אישה יולדת כמו שהיא חיה (כריסטין נורת'רופ)

מאת : שירה דרמון

19 בפברואר 2018 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, תחושות מגוונות אחרי לידה

בלשון המקרא נקרא כיסא הלידה אובניים:

"וראיתן על האובניים אם בן הוא… ואם בת היא…".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כלי החרס נוצר על האובניים בעדינות,

בכל מגע קל הוא נשבר.

יכול לצאת כלי יפה

ויכולים לצאת שברי חרסים,

שאין להם תקנה.

 

אותו מקום נקרא גם משבר.

אנחנו נשברות שם,

ומשם נולדות מחדש.

שורש החיים נושק תמיד בשורש המוות.

כמו זרע קטן שנרקב ואז נובט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנחנו חייבות להישבר,

עולמנו מיטלטל, כדי ליצור חיים חדשים.

אפילו ברמה המוחית אנחנו מתות.

מחקרים הראו שליולדת נמחקים תאי מוח רבים,

כדי שתוכל ליצור חיבורים מוחיים להתקשרות מיטבית לתינוק.

 

הלידה היא אירוע משברי,

כמו נ.צ. על המפה שבו אנחנו מחשבות מסלול מחדש.

ולבסוף תיראה מפת חיינו כמו מפת אוצר,

מתפתלת בין סימון אחד לבא בתור.

מסע קו לקו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמו זרע קטן שנרקב ואז נובט.

אני גזע

ובכל לידה ולידה נובט בי ענף חדש.

כל השאלות הקיומיות לי מקבלות עומק ורוחב.

עם כל ילד שלי הן נשאלות מחדש,

מחייבות אותי לעבור מסע עם עצמי.

מסע לכל החיים עם האימהות שבי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נקודות הציון מכאיבות כשהן נאמרות בטון רשמי:

המתנה

היריון – הפלה

היריון – לידה

היריון – הפלה

היריון – סכנה – ניתוח – לידה ניסית

היריון מבולבל – חושך חושך חשוך – לידה.

 

אבל כשאני חושבת על השנים האלו

אני לא יכולה להימנע מלחשוב

על עצמי מטפסת בהר גבוה,

מחליקה ומועדת, מטפסת על טרסה

ולרגעים מביטה אל הנוף ונפעמת.

וההר – כל מסע הטיפוס – הוא אני.

למדתי לאהוב את עצמי, במסע החיים, במסע הלידות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתבה: שירה דרמון, אמא לשלושה, גננת ובלוגרית לאימהות

משתדלת לצעוד במסע האימהות בנחת ולגלות בי שבילים חדשים של טוב, ואת האור הזה אני משתדלת להאיר גם סביבי: בבית, בשכונה ולכל מי שהוא יכול להאיר בה איזו פינה, אבל קודם פשוט אותי.

אולי יעניין אותך לקרוא גם את:

גם אבא נולד/ מור אסאל

הירשמי למייל לקבל את התכנים השוטפים ועוד חומרים מעוררים מחשבה

 

תגובה אחת ל- “אישה יולדת כמו שהיא חיה (כריסטין נורת'רופ)”

  1. הילה גלסר הגיב:

    טקסט נפלא!!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לידה טבעית: "ילדתי אחרי חצי שעה בבית החולים"

מאת : אמא

25 בספטמבר 20107 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בתור הקדמה, אני חייבת להגיד שבאופן כללי אני נגד ה״טרור״ ההטפות שהתפתח סביב כל מיני נושאים הקשורים להריון ולידה כמו: רק הנקה (אחותי, את מניקה את התינוק 10-12 פעמים ביום נראה שמשהו יקרה אם תתני פעם אחת תמ״ל ? ), רק ביות מלא (לא יקרה כלום אם תנוחי טיפה בבית חולים), רק לידה טבעית, רק אוכל אורגני, בלי חיסונים וכו'.

אני באמת חושבת שבחירה אמיתית לגבי הלידה מגיעה מתוך הבנה ולא הטפה.

לעבור הריון ללא בן זוג – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

5 בינואר 201110 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, הריון, יומן הריון, לכל אמא

איך זה להיות לבד ? לעבור את ההריון לבד ?

בהתחלה, עוד לפני שנכנסתי להריון, כשעמדתי לעשות את כל הבדיקות הגנטיות, אודה שהיו דמעות בעיניים והרגשתי עצב על כך שאין מי שיחלוק איתי בזה ושאני צריכה לעשות את כל הבדיקות לבד. (ובנוסף להידקר לא מעט במקום להתחלק עם מישהו…). חוויתי רגשית את ההחלטה המושכלת שלי להיות אמא ונפרדתי מהחלום לזוגיות ומשפחה "נורמאלית" (אמא, אבא וילדים) והיה בזה עצב.

אני רוצה לידה נרתיקית אחרי הניתוח קיסרי שעברתי" – חלק 1

מאת : אמא אלסנדרה

3 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה של אורי הייתה חוויה מאוד קשה,לידה שהחלה מירידת מים ,צירים מועטים, אפידורל,פיטוצין,אין ספור אנשים שנכנסו ויצאו מחדר הלידה,חוסר תקשורת בינינו לבין הצוות הרפואי ולבסוף ההכרזה על מצוקת עובר וניתוח קיסרי חירום.

במהלך הניתוח הקיסרי מאוד פחדתי. ילדה לבד, בת 24, עוברת ניתוח קיסרי חירום ,הרדמה חלקית, זרועות קשורות לצדדים, מסך כחול ואני בוכה…הזיכרון החזק שלי משם הם הרופאים שמדסקסים ביניהם לאן לצאת לחופשה…אני עם בטן פתוחה, בוכה,