הוא לא רצה לינוק, פשוט לא רצה

מאת : נופר בצר שחר

31 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך כללי

הוא לא רצה לינוק, פשוט לא רצה.
היא ינקה עד שנגמר, וגם כשנגמר הייתה שמה על הציצי ראש עם המוצץ ומתמסרת.
מתמסרת לחיבוק, לערסול, נרדמת בכיף שלה בכרבול הזה.
והוא דעתן, אין לו זמן לחיבוק, לפינוק. הוא צריך לגדול ומהר.
להספיק לזחול, לטפס, לעמוד, לשבת.
ושוב להספיק למשחק הבא.
ומה יש שם במטבח? מישהו מבשל, מישהו פתח דלת החוצה. הכל הוא צריך לראות, לדעת, לבדוק, לבחון, להרגיש, לחוות.
אין לו זמן עכשיו לינוק, לנוח, להתנתק מהעולם. הוא טורף את העולם.
בהתחלה, כשהבנתי שחסר חלב וקניתי את התמ"ל, הרגשתי שכולם מסתכלים עליי. איזו אמא היא? לא מניקה.
אחר כך, כשכבר נלחמתי חודשיים וכלום, הרמתי ידיים.
ובעגלה ערמות של סימילאק. ידעתי שזהו, כולם כבר יודעים ובטוחים שאני האמא הכי גרועה שיש. וגם אני הרגשתי ככה.
איך לא הצלחתי לתת לו עוד?
אבל אין… הוא פשוט לא רוצה לינוק.
יש לי ילד חזק, דעתן, עקשן, שטורף את העולם. בחוויות, לא באוכל.
את זה אני יודעת ועל זה אני שמחה וגאה.
אבל עדיין כשאני רואה אמא אחרת שמניקה,
משהו בלב שלי נמחץ.

 

לשיתופים נוספים של נשים בנושא ההנקה.

לקבלת תכנים למייל וליצירת קשר

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

למה לא אמרו לי ?!

מאת : אילת גורליצקי

10 ביוני 20132 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

ואני סמרטוט, לא מחייכת, עיפה כל הזמן, בוכה מכאבים בהנקה, ולא מבינה- הלוא אחותי היתה מניקה את בתה 7 דקות, מחליפה לה חיתול, שמה אותה בעריסה לישון ו מ ש ת ע מ מ ת. לא יודעת מה לעשות עם עצמה בחופשת הלידה.

ספרים לנשים בתהליכי פוריות, הריון, לידה ואמהוּת- רוצה לכתוב עליהם ?

מאת : לימור לוי אוסמי

1 במרץ 20118 תגובות

מתוך ספרים לאמהות

יש כמה ספרים הקשורים מאוד לרוח האתר ומאוד הייתי רוצה שתכתובנה עליהם ונפתח פינת ספרים הנוגעים לאמהות עצמן בתהליכי הפריון, הריון ולידה ואמהות.

אין צורך לכתוב כביקורת ספרותית 'רגילה', אלא לכתוב באופן כללי על הספר ובעיקר איך הספר פגש אתכן, מה עשה לכן לקרוא את הספר, אלו רגשות הוא עורר (כל רגש שעלה), לאילו מחשבות הוא לקח אתכן, אם הוא השפיע עליכן בצורה שהיא וגם, כמובן, ביקורת וחוסר הסכמה במידה וזה מה שעולה.

סתם יום של חול

מאת : חני סער

13 בפברואר 20135 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

היא התבוננה במחוג השניות שבשעון הקוקייה הישן שקיבלה מסבתה וחשבה לעצמה: ״יש לי עוד שלושים ושש דקות". בנה התינוק נרדם לפני דקות אחדות, ואינו ישן מאז היוולדו יותר מארבעים דקות ברצף. שקט מתוח ליטף את גופה כמו מתוך שיתוק, בעודה יושבת על ספתה הישנה בסלון, צופה בנדנדה שתלה בעלה רק לפני שבוע בחצר ביתם ובוהה. לא מסוגלת להביא את עצמה לעשות דבר בזמן שנותר, למרות שיש לה המון מה לעשות. ממשיכה להתבונן על המחוגים זזים לעבר הגיליוטינה- השעה עשר ועשרים.