להיות אמא לתינוק ביום חורף גשום

4 בינואר 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

זה מאתגר יותר להיות אמא לתינוק ביום חורף גשום.

היציאה מהבית הופכת להיות כמו איזה פרק ב'משימה בלתי אפשרית',

אנחנו לבד ולא פוגשות חברות או מטיילות סתם בחוץ.

הבית מחומם יותר ודחוס יותר, ואין את האוויר, הרוח והשמש שמכניסים נשימה.

כל החתלה לוקחת יותר זמן (וגם בכי) עם כל השכבות שיש להלביש,

ובל נשכח את הנזלת או את השיעול,

שגם אם הם ממש קטנטנים ולא דרמטיים, הם יכולים להפוך להם (וגם לנו) את היום והלילה.

 

זה מאתגר יותר להיות אמא לתינוק ביום חורף גשום.

העייפות הזאת, הלבד הזה, הקור והאין שמש, לפעמים יכולים לעשות עצוב בלב,

קצת בדידות, קצת חוסר אונים, קצת שעמום, קצת תסכול, קצת חרטה

ולפעמים גם הרבה מכל אלה.

כי ככה זה, בחורף.

יש שקיעה, יש ירידה, יש הסתגרות, יש קור, יש לבד,

וזה משפיע עלינו, וגם על התינוק.

 

אין לי פתרונות קסם לאמהות חורף,

ולפעמים אני מרגישה שהלוואי ויהיו.

אני רק יודעת שהיה עוזר לי לשמוע שככה זה, זה מה שאמהות מרגישות.

היה עוזר לי לשמוע שגם אם אני לבד בבית עכשיו,

יש עוד מאות מיליוני נשים שממש ברגע זה מרגישות בדיוק בדיוק כמוני.

 

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מקיימת מפגשי חקירה עצמית מול מרחב המעבר להורות לנשים ונשות מקצוע שרוצות להתפתח בתוך המרחב הזה. אוהבת להתבונן, לחקור, לחשוב, לצלם, לקחת את הזמן לעצמי. medabrot.imahut@gmail.com הבלוג שלי

 

 

 

 

אם את רוצה לקבל את התכנים האלה ועוד, הצטרפי לרשימת התפוצה

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אשמה תמיד

מאת : ענת גל-און

14 באפריל 20136 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות, רגשות אשם

הפוסט הזה עוסק בקלות הבלתי נסבלת שבה אנשים – רופאים, אחיות טיפת חלב,קרובי משפחה, אמהות אחרות ברשת – דורכים על המקום הכי כואב של אמהות – האשמה.

אומרים: "כשנולדת אמא נולדים איתה רגשות האשם".

על זיווג משמיים והצגה 'יומן הריון' שאת פשוט חייבת לראות

מאת : לימור לוי אוסמי

7 בנובמבר 20107 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

ההצגה היא פשוט העצמה – היא משקפת את הכוחות החברתיים הקיימים ומופעלים עלינו כאמהות ומבקשת מכל אחת מאיתנו להתכוונן פנימה, למצוא את האמת הפנימית שלה שמרגישה לה נכון וללכת איתה. ואוו, כמה עוצמה.

נפרדת מהבלוג, אני במקום אחר

מאת : אחת וזהו

1 במאי 20112 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

עוד מעט חודשיים מהויפאסאנה, ואני מעיזה כבר להגיד בקול רם (ולכתוב שחור על גבי בלוג) – אני במקום אחר.

הבטן לא מתכווצת לי כשאני פוגשת חברה שאוטוטו יולדת, או כשאני מחזיקה על הידיים את התינוק החדש שלה. אני בכלל הרבה פחות עסוקה בזה. העולם פחות מתחלק לי לאנשים עם ילד אחד (וזהו) לעומת כל השאר…