לא סיפרו לי

מאת : ליטל דרי

14 באוגוסט 2018 | 2 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה, עמוד הבית

הנקה, להניק, מניקה, חלב אם, אמא, אמהות, תינוקות

 

בהריון הראשון סיפרו לי שהנקה זה טבעי, שתינוק יודע להגיע אל השד, שאישה נולדה עם היכולת להניק והנקה זה הדבר הכי מופלא בעולם.
לא סיפרו לי שבנוסף לחיבור ולאוקסיטוצין המתפזר באוויר, לפעמים זה קשה וחם, במיוחד בחודשי הקיץ, עם סינר הנקה חונק. לפעמים ההנקה פשוט מעיקה וממש לא כיף ומחברת.
לא סיפרו לי שלכולם יש מה להגיד על זה, למשל:
"זה חשוב שתניקי, למה את נותנת בקבוק?",
"איך את יודעת כמה הוא אכל כשאת רק מניקה?", 
"שימי סינר, זה לא צנוע בציבור",
"למה את מתביישת? תניקי! כולנו נשים פה".
לא סיפרו לי שההנקה היא לא כל שלוש שעות, אלא לפעמים יכולה להיות גם 24/7.
לא סיפרו לי שליועצת ההנקה במחלקת יולדות לא תמיד יהיה זמן לעזור לי ושגם אם כן, יכול להיות שכל פעם תיכנס יועצת אחרת ותסתור את הדברים של זאת שהגיעה לפניה.
לא סיפרו לי שכל פעם שאגיע לטיפת חלב התחושה תהיה כמו עמידה למבחן – אם הוא עלה במשקל, אז אני אמא נהדרת והגוף שלי עושה את העבודה, ואם הוא לא עולה במשקל, אז נכשלתי בתפקידי או שהמנגנון שלי פגום.
לא סיפרו לי שבתקופה הראשונה אהיה יותר מחוברת למשאבה מאשר לתינוק.
עברו כמה שנים מאז, והיום אני יכולה לסלוח על זה שלא סיפרו לי הכול, אבל אני עדיין קצת כועסת על זה שלא עצרו לרגע אחד כדי לשאול מה שלומי ומה אני צריכה.

 

לקריאת פוסטים נוספים של נשים הכותבות על הנקה
לכתיבת תכנים, יצירת קשר והרשמה לרשימת תפוצה
ל
קביעת פגישה אישית עם לימור

צילום: לין ממרן

2 תגובות ל- “לא סיפרו לי”

  1. ממקו הגיב:

    כל כך נכון. לפעמים זה ממש מרוקן למרות שאמור לסמל התחדשות. ולפעמים זה מאוד מעציב למרות שמדברים על העצמה כלשהי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פתאום התגלתה מפלצת הקנאה. זוגיות

מאת : שני אביטל יעקב

30 בנובמבר 201122 תגובות

מתוך אחרי לידה, אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא

אני כותבת מתוך מטרה שאולי אולי הפוסט הזה יעזור למישהי להבין ואולי אף יציל אותה…

כבר אחרי שבועיים בערך של קשר, ידעתי שהוא הגבר שלי לכל החיים והוא ידע שאני שלו.

אחרי כ- 3 חודשים של מערכת יחסים חמה ואוהבת עם הפרפרים בבטן והכול, התגלתה בפניי מפלצת גדולה ומכוערת- מפלצת הקנאה!

בריתה. למה אנחנו צריכים את זה?

מאת : אבא בתול

13 במרץ 20119 תגובות

מתוך אחרי לידה

אם חושבים על זה לעומק, עצם המושג בריתה, מראה שלאירוע אין מקום משל עצמו ועל כן הוא נאלץ לחסות תחת המונח הגברי ברית עם הנטייה לנקבה. המילה שבה משתמשים לאחרונה היא, "זבד הבת", מה שנשמע יותר כמו "זיבת הבת", מחלת מין שלא קשורה כל כך למאורע אך בהחלט נותנת את התחושה בה מתייחסת החברה לאירוע.

משום שמעולם לא הייתי באירוע המציין הולדתה של בת (וזאת לעומת עשרות בריתות)

האם זה שאני רוצה אפידורל אומר שגם אקבל ? חלק ב'

מאת : mother cat

19 בפברואר 20113 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

סיגל חוזרת ואני מסבירה לה שיש אנשים שפשוט לא נועדו להיות אמהות כי הם לא יכולים לעמוד בכאבי לידה – ואני אחת מהן. What the hell was I thinking כשחשבתי שאני יכולה ללדת ? סיגל אומרת לי לתת לגוף לנוח בין ציר לציר, ואני מסבירה לה שאין "בין ציר לציר" – הצירים כבר עולים אחד על השני. אה, ואני רוצה למות. ושבעלי ימות. ושכולם ימותו. אבל אני קודם. סיגל הולכת לזרז את המרדים.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)