הנקה זה נהדר, אבל לא בשבילי

מאת : מיטל גזלה רופא

30 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה, עמוד הבית

 

טיפות מרטיבות את חולצתי לקראת שלהי ההיריון.
מסמנות לי במורד גלישתן החוצה את כובד משקלי, הפיסי, הרגשי.
כמו מתרגלות על יבש, במסלולן המרטיב את הדרך כולה עד שתגענה ליעדן.
מהו אותו יעד? אינני יודעת.
האם יש בתוכי יעד?
האם אפשר בכלל להמשיג בעולם הלידה, ההנקה והאימהות קנה מידה אליו נשאף להגיע?
ההנקה מעולם לא הייתה משאת נפשי.
הרעיון עצמו נראה לי טבעי ומרגש, חשוב ומחבר, בסיסי ומרפא.
ובתוכי- התנגדות. התנגדות לאובדן החופש, לטוטאליות, לתלות הבלעדית. התנגדות למאמץ, לחוויה של כאב.
החלק הזה שבתוכי שמתנגד, שצועק בקול רם 'הנקה זה נהדר אבל לא בשבילי' מבקש לספר את הסיפור מנקודת מבטו.
הוא מביט בעיניים עייפות, מתיישב בגוף לאה על כיסא, אוחז בתינוק בחיוך רפה.
מסביבו ערימות של כביסה, כלים נערמים בכיור, שאריות ופליטות היום מצטברות בדפנותיו כמו מבקשות לההאחז במשהו יציב.
החלק הזה בתוכי כמו מבקש לנוע אל האימהות בחלקים ולא בבת אחת, להתמסר מתוך חיבור שייבנה במקצב תופים איטי.
ההנקה עבורו היא בבת אחת, היא שיטפון גדול.
בהנקה הוא נשטף עם הזרם, כמו הולך לאיבוד.
עייף מלמסור דין וחשבון, לחוש אשמה וספק, מותש מלעמוד ביעדים.
כאב של תפרי הקיסרי חירום משלח בי חיצים עמומים שהולכים ומתחזקים, מבקשים לתפוס מקום.
בא לי רק לקחת משכך כאבים שישקיט את הכול אבל אני לא נוטלת. הכאב מערבל את בטני אבל גם מאפשר למשהו להיות.
מאפשר לי להבין שללדת ילד זה דבר שלם הרבה יותר מסך חלקיו.
מחלקי ההאכלה, ההזנה, האהבה וההנקה.
במקצב התופים שלי נשימה עמוקה נכנסת, כזו שמאפשרת לאהבה גדולה להיכנס לליבי.
אהבה שהיא גדולה יותר מיעדים, סטטיסטיקות וחישוב סיכויים וסיכונים.
גדולה יותר מלהצמיד תינוק לשד, מניסיונות לחבר אותו.
אהבה שהיא פשוט חיבור לב ועוד לב שסכומם תמיד עגול ושלם.

 

לבלוג של מיטל

לקבלת תכנים במייל וליצירת קשר

 

צילום: רותם סלומון

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני בהריון עם שני תינוקות ואין לי עזרה

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 20147 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא, עזרה ודאגה לעצמנו

אני קצת כועסת וקצת מבינה.
אני אם לשני תינוקות -בני שנה ושנתיים ואופס, גיליתי שאני שוב בהריון! (אני בחודש שביעי). הוריי גרים רחוק ממני ומשפחתו של בעלי לא נרתמים לעזר כלל.
אני מוצאת את עצמי מצד אחד כועסת על כולם על כך שאמא שלי לא באה לעזור ומשפחתו שגרה קרוב לא תומכת. ומצד שני מבינה- זה לא בעיה שלהם המצב שאני נמצאת בו כרגע (רושמת 'אני' ולא 'אנחנו').

גם אבא נולד

מאת : מור אסאל

27 באפריל 20113 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

הפכת לאבא. לא פשוט להיות בנעליך עכשיו. דבר גדול נפל בחייך. אתה נרגש, נסער, ואולי גם מבולבל וחושש. ודווקא עכשיו, כשאתה כל כך צריך את בת הזוג שלך לידך, שתתמוך בך, היא עסוקה במישהו אחר לגמרי: בתינוק שלכם. אולי היא בדיוק מנסה ללמוד איך מיניקים, סביר להניח שהיא עדיין מתאוששת מהלידה, והיא ודאי עייפה מאוד, ואולי גם כואב לה.

הפלה שעדיין יושבת לי בבטן, בלב ובנשמה. חלק א'

מאת : ladybike

15 באוגוסט 201112 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

הריון ראשון היה בצבא ונגמר בהפלה יזומה.

הריון שני ושלישי היו כשממש רציתי ללדת ופשוט לא הלך. הפלה בשבוע 9 ואחרי שנה של המתנה, הריון, עברנו שבוע 12 ונשמנו לרווחה, אבל בשבוע 14 – עובר בלי דופק.

הריון רביעי וחמישי הסתיימו בשתי לידות של 2 ילדים מקסימים בהפרש של שנה ושבועיים ואז, כעבור 10 שנים של לשגע את בן זוגי, שלא הסכים לעוד ילד ובסוף נכנע, כי יום הולדתי ה40 קרב… נכנסתי להריון השישי…