להיות אמא לתינוק ביום חורף גשום

4 בינואר 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

זה מאתגר יותר להיות אמא לתינוק ביום חורף גשום.

היציאה מהבית הופכת להיות כמו איזה פרק ב'משימה בלתי אפשרית',

אנחנו לבד ולא פוגשות חברות או מטיילות סתם בחוץ.

הבית מחומם יותר ודחוס יותר, ואין את האוויר, הרוח והשמש שמכניסים נשימה.

כל החתלה לוקחת יותר זמן (וגם בכי) עם כל השכבות שיש להלביש,

ובל נשכח את הנזלת או את השיעול,

שגם אם הם ממש קטנטנים ולא דרמטיים, הם יכולים להפוך להם (וגם לנו) את היום והלילה.

 

זה מאתגר יותר להיות אמא לתינוק ביום חורף גשום.

העייפות הזאת, הלבד הזה, הקור והאין שמש, לפעמים יכולים לעשות עצוב בלב,

קצת בדידות, קצת חוסר אונים, קצת שעמום, קצת תסכול, קצת חרטה

ולפעמים גם הרבה מכל אלה.

כי ככה זה, בחורף.

יש שקיעה, יש ירידה, יש הסתגרות, יש קור, יש לבד,

וזה משפיע עלינו, וגם על התינוק.

 

אין לי פתרונות קסם לאמהות חורף,

ולפעמים אני מרגישה שהלוואי ויהיו.

אני רק יודעת שהיה עוזר לי לשמוע שככה זה, זה מה שאמהות מרגישות.

היה עוזר לי לשמוע שגם אם אני לבד בבית עכשיו,

יש עוד מאות מיליוני נשים שממש ברגע זה מרגישות בדיוק בדיוק כמוני.

 

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מקיימת מפגשי חקירה עצמית מול מרחב המעבר להורות לנשים ונשות מקצוע שרוצות להתפתח בתוך המרחב הזה. אוהבת להתבונן, לחקור, לחשוב, לצלם, לקחת את הזמן לעצמי. medabrot.imahut@gmail.com הבלוג שלי

 

 

 

 

אם את רוצה לקבל את התכנים האלה ועוד, הצטרפי לרשימת התפוצה

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פגייה

מאת : פאני בן ברוך

1 בנובמבר 201116 תגובות

מתוך אחרי לידה, מחלקת יולדות, קוראות לשינוי, תחושות מגוונות אחרי לידה

שלום, קוראים לי פאני בן ברוך ואני אימא לפגית, כיום בת שנתיים וחצי בשם נוגה, שהיא אחת מבין תאומות שנולדה בשבוע 23+5 ימים ובמשקל 490 גרם בלבד.

אני כותבת משום שאני רוצה להוציא לאור באופן יותר ציבורי את מה שאני רוצה כבר המון זמן להפיץ, במיוחד כתגובה לכתבה מאתר עיתון "הארץ", שם פירסמו כתבה העוסקת בשיפור צורכיהם של הורים לפגים במחלקות המיוחדות לטיפול בילוד בפגיות בבתי החולים בארץ, ונרשם שם שצרכים כמו היקשרות ראשונית עם הילוד לא התאפשר והאימהות הרגישו ריחוק ותחושה שההיקשרות הראשונית עם ילדיהם הפגים נפגם ולא התקיים כלל.

המצב שלו עדיין קשה מאוד

מאת : אפרת

3 באוקטובר 20123 תגובות

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

כתבתי כאן לפני חודש או יותר נכון – ארבעה שבועות (בהריון למדתי ששבועות לא תמיד מקבילים לחודשים).

כתבתי על התחושות הקשות שבהליכה הביתה והשארת התינוק שלי בבית חולים.

כמה דמעות שפכתי מאז, כמה כאב, כמה תחנונים לבורא עולם וכמה פחד יכול בן אדם אחד להכיל.

המצב שלו עדיין קשה מאוד. הוא עבר ניתוח מסובך, הריאה שלו התמוטטה והוא עלה על מכונת לב ריאה, ירד מהמכונה ועדיין מורדם ומונשם.

אבל – הוא פוקח עיניים מדי פעם ומסתכל בי בעיניים הגדולות והיפות שלו במן מבט עמוק שמתערפל לאחר כמה שניות מרוב חומרי הרדמה (הרגעה) שהוא מקבל.

אני חושבת שזה הניסיון הכי קשה שעברתי בחיים שלי. הניסיון הכי קשה שלנו – של בעלי והבן היותר גדול (בן שנתיים…) שעברנו בחיים.

מעבדות לחירות: מסר לכל אחיותיי האמהות

מאת : ליטל גרין

14 באפריל 20110 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

חיפשתי הזדמנות להעביר מסר לכל אחיותיי האמהות באשר הן. הנה חג הפסח קרב ובא ומצאתי את ההקשר המתאים. סיפור יציאת מצריים והיציאה מעבדות לחרות מזכירים לי את המסע האישי שלי בתוך האמהות. מסע שארך זמן רב, בחלקו במדבר…

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)