האם יש קשר בין דיכאון אחרי לידה לבין אפידורל?

מאת : לימור לוי אוסמי

28 במאי 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, מבט מקצועי, תחושות מגוונות אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה אפידורל הריון תינוקות משפחה

 

אני רוצה להתייחס למחקר שפורסם היום ב'ידיעות אחרונות' המציג כביכול קשר בין קבלת אפידורל לבין התמודדות עם דיכאון אחרי לידה.

דרך ממצאי המחקר, שנעשה בבית חולים בילינסון וממצאיו התפרסמו היום (ב') בעיתון, אפשר להבין את מה שלא נכתב שם בצורה ברורה, אבל הוא ידוע- יש קשר בין הפער שנשים חוות בין הפנטזיה למציאות לבין קושי רגשי ודיכאון אחרי לידה.

מה זה אומר במילים פשוטות? זה אומר שככל שיש פער גדול יותר בין מה שפנטזנו ורצינו לבין מה שפגשנו במציאות, כך יש יותר סיכון שנחווה קושי רגשי או דיכאון בתקופה שאחרי הלידה. לעומת זאת, כשיש פער קטן בין מה שרצינו לבין המציאות, כך יש פחות סיכון לקושי רגשי או דיכאון. זה די הגיוני ואינטואיטיבי, לא? אני בטוחה שכל מי שהרגישה שהיא נפלה על הפרצוף מרוב שהמציאות הייתה רחוקה ממה שחשבה יכולה להבין את זה.

 

מהם ממצאי המחקר?

מה המחקר הנוכחי בבילינסון עשה? הוא בדק אם נשים לפני לידה רצו לקבל אפידורל או לא, מה קרה להן בפועל, והעבירו להן שאלון לבדיקת דיכאון שישה שבועות אחרי הלידה ( שאלון דומה לזה שאתן מכירות מטיפת חלב). מה הם מצאו במחקר? הם מצאו ש:

  • נשים שרצו לקבל אפידורל ובמציאות אכן קיבלו אפידורל (המציאות דומה למה שהן רצו)- מתמודדות בשיעור דיכאון דומה לכלל האוכלוסייה.
  • אצל נשים שלא רצו לקבל אפידורל ובמציאות לא קיבלו אפידורל (המציאות דומה למה שהן רצו)- – ישנו שיעור דיכאון שנמוך (!) מכלל האוכלוסיה.
  • אצל נשים שרצו לקבל אפידורל אבל בסוף לא קיבלו אפידורל (המציאות לא תואמת את הרצון)- שיעור דיכאון גבוה יותר מכלל האוכלוסייה.
  • אצל נשים שלא רצו לקבל אפידורל ובסוף קיבלו אפידורל (המציאות לא תואמת את הרצון)- שיעור הדיכאון הגבוה ביותר מקבוצות המחקר.

אני מוצאת את הנתונים האלה מרתקים גם בגלל שהם מראים שוב עד כמה הפערים בין הפנטזיה למציאות קשורים לאיך שאנחנו מרגישות אחרי הלידה, וגם כי הם מסמנים משהו מאוד מעניין עבור נשים שמאוד לא רוצות לקחת אפידורל.

אם תשימו לב- כשנשים לא רצו לקבל אפידורל הגשימו את החלום או את הרצון שלהן ואכן לא קיבלו אפידורל, המצב הרגשי שלהן היה הכי טוב מכל הקבוצות, אפילו יותר מהאוכלוסייה הכללית של נשים אחרי לידה(!). לעומת זאת, כשאותה קבוצת נשים בסוף כן קיבלו אפידורל, המצב הרגשי שלהן היה הגרוע ביותר מכל הקבוצות שנבדקו. אני בטוחה שהרבה נשים שפנטזו על לידה ללא אפידורל אבל בסוף קיבלו אפידורל יוכלו להבין את תחושת החלום ושברו ולזהות את עצמן בזה. אני יכולה להניח שממצאים דומים אפשר לראות גם בנוגע לניתוח קיסרי לא מתוכנן.

 

מה עולה בי בעקבות הנתונים?

מה עולה בי בעקבות הנתונים האלה?

  • שפערים בין הרצון והפנטזיה לבין המציאות הם דבר שיש לקחת אותו ברצינות, כי שוב ושוב מחקרים מראים שיש קשר בינם לבין המצב הרגשי של נשים אחרי לידה.
  • חשוב לדבר על הפערים האלה עוד לפני הלידה, כדי להכין את עצמנו לכל תרחיש אפשרי. אני מרגישה שפתיחות לאופציות שונות של לידה, גם אם הן ממש שונות ממה שאנחנו מקוות לו, יכולות לעזור לנו בהתמודדות עם הפער.
  • חשוב שנשות מקצוע שמכינות ללידה ללא אפידורל ייקחו בחשבון את ההשלכות הרגשיות של הפערים בין הרצון למציאות. אני מאמינה שככל שיותר נשות מקצוע תהיינה מודעות לתחושות האכזבה והכישלון שנשים מרגישות בעקבות קבלת אפידורל והסיכון להתמודדות עם דיכאון, כך ההכנה הרגשית והמקצועית תהיה בהתאם.
  • כדאי לשקול שלא לנפנף את הפערים האלה ולחשוב רק מחשבות נוסח 'לא נורא, זה בסך הכול אפידורל, העיקר שאני בריאה ויש לי תינוק בריא', אלא לתת להם מקום לאכזבה. אובדן של פנטזיה ורצון יכולים להיחוות כמו אובדן של ממש, שהרבה פעמים עוזר לדבר אותו, לעבד אותו, לבדוק מה אנחנו זקוקות כדי להתמודד איתו.
  • אמנם הרבה פעמים נשים מקדישות זמן לעיבוד הלידה רק לקראת הלידה הבאה, אבל כדאי לשקול תהליך של מספר שיחות המתמקד בפער הנחווה, באשמה, בתסכול, בכישלון הגוף, כי זה יכול לעזור ביכולת להתמודד עם הפערים והתחושות שעולות מולם.

 

דיכאון אחרי לידה אפידורל הריון תינוקות משפחה

אם עולות בכן מחשבות או תחושות נוספות, אשמח כמובן לשמוע

לימור

 

לימור לוי אוסמי, פועלת להעלאת מודעות ולהתפתחות אישית מתוך המעבר להורות. קצת עליי ועל הליווי שלי, הבלוג שלי.

*אפשר לשתף בקבוצות או במקומות שמרגישים לכן שזה יכול לתרום לנשים שם.

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

על מקצועניות מדברות- ראיונות אישיים

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בדצמבר 20144 תגובות

מתוך מקצועניות מדברות, מקצועניות מדברות - ראיונות אישיים

כבר כשנתיים שאני מסתובבת עם הרצון שבתוכי לתת במה לנשות מקצוע הנפלאות שמסתובבות פה באתר, קוראות, כותבות, מגיבות, משתפות.

הרצון לתת במה התיישב עם הצורך שלי לקדם נשים ועם הראייה שלי את האתר כמקום להתפתחות, שממנו אפשר להמשיך ולהתפתח על ידי חבירה לנשות מקצוע שמדברות את שפת ההקשבה ונוגעות בעיסוקן בהיבטים הרגשיים של הנשיות.

היה לי ברור שאני רוצה שהפלטפורמה לנשות מקצוע תהיה אורגנית, טבעית, חלק בלתי נפרד מהאתר.

הבן שלי מאושפז

מאת : אפרת

26 באוגוסט 201212 תגובות

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

הבן שלי מאושפז. ילדתי אותו לפני שלושה ימים. הוא החליק מתוכי ללא כאב, כמעט ללא מאמץ ועכשיו הוא רחוק ממני. אני בבית והוא שם.

אני הולכת לישון היום לראשונה בבית שלי, עם האיש שלי, עם הבן הגדול יותר שלי והוא שם. אני כמעט לא זוכרת את פניו למרות שהייתי אתו כל יום מאז שילדתי אותו ואני מתגעגעת, מרגישה אשמה שאני לא שם כל הזמן לידו. הוא נמצא בבליל הקולות האיומים של הפגייה והצפצופים הבלתי נגמרים.

הוא לא פג. דווקא נולד במשקל יפה של 3.412 אבל הוא צריך לעבור ניתוח. הריאות שלו לא יכלו לגדול כיוון שהקיבה שלו עלתה לבית החזה דרך חור בסרעפת ודחקה את הכול ימינה. ידענו על זה משלב מוקדם והחלטנו בכל זאת להביא אותו לאוויר העולם ולתת לו סיכוי לחיים טובים יותר לאחר הניתוח. האם החלטנו נכונה? אני לא חזקה כמו שחשבתי והמצב ההורמונאלי לא ממש עוזר. קשה לי לראות אותו ככה, קשה לי שאף פעם עדיין לא החזקתי אותו, שאף אחד עדיין לא חיבק אותו והוא לבד שם. מקבל את הטיפול הכי טוב שיש אבל לבד.

קריסה אימהית

מאת : לימור לוי אוסמי

8 באוקטובר 20132 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, קושי באמהות, רגשות אשם

ביום שישי האחרון הגעתי לקריסה אימהית.

מינון יתר של אמהוּת.

כזה שלא חשבתי שכבר יגיע, כי הרי אני כבר מודעת ודואגת לעצמי וכאלה.. אבל זה הגיע. גם אליי. כמובן שלא בפעם הראשונה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)