אני מרגישה שאני לא מחוברת לתינוק שלי

מאת : אמא בעילום שם

26 במרץ 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

היי, אני אמא לבן שהיום בן 7 וחצי חודשים, ואני מרגישה שאני לא מחוברת אליו. אין לי התלהבות שיש לי לילד וגם לא פרפרים בבטן כשאני באה לקחת אותו מהגן כל יום.
חשוב לציין שעברתי ילדות עם אמא חולה, כנראה שלא אובחנה אף פעם. מה שאני כן יודעת, זה שהיא עשתה לנו, שלושת האחיות, דברים מזעזעים.
אחרי הלידה חטפתי בומבה רצינית והפסיכיאטר אומר שזה דיכאון לאחר לידה. אני מטופלת תרופתית.
אין לי דרך להסביר כמה המלחמה היום-יומית היא קשה כדאי להרגיש קצת נקודות אור בתוך הסרט הזה.
מאותו יום שילדתי יש לי קונפליקט קשה מאד עם עצמי. אני כל הזמן שופטת את עצמי ונאכלת למה אני לא מרגישה את מה שהרבה אחרות מרגישות. אני מתכוונת לאהבה של פעם בחיים.
אני לא מצליחה להרגיש כיף, אני לא מצליחה ליהנות. יש לי כל הזמן מחשבות טורדניות.

**הפוסט עלה בדף הפייסבוק, וישנן שם תגובות מרגשות מאמהות ונשות מקצוע שתרמו מחכמתן וזמנן. את מוזמנת להיכנס לקישור ולקרוא את התגובות.

אחת מכן בחרה לשתף:"היי, אני אמא לבן שהיום בן 7 וחצי חודשים, ואני מרגישה שאני לא מחוברת אליו. אין לי התלהבות שיש לי לילד…

‎Posted by ‎נשים מדברות אִמָּהוּת‎ on‎ שבת 24 מרץ 2018

 

***
מי שמתאים לה, מוזמנת להגיב גם כאן, באופן אנונימי.

ואתן גם מוזמנות להצטרף לכתיבה החודשית על גווני האהבה. לכתוב על מחשבות ותחושות שעולות לכן סביב האהבה שהגיעה או לא הגיעה לתינוק. תשלחו לי ל medabrot.imahut@gmail.com

אם אתן רוצות להיות איתי בשיחה אישית עם הדברים שעולים, או להתכתב איתי על זה בצ'אט, זה גם אפשרי (כאן הפרטים על התשלום) תשלחו לי הודעה ואענה בהקדם.

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות', פועלת ליצירת מציאות טובה יותר לנשים אחרי לידה על ידי העלאת המודעות למציאות הרגשית והפיסית שלהן ובאמצעות שיחות אישיות בטלפון, בהתכתבות, בוידאו-צ'אט ובכרכור.

**

את מוזמנת להיות חלק מהקהילה, לקבל תכנים למייל, ולקבל מידע על אירועים שמתרחשים.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

אני מרגישה כמו אמא בתחפושת/ לימור לוי אוסמי

אהבה ועוד/ ניתן רדזינר

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני אמא אך ורק בתנאים שלי ולא בתנאים שהחברה מכתיבה לי

מאת : הילה שרעף גלסר

28 בנובמבר 201011 תגובות

מתוך אחרי לידה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, רגשות אשם

לפעמים אני פוגשת אמהות נחרצות שיודעות טוב מאוד איך אמא צריכה להתנהג ולידם אני הכי מורדת ולפעמים מרגישה שהן גורמות לי להתערער.
כשהן נוזפות בי "למה הוא עם חולצה קצרה ? לא קר לו ?"…"למה היא בוכה ? היא רעבה ?" כאילו הן אינן סומכות עליי.

התינוק שלי מפגיש אותי עם סימני השאלה של חיי

מאת : הכי אמיתית

6 בדצמבר 201111 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, חוזרות לעבודה, לכל אמא

רגע קטן, אבל כל כך מדהים… שהביא לכל כך הרבה מחשבות…

לפני כמה זמן ישבתי על הרצפה ושיחקתי עם תינוקי שלי, יש לו כמה צעצועים שעדיין לא בדיוק יודע מה לעשות איתם, אז או שמאבד עניין או שמוצא להם שימושים חדשים…

אחד מהצעצועים האלה הוא מוט חישוקים שבלחיצה על הכפתור בראשו, גם מנגן ומהבהב באורות. יום אחד תינוקי השתעשע בצעצוע, וכשהמנגינה והאורות פסקו, ניסה להבין איך להפעילם שוב, ואז… הסתכל עליי ובא אליי, הושיט את ידו הקטנה עם הצעצוע מתוך ידיעה וביטחון מלא שאמא (אני!) תדע איך לסדר ולהפעיל שוב את המנגנון….

האם הרופאים בלידה נגדי ?

מאת : לימור לוי אוסמי

24 בנובמבר 201238 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

תשומת לב והקשבה לאחד הפחדים שהיו בי, הובילו להבנה שיש בי פחד ללדת בבית חולים. דיברור של הפחד הזה הוביל לכך שבית החולים, ומחלקת יולדות בפרט, נחווה בתחושה הפנימית שלי כמקום שבו אני נמצאת חסרת אונים אל מול צוות רפואי שנגדי, כבעל אינטרסים שונים משלי. הדימוי שעלה בי הוא שאני דבר קטן וחסר כוח אל מול משהו גדול, לבן, מרוחק, קר, מנוכר, שנמצא מולי ונותן לי תחושה שהוא היודע ואני לא יודעת,