מה האסטרטגיה החדשה של משרד הבריאות למשפחות בגיל הרך?

מאת : לימור לוי אוסמי

27 במרץ 2018 | 2 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, עמוד הבית, קוראות לשינוי, קושי אחרי לידה, שיהיו בריאים

משרד הבריאות, טיפת חלב, הורים, משפחה, תינוקות

 

ביום ראשון הייתי במפגש מסכם הנוגע לאסטרטגיה החדשה של משרד הבריאות בנוגע לעתיד הגיל הרך בישראל. חשוב לי לשתף אתכן בחלקים מהמהלך שמתרחש שם, כדי שתקבלו מידע על שמבקש להיות כמו מהפכה.

אל הרצון ליצור שינוי בתחום הגיל הרך במשרד הבריאות נחשפתי לפני יותר מחצי שנה. משרד הבריאות הוציא 'קול קורא' לפעילות חברתיות, ארגונים, נשות אקדמיה ונשים שעובדות בשטח עם אוכלוסיית הגיל הרך, וביקש לשמוע איך הן רואות את תמונת העתיד שלהן בנוגע לגיל הרך.

שמחתי על הבקשה והתהליך שמתרחש ועניתי על ה'קול הקורא' כדי להציג את נקודת מבטי. לשמחתי, זכיתי להיפגש ולהשמיע את החזון שלי.

 

משרד הבריאות טיפת חלב אסטרטגייה שנים ראשונות תינוקות משפחה

 

החזון שלי לתמיכה בנשים אחרי לידה

החזון שהצגתי מתמקד בתמיכה קהילתית בנשים אחרי לידה. השאיפה שלי היא שבכל שכונה בעיר יהיה מקום מסובסד לנשים אחרי לידה במתכונת 'בית פתוח' אליו נשים ותינוקות יוכלו להגיע בכל בוקר אל מרחב שינוהל על ידי אשת מקצוע המומחית בתחומה.

מטרת המקום תהיה להפגיש בין אמהות ותינוקת, לתת להן ארוחת בוקר, אוזן קשבת, הדרכה ראשונית והכוונה לגורמי מקצוע רלוונטיים. אשת המקצוע תוכל לקיים פרויקטים בשיתוף הקהילה למען נשים אחרי לידה, ולהפעיל סדנאות, הרצאות ופעילויות מתוך הקשבה לצרכי הקהילה.

כשהצגתי את החזון בפני צוות משרד הבריאות הרגשתי שההתעניינות בו אינה גדולה, אך לא נכנסתי לעומק הסיבה לכך. מה שהיה חשוב לי היה להציג את החזון שלי ואת חשיבות ההתמקדות ברווחת הנשים כדי לא להמשיך לזנוח אותן מאחור.

 

"מה נשים מרגישות בביקורים שלהן בטיפת חלב?"

במפגש צוות המשרד רצה בעיקר לשמוע מה החוויה שלכן בטיפת חלב, כי מבחינתן הייתי 'נציגת השטח'.

הן ביקשו שאהיה כמה שיותר כנה, לכן סיפרתי על השיפוטיות והביקורת, על זה שאין לאחיות מספיק זמן או נכונות לראות אתכן כמכלול, על הבעייתיות בשאלון לאיתור דיכאון אחרי לידה, על כך שאינכן רואות באחות טיפת חלב כתובת להתמודדויות הרגשיות שלכן, על כך שהייתן שמחות לקבל הרצאות וסדנאות ועוד תחושות רווחות שעולות. לצד זה, דיברתי גם על הפוטנציאל לרווחה נפשית כשאמהות כן זוכות לחיבור מיטיב עם אחות טיפת חלב.

לאחר המפגש הבנתי משהו שהיה חשוב מבחינתי– למרות שהגעתי עם חזון מגובש, זאת לא חובה להביא את הפתרונות או לחשוב עליהם כדי להשמיע את מה שמפריע לנו. אנחנו גם יכולות להציג בפני קובעי המדיניות את הבעיות והרצונות שלנו כשאין לנו פיתרון קונקרטי. בכך אני רוצה לעודד לעודד אתכן להציף בעיות שאתן פוגשות ברמה המקומית והמדינית.

כחודש לאחר המפגש, משרד הבריאות יצא במהלך ציבורי רחב כדי לשמוע את דעת של הקהל הרחב על טיפות חלב (ההזמנה בתמונה למטה), ולאחר מכן עיבדו את כל הנתונים והמידע.

 

טיפת חלב משרד הבריאות הגיל הרך תינוקות משפחות אמהות תינוקת הנקה

 

השינוי יתחיל מתוך הקשבה לצרכי הקהילה

מספר חודשים מאוחר יותר, קיבלנו הזמנה למפגש שהתקיים ביום ראשון האחרון, כדי לשמוע את האסטרטגיה שגובשה ולהקשיב להרצאתו של פרופ' פרנק אוברקלייד, מומחה עולמי בתחום הבריאות בגיל הרך. פרופ' אוברקלייד הוא חוקר ומרצה בינלאומי שהוביל וועדות רבות  לקידום נושא הגיל הרך ברחבי העולם.

ההרצאה של פרופ' אוברקלייד שימחה אותי, כי יכולתי להרגיש כיצד השיח הנשי נכנס אל תוך האקדמיה וההובלה המדינית. 'שיח נשי' מבחינתי הוא שיח המדבר על שותפויות, התחשבות, הקשבה ודיבור בגובה העיניים.

 

משרד הבריאות, טיפת חלב, תינוקות, הגיל הרך, משפחות, הורים, תינוקות, אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה

 

פרופ' אוברקלייד אמנם דיבר על עתיד הילדים, אבל כששמעתי אותו עשיתי התאמה לעולמן הרגשי של נשים אחרי לידה, ומזמינה גם אתכן לנסות.

הנה הדברים המרכזיים שלקחתי מההרצאה:

* חשוב לאסוף נתונים על הבעיה הקיימת, כי כשאין נתונים, אז לא רואים את הבעיה וכשלא רואים את הבעיה, אז לא יהיה לה פיתרון.

* חשוב להשקיע בתכניות מניעה ולא לכבות שריפה של מצבי קיצון, כי רק תכניות מניעה מביאות לשינויים בטווח הארוך.

*מוקד הפעילות צריך להיות בקהילה. לפני כל תהליך שינוי חשוב להכיר את הקהילה ולמפות את החוזקות והחולשות, הצרכים והמענים שלה.

*אין להכתיב לקהילה או לאנשים מה צריך לעשות ומה נכון להם, אלא להקשיב לצרכים שלהם ולהציע להם פתרונות ומענים אפשריים, כדי שיבחרו מתוכם מה מתאים להם.

 

משרד הבריאות הגיל הרך טיפת חלב משפחות תינוקות אחרי לידה הריון הנקה

 

* גם בתחום הרפואה העולם עובר לתקשורת עם הלקוחות מתוך שיתוף פעולה, הקשבה, והתאמה לצרכי הלקוח.  

*הילדים מושפעים מהמצב המשפחתי שלהם ולכן צריך לחשוב על המשפחה כמכלול ולבדוק מה המענים הספציפיים לכל משפחה תוך שיתוף פעולה איתה.

* אין מספיק שיתוף פעולה בין היחידות שמעניקות שירותים למשפחות ולכן המטרה המרכזית היא ליצור 'דבק' בין נותני השירות כדי שכל גורם הנפגש עם הורה יוכל להפנות אותו לגורם המתאים.

*חשוב להרחיב את קהל היעד. לא לפנות רק למשפחות עם בעיות, אלא לכלל האוכלוסייה, גם כדי להימנע מסטיגמות וגם כדי לא לפספס מקרים שנופלים בין הכסאות.

 

מהי האסטרטגיה החדשה של משרד הבריאות בנוגע למשפחות לגיל הרך?

לאחר ההרצאה של פרופ' אוברקלייד הגיעה ההרצאה שלה חיכינו. גב' אנה לרנר, שהובילה את המהלך לגיבוש האסטרטגיה החדשה לגיל הרך, הציגה את התהליך שהם עברו והמסקנות אליהן הגיעו. היא לא ירדה לפרטי פרטים של ביצוע התכנית, אלא דיברה באופן כללי על ההתכווננות והמקום אליהם הן שואפות להגיע.

חשוב לי להבהיר– משרד הבריאות עדיין שם במרכז את הילדים בגיל הרך ולא את הוריהם, אבל השינוי המשמעותי הוא בהבנה הטריוויאלית שהילדים קשורים למשפחה שלהם, ולכן צריך לדאוג ולטפל גם במשפחה כדי להיטיב עמם.

אלו הדברים המרכזיים שגב' לרנר דיברה עליהם ונוגעים לעולם הרגשי של נשים אחרי לידה:

*להפוך את מערכת 'טיפת חלב' לנעימה יותר לנשים ומשפחות אחרי לידה. להפוך את 'טיפת חלב' למקום מכיל, מחזק, הרואה את ההורים כשותפים בעיצוב המדיניות המשפחתית שלהם.

* להעניק מענים רגשיים נפשיים להורים לגיל הרך.

 

 

*להקים פורטל הורות וייעוץ שיהיה בו מידע בריאותי הרלוונטי להורים בגיל הרך, ויהיה בו מענה 24/7 כדי להעניק להורים תשובות מיידיות.

*להקים קו ייעוץ טלפוני של אחיות טיפת חלב, שיוכלו להעניק מענה לשאלות, ויעבוד בשיתוף פעולה עם פורטל ההורות.

*לעשות 5-8 מפגשים של אחות טיפת חלב בבית המשפחה להורים לילד ראשון באוכלוסיות בסיכון ובאשכולות סוציו אקונומיים 1-3. (כולי תקווה שבהמשך זה יהיה לכלל האוכלוסייה, כפי שקורה במספר מדינות באירופה ובעולם).

 

 

*לדבר בקורסי ההכנה להיריון ולידה על ההיבטים הרגשיים הקשורים לתקופה שאחרי הלידה ובחוויית המשבר האופציונאלית.

* להקים קבוצות להורות ראשונה.

*לקיים שיתוף פעולה עם פרויקט 'אם לאם'  (מערך מתנדבות שמגיעות לבית היולדת פעם בשבוע ומונהג על ידי אשת מקצוע).

*להקים מערכת תמיכה לנשים אחרי לידה הכולל: * נוהל הדרכת יולדת. *קליניקות קרובות לבית למשפחות (walk on clinics)  ליעוץ, ליווי, אבחון והפנייה להמשך טיפול . * הקמה והפעלה של מחלקות אשפוז אם וילד. * שילוב תכנים רגשיים בקורסי ההכנה ללידה.

*להפעיל את טיפות חלב בשעות שמתאימות להורים (אחה"צ, ערב, שישי) והרחבה של הפעילות הגיאוגרפית שלהן.

*להעניק תמריצים לארגונים שיקדמו מדיניות של 'משפחה במרכז' בהתאם לרוח משרד הבריאות.

*להקים יחידה בתוך משרד הבריאות שתתמקד בגיל הרך.

 

 

כפי שאתן מבינות, המהלך שמשרד הבריאות מוביל בהנהגתה של גב' אנה לרנר הוא מקיף ומשמעותי, ורדיקלי בראייה שלו את המשפחה, אך גם נמצא בתחילת דרכו ובתהליכי התהוות וגיבוש.

הדבר המרכזי שחשוב לי להעביר אליכן מכל המהלך הזה הוא שתדעו שיש צוות נשים חזקות במשרד הבריאות המנסות להכניס שפה חדשה למשרד הבריאות. הן רואות אתכן, האמהות והאבות, כחוליה חשובה במערכת המשפחתית שיש לדאוג לה, וזה חשוב.

אבקש מגב' אנה לרנר להמשיך לעדכן אותי בהתפתחויות הנוגעות להיבטים הרגשיים של נשים אחרי לידה ואעדכן אתכן. אני יודעת שחלק מהדברים שדוברו אתמול במפגש כבר עברו לבקשה תקציבית לשנת 2019 ובואו נחזיק אצבעות שיאושרו, למען כולנו. אם יש שאלות, אתן מזמנות לשאול ואענה כמיטב יכולתי או אעביר את שאלותיכן הלאה.

שלכן,

לימור

 

לימור לוי אוסמי אחרי לידה משים משפחות תינוקות תמיכה

לימור לוי אוסמי, פועלת להעלאת המודעות למגוון התחושות של נשים בתקופה שאחרי הלידה, נפגשת, מייעצת ומלווה נשים אחרי לידה בטלפון, בהתכתבות ופנים מול פנים. הבלוג שלי, דף הפייסבוק, האינסטגרם, יוטיוב.

 

רוצה לקבל את התכנים ישירות למייל? בשמחה!

 

אולי יעניין אותך גם לקרוא את:

פעילויות מסובסדות עד 40 ₪ לנשים אחרי לידה/ לימור לוי אוסמי

טיפת חלב, טיפת רגישות/אוסי הורביץ

 

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “מה האסטרטגיה החדשה של משרד הבריאות למשפחות בגיל הרך?”

  1. איריס עתיר הגיב:

    אין עלייך..חולמת להכנס לטיפות חלב מזמן..יצרתי קשר עם המפקחת באיזור שלי ועד עכשיו כלום..במת כניסה של דולה פוסט יכולה לעשות פלאים..בתוספת bot בכלל.תודה על העשייה המבורכת.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני יוצאת ממצרים

מאת : לימור לוי אוסמי

3 באפריל 20142 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

ככה אני יוצאת ממצרים שלי,

כך אני עוברת מחושך לאור,

מהתערבלות לאיזון,

מחוסר אונים לוודאות.

40 שנה לחצות מדבר זה הגיוני

מאת : לי-את דנקר

5 באפריל 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

40 שנה לחצות מדבר זה הגיוני!

עוד קצת, ממש עוד טיפה ואני מתהדרת בכתר החוכמה והתבונה, מרחק יריקה מלספר לעצמי שאני סוף סוף בשלה.. חלילה לא קדירה, אבל בשלה להבין כמה קטנות.

להיות אמא לילד אחד

מאת : אמא לילד אחד

8 בדצמבר 201115 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

ישראלית שגרה בארצות הברית מזמינה אתכן לשתף על הבחירה או האילוץ להיות אמא לילד אחד. היא אמא לילד אחד שלא מבחירה, אך היא תשמח לשמוע מכן על העליות והירידות, על ההחלטה להיות אמא לילד אחד וכל מה שעולה.