"את מוכרת לי מפעם" – או – אני כבר אוהבת את התינוקת שלי?

20 במרץ 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, רק אהבה

 

נולדה לי בת. וכולם, וגם אני, מאוד עסוקים ב"למי היא דומה".

כשיש לה שלוש אחיות גדולות, אז יש הרבה איפה לחפש.

היא לא ממש דומה לאף אחת, גם לא לי או לבעלי, גם לא לאיזה סבא או סבתא.

היא נראית לי די מכוערת לפעמים.

 

החיפוש הזה, של איזה עיניים מוכרות, או אף דומה, או חיוך או הבעת פנים, אפילו הקפל של הסנטר,

הוא כמו רצון גדול למצוא משהו שאני מכירה.

כי מה שאני מכירה – אני כבר מכירה, אני כבר אוהבת,

אני כבר יודעת איך להתמודד איתו, וזה נותן לי ביטחון.

זה מרגיש בטוח ויודע יותר מאשר –

"היא לא דומה לאף אחד."

 

לא מוכרת, חוסר וודאות, הרגשה של שאלה גדולה שמרחפת-

"מה יהיה? מי היא תהיה? מי אני אהיה?מה התינוקת הזאת מביאה איתה?"

כשאני חושבת על זה ככה, שהמוכר נותן לי ביטחון והלא-מוכר מייצר בי חוסר ביטחון,

אני מבינה שיש לי איזה צורך בוודאות באימהות שלי.

אני יודעת היטב בתוכי שאין וודאות באימהות או בחיים בכלל.

 

זה לא משנה אם יש לה עיניים כמו של אחותה, או אף כמו של אבא, או סנטר כמו של סבתא.

אי אפשר לדעת מי היא תהיה 🙂

זה סוד מאוד מסקרן שמחכה להתגלות לאט לאט עם הימים, החודשים והשנים.

 

בהתחלה זה ממש לוח חלק.

אם אין בה משהו שאני מזהה, אז קשה לי להתחבר אליה.

אני מטפלת בה, אני דואגת לה, אני מתמסרת אליה, אבל משהו בי לא שלם.

אני יודעת שזאת עדיין לא האהבה הענקית שאני מרגישה כלפי הבנות האחרות שלי.

 

כשאני עוצמת את העיניים שלי אני לא מצליחה לראות את הפנים שלה,

אפילו שהיא כל היום והלילה נמצאת מול העיניים שלי.

זה גורם לי להרגיש שמשהו חסר, משהו שאני מחכה לו.

 

והנה, היא בת חודש.

היא כבר רואה אותי, מסתכלת עליי בפזילה כזאת של השתדלות וניסיון למצוא פוקוס.

היא מחייכת אליי, לפעמים זה נראה כמו חיוך מכוון ממש.

היא עושה מן הבעת פנים כזאת של "אני רוצה לדבר" ומשמיעה איזה קול קטן,

ואני נזכרת איך זה מרגיש.

גל של אהבה שוטף אותי.

היא כבר נראית לי דומה. לכולנו. ומוכרת.

והיא נכנסת לי עמוק לתוך הלב.

 


כתבה:
שירה דרוקר. נשואה לרועי ואמא לארבע. הבלוג שלי

צילום: לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר., עוסקת בהעלאת המודעות לתהליכים הרגשיים של נשים אחרי לידה, ומקיימת שיחות אישיות עם נשים.

 

עוד לא רשומה לאתר? מוזמנת לקבל את התכנים ישירות למייל

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

משכב לידה יקר שלי/ שירה דרוקר

אהבה ועוד/ ניצן רדזינר

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

סיפור לידה של תמה

מאת : גלית

8 בפברואר 201219 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

תמה נולדה ביום שלישי, א' טבת, נר שמיני של חנוכה, 27/12/11 בשעה 5:30 לאור בוקר ראשון. היא היתה יפה ושקטה, תינוקת ישנה. לקחתי אותה בזרועתיי עטופה וחיבקתי וליטפתי ונישקתי ודיברתי ואהבתי אותה כל כך. אבל תמה לא זכתה לחיות. היא נולדה כשקשר אמיתי בחבל הטבור שלה, מה שלא איפשר לה לנשום ולקבל אספקת חמצן והיא נולדה ללא רוח חיים.

הכל התחיל ביום שבת 24/12. היום התחיל כרגיל, בצהריים נסעתי להורים לאכול ארוחה משפחתית וכשהגעתי אליהם עדיין הרגשתי תנועות כרגיל לגמרי. אכלנו, פטפטנו, היו המון שיחות על הלידה המתקרבת, איך אני רוצה ומה אני ממש לא רוצה.

בשעה 17:00 נסעתי הביתה וכבר בדרך תהיתי איך זה שלא הרגשתי אותה כבר כמה שעות, הגעתי הביתה והחלטתי לשתות מים וקפה ולראות אם היא זזה, כי זה על פי רוב עזר לה לזוז. זה לא קרה, הנחתי ידיים על הבטן. זה הסימן המוסכם שלנו שאחריו היא תמיד זזה, שולחת לי סימן שהכל בסדר והיא לא זזה. ניגשתי והכנסתי לפה כפית דבש, על אף הסוכרת, ונשכבתי על צד שמאל לא רגועה לגמרי, וזה לא עזר. ניגשתי להתקלח אולי זה יעיר אותה, אכלתי כפית סוכר ושוב נשכבתי על צד שמאל, והיא עדיין לא זזה. קראתי באינטרנט על הפחתה בתנועות עובר, והחלטתי להתקשר למוקד של הכללית, ובו זמנית לכתוב בקומונה. במוקד הפנו אותי מייד לבית חולים, התקשרתי לאמא שלי והיא הגיעה תוך חצי שעה לקחת אותי. מפה התחיל סיפור אחר לגמרי.

איזה פחד! אני בהריון עם ילד שני! איך עושים את זה?

מאת : רעות שלומי רסלר

13 בספטמבר 201110 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

טוב, יש לי הפוגה קלה מהאסלה אז אני אשב לכתוב.

זה בוער בי לכתוב על ההריון הזה, אני כבר בשבוע 12 אז מותר לי על פי כל חוקי העין הרע והנורמות החברתיות- לא?

בכלל, אני לא מבינה למה כל כך חשוב לשמור את ההריון בסוד ואיך עושים את זה בכלל כשכל היום סובלים מבחילות, לא מפסיקים לאכול ולהקיא. פשוט אין לי את האנרגיות הדרושות על מנת להסתיר את ההריון, אני מעדיפה להוציא את זה מהארון כדי להרגיש נוח להתלונן ולהיאנח בכל פעם שאני מרגישה צורך.

חודש תשיעי

מאת : בטי גורן

24 בנובמבר 20142 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

חודש תשיעי הוא זמן של בין לבין

את לא כאן ואת לא כאן.

את כבר לא לגמרי בתוך ההריון

ועדיין לא פגשת את התינוקת שלך מחוץ לרחם

את עסוקה בפרידות מהיבטים שונים בחייך

ומצפה לבאות.

יש לך צירי ברקסטון היקס מרובים

שכמו מכינים אותך לבאות