הנקה זה נהדר, אבל לא בשבילי

מאת : מיטל גזלה רופא

30 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה, עמוד הבית

 

טיפות מרטיבות את חולצתי לקראת שלהי ההיריון.
מסמנות לי במורד גלישתן החוצה את כובד משקלי, הפיסי, הרגשי.
כמו מתרגלות על יבש, במסלולן המרטיב את הדרך כולה עד שתגענה ליעדן.
מהו אותו יעד? אינני יודעת.
האם יש בתוכי יעד?
האם אפשר בכלל להמשיג בעולם הלידה, ההנקה והאימהות קנה מידה אליו נשאף להגיע?
ההנקה מעולם לא הייתה משאת נפשי.
הרעיון עצמו נראה לי טבעי ומרגש, חשוב ומחבר, בסיסי ומרפא.
ובתוכי- התנגדות. התנגדות לאובדן החופש, לטוטאליות, לתלות הבלעדית. התנגדות למאמץ, לחוויה של כאב.
החלק הזה שבתוכי שמתנגד, שצועק בקול רם 'הנקה זה נהדר אבל לא בשבילי' מבקש לספר את הסיפור מנקודת מבטו.
הוא מביט בעיניים עייפות, מתיישב בגוף לאה על כיסא, אוחז בתינוק בחיוך רפה.
מסביבו ערימות של כביסה, כלים נערמים בכיור, שאריות ופליטות היום מצטברות בדפנותיו כמו מבקשות לההאחז במשהו יציב.
החלק הזה בתוכי כמו מבקש לנוע אל האימהות בחלקים ולא בבת אחת, להתמסר מתוך חיבור שייבנה במקצב תופים איטי.
ההנקה עבורו היא בבת אחת, היא שיטפון גדול.
בהנקה הוא נשטף עם הזרם, כמו הולך לאיבוד.
עייף מלמסור דין וחשבון, לחוש אשמה וספק, מותש מלעמוד ביעדים.
כאב של תפרי הקיסרי חירום משלח בי חיצים עמומים שהולכים ומתחזקים, מבקשים לתפוס מקום.
בא לי רק לקחת משכך כאבים שישקיט את הכול אבל אני לא נוטלת. הכאב מערבל את בטני אבל גם מאפשר למשהו להיות.
מאפשר לי להבין שללדת ילד זה דבר שלם הרבה יותר מסך חלקיו.
מחלקי ההאכלה, ההזנה, האהבה וההנקה.
במקצב התופים שלי נשימה עמוקה נכנסת, כזו שמאפשרת לאהבה גדולה להיכנס לליבי.
אהבה שהיא גדולה יותר מיעדים, סטטיסטיקות וחישוב סיכויים וסיכונים.
גדולה יותר מלהצמיד תינוק לשד, מניסיונות לחבר אותו.
אהבה שהיא פשוט חיבור לב ועוד לב שסכומם תמיד עגול ושלם.

 

לבלוג של מיטל

לקבלת תכנים במייל וליצירת קשר

 

צילום: רותם סלומון

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

בְּהַשְׁרָאָתְךָ

מאת : טלי בר אור

21 ביולי 20115 תגובות

מתוך יצירה נשית, לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

בְּהַשְׁרָאָתְךָ
אֶהְיֶה עֲדִינָה
לא אֶשְׁלַח נִימַי הַלְּהוּטִים
כְּקוֹצִים מְרוּגִים
אֲשַׁיְּפֵם ואֶהְיֶה לגִּבְעוֹל בְּעֶרְיָתוֹ
גַּם אִם אֶצְטָרֵךְ
לְהִפָּצַע

אמא מתקלחת עכשיו

מאת : שירה דרוקר

17 במרץ 2014תגובה אחת

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

אמא מתקלחת עכשיו.

אמא מתקלחת עכשיו, והמים חמים כל כך,

החדר מתמלא אדים וכמעט אי אפשר לראות.

מים זורמים על כל הגוף, שוטפים את הלכלוך, מתירים את הקשרים, מרככים את הקשה.

המים מרעישים, ואמא כמעט לא שומעת את מה שמחוץ לדלת.

את הבכי, את הצעקות, את הריבים.

את מה שנפל, ונשבר, ונשפך.

יום עצוב. לא יוגש כתב אישום נגד הדולה

מאת : לימור לוי אוסמי

16 במרץ 201126 תגובות

מתוך דולה, הריון

במדינה שלנו לא ברור עדיין שאסור לעסות פטמות בהריון, אסור להכניס אצבעות לרטקום, אסור לעשות עיסוי פרינאום, כל עוד שלא יוסדר בחוק. לדעתה, ייתכן שכל הדברים נעשו בכוונה טובה ומתוך רצון לעזור לאישה ההרה. צריך חוק, תקנון, בשביל שיהיה ברור שאסור לעשות את הדברים האלו בגופה של אישה. זה לא ברור מאליו.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)