הנקה זה נהדר, אבל לא בשבילי

מאת : מיטל גזלה רופא

30 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה, עמוד הבית

 

טיפות מרטיבות את חולצתי לקראת שלהי ההיריון.
מסמנות לי במורד גלישתן החוצה את כובד משקלי, הפיסי, הרגשי.
כמו מתרגלות על יבש, במסלולן המרטיב את הדרך כולה עד שתגענה ליעדן.
מהו אותו יעד? אינני יודעת.
האם יש בתוכי יעד?
האם אפשר בכלל להמשיג בעולם הלידה, ההנקה והאימהות קנה מידה אליו נשאף להגיע?
ההנקה מעולם לא הייתה משאת נפשי.
הרעיון עצמו נראה לי טבעי ומרגש, חשוב ומחבר, בסיסי ומרפא.
ובתוכי- התנגדות. התנגדות לאובדן החופש, לטוטאליות, לתלות הבלעדית. התנגדות למאמץ, לחוויה של כאב.
החלק הזה שבתוכי שמתנגד, שצועק בקול רם 'הנקה זה נהדר אבל לא בשבילי' מבקש לספר את הסיפור מנקודת מבטו.
הוא מביט בעיניים עייפות, מתיישב בגוף לאה על כיסא, אוחז בתינוק בחיוך רפה.
מסביבו ערימות של כביסה, כלים נערמים בכיור, שאריות ופליטות היום מצטברות בדפנותיו כמו מבקשות לההאחז במשהו יציב.
החלק הזה בתוכי כמו מבקש לנוע אל האימהות בחלקים ולא בבת אחת, להתמסר מתוך חיבור שייבנה במקצב תופים איטי.
ההנקה עבורו היא בבת אחת, היא שיטפון גדול.
בהנקה הוא נשטף עם הזרם, כמו הולך לאיבוד.
עייף מלמסור דין וחשבון, לחוש אשמה וספק, מותש מלעמוד ביעדים.
כאב של תפרי הקיסרי חירום משלח בי חיצים עמומים שהולכים ומתחזקים, מבקשים לתפוס מקום.
בא לי רק לקחת משכך כאבים שישקיט את הכול אבל אני לא נוטלת. הכאב מערבל את בטני אבל גם מאפשר למשהו להיות.
מאפשר לי להבין שללדת ילד זה דבר שלם הרבה יותר מסך חלקיו.
מחלקי ההאכלה, ההזנה, האהבה וההנקה.
במקצב התופים שלי נשימה עמוקה נכנסת, כזו שמאפשרת לאהבה גדולה להיכנס לליבי.
אהבה שהיא גדולה יותר מיעדים, סטטיסטיקות וחישוב סיכויים וסיכונים.
גדולה יותר מלהצמיד תינוק לשד, מניסיונות לחבר אותו.
אהבה שהיא פשוט חיבור לב ועוד לב שסכומם תמיד עגול ושלם.

 

לבלוג של מיטל

לקבלת תכנים במייל וליצירת קשר

 

צילום: רותם סלומון

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

על המחירים של הלידה ה"טבעית". לידה טבעית- מסע אישי. חלק 3

מאת : לימור לוי אוסמי

19 באוקטובר 201031 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

אמא אחת כתבה: " אותי זה מרגיז לראות את זה. אני מאמינה לאלה שאומרות שהייתה להן לידה טובה ומעצימה, אבל מוחה נגד אלה שמציגות את זה כ"כיף". תהיי כנה, תודי שלידה זה קודם כל קשה וכואב, ומתוך זה יכולה לבוא גם עוצמה. אבל לידה זה לא רק שירים וריקודים."

ואמא אחרת כתבה: "לאחרונה הפייסבוק ממש מוצף בסרטונים של לידה טבעית מדהימה. הרעיון כנראה שזה ייתן השראה לנשים. אבל במקום זה, כל פעם הלב שלי נשבר מחדש…

האם אני אשמה בכך שהייתה לי לידה כל כך קשה ?…

הנקה או אי הנקה ? (או "למה להשאיר את הספר החדש בסלון")

מאת : ליטל אוהב ציון

16 בדצמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ואני עייפה, כל כך עייפה, אין לי כח להניק אותה, מעיזה לחשוב בליבי על הפסקת הנקה וחולמת על קופסאות של סימילאק, אני ממש רואה אותן מחייכות לעברי, והבקבוקים, יש כאלו בקבוקים יפים היום, וורדים, סגולים, פרחוניים אני חולמת לעצמי, ואז בזווית העין אני רואה אותה מסתכלת עליי דרך משקפיה השחורים וכאילו יוצאת לה מהספר וגוערת בי, "איך את מעזה ? בשביל מה הבאת ילדה לעולם אם אינך מתכוונת להניק אותה ? ובגלל מה ? בגלל עייפות ? איזו אגואיסטית, איזו דוגמה את נותנת ? ואת קוראת לעצמך דמות חינוכית?"

לידה טראומטית משפיעה על מזג התינוק !! האמנם ?

מאת : לימור לוי אוסמי

17 בפברואר 20117 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

מרגישה צורך לבנות חומת הגנה מכל המחקרים והאִיומים האלה, שהם נורא מפחידים… כמה אחריות יש על האמהות ! ועכשיו, יש גם כניסה לוואגינה בלידה ? לא מספיק שמה שלא נעשה עלול לגרום לאלף ואחת צרות פוטנציאליות, אז עכשיו גם סוג הלידה הוא מוקד לבעיה ? איך נשים אמורות להרגיש לפני שהן יולדות ? איך נשים אמורות להרגיש אחרי שהן יולדות ? לא מספיק שהלידה הייתה קשה, עכשיו הן גם צריכות לשאת איתן את המחשבה שכל בכי או התנהגות כזו או אחרת של התינוקות הם תוצר לוואי של הלידה ?