    רק היום אני מבינה כמה קיים בי החשש שאם אנחנו אחים, אז מה עם הרומנטיקה? מה עם התשוקה? הרי, נישואי אחים זאת טריפה ונבלה.

    • לי-את דנקר הגיב:

      כן.. אבל קונבנצינאלי זה לא משהו שאני מחפשת דרכו תשובות או את הסיכוי להתפתח. מטורף הא? כמה אנחנו תוחמים את הרוח והחופש במושגים מילוניים. לכן מאוד אהבתי את איילה שציטטה את ביאליק

      • המשפט של ביאליק הדהים אותי והביא אותי לתובנה הזאת.
        לא מטורף בכלל, אחותי. הכי שפוי!
        איזה מזל שכל אחת מאיתנו מחפשת את הלא קונבנציונאלי- כמה זה מפרה ובריא נפשית. ככה אנחנו יכולות להאיר אחת את השנייה. כיף. באמת.

  6. הילה הגיב:

    אני אוהבת את הכתיבה שלך
    כל כך קולחת זורמת אני שמעת אותך משחקת מקריאה לי בתוך המוח
    הטקסט הזה הוא מצחיק אותי כי כזה כייף להיות בן זוג שלך ברור לי
    הטקסט הזה בחוויה שלי מביא חופש
    ופותח את מנעד הקשר לעומקים חדשים
    ומשחרר נשים אחיות מדימויים נשיים חונקים עד מוות
    ועל כל תבורכי אחות
    עונג!!!!

  7. בת שבע הגיב:

    הכתיבה שלך לי את היא מעבר לכל דמיון. לי היא מאפשרת לי זווית התבוננות שונה ועל הקיים. בתכלס,
    מזכירה לי שיש לי כל רגע אפשרות לבחור ולבחון מחדש.. הכי אני מודה לך באימון על מלאה הכתיבה… כי מאז לא מפסיקה… דרך אגב, גם אחותי מודה לך- טייסת על!

  8. אביגיל הגיב:

    מאוד חזק לי-את, מאוד מדויק 🙂

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מה בין המחאה החברתית לדיכאון אחרי לידה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

31 ביולי 201111 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי

המחאה החברתית שאנחנו נוכחות לה, היציאה החוצה ממה שהיה שמור עד כה למרחב הפרטי האישי, המשפחתי, הביאה אותי לחשוב על הדיכאון אחרי לידה והאפשרות לעשות גם שם שינוי.

יום הזיכרון

מאת : לימור לוי אוסמי

9 במאי 20112 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

יום הזיכרון.

שקט יורד,

מין דממת מוות כזאת.

אני מרגישה שיש בי חלק שרוצה להדוף,

לעצור,

לדחוק,

לא להיות חלק.

ביחד

מאת : הכי אמיתית

30 באוקטובר 20115 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

אני חושבת שאחד הדברים שנהיים מאד חשובים כרגע שאת נהיית אמא- זה הביחד.

אצל כל אחת הביחד הוא שונה, ובתחומים שונים- הוא מתבטא בשילובים שונים.

יש המגלות אהבה חדשה לבן זוג, יש שנזכרות במעגל החברות הישן והטוב, יש שפתאום שמות בצד את כל הקיטורים על אמא ורק רוצות את הליטוף והחיוך שלה, יש שמגלות מעגלים חדשים- חברות מטיפת חלב, מגן השעשועים…