אישה יולדת כמו שהיא חיה (כריסטין נורת'רופ)

מאת : שירה דרמון

19 בפברואר 2018 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, תחושות מגוונות אחרי לידה

בלשון המקרא נקרא כיסא הלידה אובניים:

"וראיתן על האובניים אם בן הוא… ואם בת היא…".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כלי החרס נוצר על האובניים בעדינות,

בכל מגע קל הוא נשבר.

יכול לצאת כלי יפה

ויכולים לצאת שברי חרסים,

שאין להם תקנה.

 

אותו מקום נקרא גם משבר.

אנחנו נשברות שם,

ומשם נולדות מחדש.

שורש החיים נושק תמיד בשורש המוות.

כמו זרע קטן שנרקב ואז נובט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אנחנו חייבות להישבר,

עולמנו מיטלטל, כדי ליצור חיים חדשים.

אפילו ברמה המוחית אנחנו מתות.

מחקרים הראו שליולדת נמחקים תאי מוח רבים,

כדי שתוכל ליצור חיבורים מוחיים להתקשרות מיטבית לתינוק.

 

הלידה היא אירוע משברי,

כמו נ.צ. על המפה שבו אנחנו מחשבות מסלול מחדש.

ולבסוף תיראה מפת חיינו כמו מפת אוצר,

מתפתלת בין סימון אחד לבא בתור.

מסע קו לקו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמו זרע קטן שנרקב ואז נובט.

אני גזע

ובכל לידה ולידה נובט בי ענף חדש.

כל השאלות הקיומיות לי מקבלות עומק ורוחב.

עם כל ילד שלי הן נשאלות מחדש,

מחייבות אותי לעבור מסע עם עצמי.

מסע לכל החיים עם האימהות שבי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נקודות הציון מכאיבות כשהן נאמרות בטון רשמי:

המתנה

היריון – הפלה

היריון – לידה

היריון – הפלה

היריון – סכנה – ניתוח – לידה ניסית

היריון מבולבל – חושך חושך חשוך – לידה.

 

אבל כשאני חושבת על השנים האלו

אני לא יכולה להימנע מלחשוב

על עצמי מטפסת בהר גבוה,

מחליקה ומועדת, מטפסת על טרסה

ולרגעים מביטה אל הנוף ונפעמת.

וההר – כל מסע הטיפוס – הוא אני.

למדתי לאהוב את עצמי, במסע החיים, במסע הלידות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתבה: שירה דרמון, אמא לשלושה, גננת ובלוגרית לאימהות

משתדלת לצעוד במסע האימהות בנחת ולגלות בי שבילים חדשים של טוב, ואת האור הזה אני משתדלת להאיר גם סביבי: בבית, בשכונה ולכל מי שהוא יכול להאיר בה איזו פינה, אבל קודם פשוט אותי.

אולי יעניין אותך לקרוא גם את:

גם אבא נולד/ מור אסאל

הירשמי למייל לקבל את התכנים השוטפים ועוד חומרים מעוררים מחשבה

 

תגובה אחת ל- “אישה יולדת כמו שהיא חיה (כריסטין נורת'רופ)”

  1. הילה גלסר הגיב:

    טקסט נפלא!!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

3 ימים לפני ניתוח קיסרי

מאת : ilym

11 בפברואר 20113 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

משם ההערכות רק גדלו עוד ועוד והנושא נסגר סופית- אין לידה רגילה, קיסרי.

אז, נכון ! אלפי נשים עושות את זה, ונכון! זה לא סוף העולם…אבל אתה הרי יודע כמה אמא מפחדת ממחטים..ופה, טוב מיותר לספר שזה קצת יותר רציני מבדיקת דם…כל כך הרבה דמעות הזלתי, כל כך הרבה מחשבות עברו לי בראש, לא הבנתי איך מההריון הכי נפלא ותקין בעולם הגענו למצב שבכלל לא מדברים איתי על לידה רגילה אלא על קיסרי. כל כך כאב לי שהתכוננו ועשינו הכל להיות מוכנים ללידה ובסוף בכלל לא תהיה לנו הזדמנות אפילו לנסות ליישם כל מה שלמדנו.

"המציאות והדמיון נפגשו והתפוצצו" | אחרי לידה

מאת : אמא אחרי לידה

12 בדצמבר 201016 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

רוב חיי, כל פעם שחשבתי על הריון, התכווצתי, והחלה לכאוב לי הבטן. המחשבה על זה שיהיה בתוכי יצור שמתפתח ושאגדל לממדים לא טבעיים, הייתה לי מאוד לא נוחה. אני זוכרת שבעבודתי ראיתי נשים בהריון בחודש תשיעי ואמרתי שהן נראות כמו תנור – אוטוטו התינוק מוכן ויוכל לצאת.

טוב, זו באמת הייתה ראייה שונה. עד שהתחלתי לרצות להיות אמא…. אז הכל השתנה. כשראיתי נשים בהריון חשבתי שזה מקסים, וכשראיתי ילדים בסופר מחייכים אלי- רציתי אחד כזה משלי. שיקרא לי אמא ושיישב בעגלת הסופר ויאכל לחמניה ויזיל רוק ויהיה היצור הכי מדהים עלי אדמות.

לא רוצה להתאוורר בלעדיה, לא צריכה את זה

מאת : שירה דרוקר

15 באוגוסט 201112 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

מציעים לי "להתאוורר".

"קחי לך יום בלי הילה. אני אשמור לך עליה. לכי, תסתובבי, תבלי, תעשי לך יום כיף… אל תחשבי עליה. תחשבי רק על עצמך."

אני כל כך לא מרגישה שאני צריכה את זה. וממש לא רוצה את זה. ואיך זה בכלל אפשרי?