ההנקה היא בשבילי כמו שהיא בשבילה

מאת : שירה דרוקר

17 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך כללי, עמוד הבית

מניקה, הנקה, אחרי לידה, הריון, היריון, לידה, תינוקות

 

יש משהו כל כך מדהים בלהניק תינוקת שרק נולדה. המומחיות הזאת, הידיעה שהם נולדים איתה, מעוררת אצלי השתאות ופליאה בכל פעם מחדש. בכל פעם שאני מניקה  (ויש הרבה כאלה) אני מרגישה שאני חוזה בנס! זה גורם לי להרגיש סוג של הערצה כלפי הדבר הקטן והיודע הזה, לרצות ללמוד ממנה את כל מה שיש לה ללמד אותי בחיים.

להסתכל עליה מקרוב קרוב בכל הנקה למשך דקות ארוכות. לראות אותה נרגעת ונרדמת. ללמוד את תווי הפנים הקטנים שלה, את כל ההבעות והפרצופים המתוקים. לעצום עיניים ולזכור בעל פה כל דבר קטן בה ולחשוב שאולי אולי גם היא מביטה בי כך. וגם היא אוהבת אותי כך. אני מתרגשת מעוצמת הרגשות.

בזכות ההנקה למדתי להיות יותר גמישה וזורמת, ותמיד רציתי להיות זורמת :). כי כשאני מניקה מתוך הקשבה לצרכים של התינוקת שלי, אני כל הזמן 'כאן ועכשיו'. אם אני מרשה לעצמי לנתק את הרגליים מהקרקע ולתת להנקה להוביל, אז אין משמעות לשעה שהשעון מראה. התכניות כל הזמן משתנות ודורשות התאמה מחדש.

התינוקת שלי הרי לא תמיד ישנה בשעות קבועות ולא תמיד יונקת בשעות קבועות, וגם אם אני אישה שחשוב לה סדר ושליטה והיצמדות לתכניות שנקבעו מראש – אין אפשרות להגיע לשם בצורה מלאה כשאני מניקה. וכך, ככל שנוספו ילדות יונקות לחיים שלי אני הפכתי ליותר זורמת. השעון שעל היד שלי הוא רק תכשיט ומזכרת.

לא תמיד אני מניקה אותה לפי דרישה. לפעמים אני מניקה כי הציצי שלי מרגיש גדוש. לפעמים אני מניקה כי אני ממש זקוקה לרגע של שקט (אולי הפעם תירדמי?). לפעמים אני מניקה כי בא לי לעצור רגע את כל הטירוף ולהירגע, לתת להורמונים הנעימים להתפשט. לפעמים אני מניקה וכל כך מקווה שהיא תתחבר בקלות ותרצה לינוק, כי אני זקוקה לזה כרגע.

אני מבינה יותר ויותר עם השנים כמה ההנקה היא גם בשבילי כמו שהיא בשבילה. איזה מדהים הדיאלוג הזה בין הגופים. ההנקה, שיש בה כוח להזין ולרפא אותה  וגם אותי.

 

לבלוג של שירה דרוקר

לפוסטים נוספים על תחושות מגוונות של נשים בזמן ההנקה

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

חלוק לבן. שיגעון ולידה.

מאת :  ענבר לב אלי

31 בדצמבר 2014תגובה אחת

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

יום

אחד

בחיים

בעשרים ושמונה לחודש

את

יולדת.

הגוף שלך

עובר

טלטלה

בין אם זה טבעי

או לא

בין אם זה בבית

או

בבית חולים.

אני והבנג'י

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

10 באוקטובר 20112 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

שיר זה נכתב בחודש השני של ההריון.

אני והאסלה היינו חברות הכי טובות ,

הכרתי צדדים רבים בה וגיליתי שניתן להקיא בכל מקום , ואז נולד השיר הזה שהבנתי שאי אפשר לברוח ואי אפשר לעצור.

קפצתי למסע וזהו, ההריון שלי קשה ולא קל, אך אני בכל זאת יצליח.

ואכן שיר שלי נולדה בשבוע 37

דובת  חורף

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

14 באוקטובר 20154 תגובות

מתוך יומן הריון

מנסה להתחבר לכאב כבר 7 חודשים,

לקבל אותו.

וכעת, שבוע 33.

סף הסבלנות שלי נמוך

וההבנה לכאב בתוכי קשה מנשוא.

.

מדברת אל כוחותיי,

יודעת שהם קיימים

ומנסה לנשום דרכם.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)