לא סיפרו לי

מאת : ליטל דרי

14 באוגוסט 2018 | 2 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה, עמוד הבית

הנקה, להניק, מניקה, חלב אם, אמא, אמהות, תינוקות

 

בהריון הראשון סיפרו לי שהנקה זה טבעי, שתינוק יודע להגיע אל השד, שאישה נולדה עם היכולת להניק והנקה זה הדבר הכי מופלא בעולם.
לא סיפרו לי שבנוסף לחיבור ולאוקסיטוצין המתפזר באוויר, לפעמים זה קשה וחם, במיוחד בחודשי הקיץ, עם סינר הנקה חונק. לפעמים ההנקה פשוט מעיקה וממש לא כיף ומחברת.
לא סיפרו לי שלכולם יש מה להגיד על זה, למשל:
"זה חשוב שתניקי, למה את נותנת בקבוק?",
"איך את יודעת כמה הוא אכל כשאת רק מניקה?", 
"שימי סינר, זה לא צנוע בציבור",
"למה את מתביישת? תניקי! כולנו נשים פה".
לא סיפרו לי שההנקה היא לא כל שלוש שעות, אלא לפעמים יכולה להיות גם 24/7.
לא סיפרו לי שליועצת ההנקה במחלקת יולדות לא תמיד יהיה זמן לעזור לי ושגם אם כן, יכול להיות שכל פעם תיכנס יועצת אחרת ותסתור את הדברים של זאת שהגיעה לפניה.
לא סיפרו לי שכל פעם שאגיע לטיפת חלב התחושה תהיה כמו עמידה למבחן – אם הוא עלה במשקל, אז אני אמא נהדרת והגוף שלי עושה את העבודה, ואם הוא לא עולה במשקל, אז נכשלתי בתפקידי או שהמנגנון שלי פגום.
לא סיפרו לי שבתקופה הראשונה אהיה יותר מחוברת למשאבה מאשר לתינוק.
עברו כמה שנים מאז, והיום אני יכולה לסלוח על זה שלא סיפרו לי הכול, אבל אני עדיין קצת כועסת על זה שלא עצרו לרגע אחד כדי לשאול מה שלומי ומה אני צריכה.

 

לקריאת פוסטים נוספים של נשים הכותבות על הנקה
לכתיבת תכנים, יצירת קשר והרשמה לרשימת תפוצה
ל
קביעת פגישה אישית עם לימור

צילום: לין ממרן

2 תגובות ל- “לא סיפרו לי”

  1. ממקו הגיב:

    כל כך נכון. לפעמים זה ממש מרוקן למרות שאמור לסמל התחדשות. ולפעמים זה מאוד מעציב למרות שמדברים על העצמה כלשהי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

למה טורי דעה מבקרים אותנו, האמהות העובדות ?

מאת : שני אביטל יעקב

6 בנובמבר 201119 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, חוזרות לעבודה, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות

לאחרונה אני קוראת לא מעט מאמרים וטורי דעה המבקרים אותנו, האמהות העובדות. והחלטתי לשתף את הדעה שלי בעניין.

את אופיר שלי הכנסתי למשפחתון בצער רב בגיל 4 חודשים. לא כי רציתי, אלא כי לא הייתה לי ברירה. משיקולים כלכליים הייתי חייבת לחזור לעבוד ולעזור בכלכלת המשפחה.

לצערי, אנחנו לא חיות היום במדינה סוציאליסטית מתוקנת כמו אוסטריה שבה לאמהות יש את הפריווילגיה להיות עם הילד עד גיל 3, ואחר כך לחזור לעבודה (ו3 שנים לקבל משכורת מהמדינה). אז אני משתתפת בהפגנות ודורשת "צדק חברתי" אבל יודעת שכרגע המציאות שלי היא כזאת ואיתה אני חייבת לנצח. אז קודם כל, לכל המבקרות, אני אודה לכן אם לא תדרכו על יבלות רגשות האשם שלנו :).

לידת בית: מתכוננת לשחרר ולהרפות

מאת : שירה דרוקר

11 באפריל 20115 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

היום, במפגש השלישי בקורס הכנה ללידה, דיברנו על הכנה רגשית, הצפנו את הפחדים שלנו וניסינו להפוך אותם למשפטים חיוביים (כי מחשבה בוראת מציאות!!!).

אני כבר בתחילת החודש התשיעי, בעוד חודש תתרחש הלידה, ואני מתחילה להפנים את הקונפליקט הגדול שבין הצורך שלנו (לפחות שלי) לתכנן כל דבר עד הפרט האחרון, להפוך את מה שעתיד לקרות לנו למוכר וידוע באמצעות למידה והכנה, לבין הרמה הגבוהה של ה"לא צפוי" שמגיעה עם הלידה, ולבין התפיסה הטבעית לחלוטין שאין צורך בכלל להתכונן, שלידה זה "משהו שקורה לנו" ולא משהו שאנחנו עושות או מנהלות.

איך להקשיב לעצמך

מאת : עטרת ליפשיץ

16 במאי 20123 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהות וקריירה, לכל אמא, מקצועניות מדברות

זאת היתה הפגישה הראשונה שלי עם חגית, פגישת הכרות בה אני מתחילה להבין את הסיבה שבעתיה הגיעה אליי. חגית פתחה ואמרה:

"איבדתי את עצמי, אני לא אוהבת את החיים שלי,

אני לא יודעת מה אני רוצה, כל החיים הפכו חובות ומטלות,

אין לי זמן לעצמי ואין לי זמן לנשום, מה עושים?"

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם