"קשה לך? תדלגי…"
תדלגי מעל הקושי, מעל הבור, בקלילות, בלי עומק, בלי לחשוב, בלי לתהות. לדלג לשלב הבא, לדבר הבא שעומד לבוא, לדבר הבא שכבר פה.
אני לא מהמדלגות.
אני מקופצות הראש ישר למעמקים, בהילוך איטי, כזה שמאפשר לשהות בכל רגע. לעצור, להרגיש את מגע המים בעור, להרגיש את הרגעים של בין לבין, טרום התמקמות במים או בקרקע.
כשהגוף עדיין לא החליט היכן הוא מבכר להיות.
להתרחק או להתקרב.
לשלוח יד או לסגת.
להשתרש במקום או להתאיין.
אני מסוחבות המשא, לא משאירה נתחים ממנו בצידי הדרך, כל כולו שלי, איתי. מונח לפרקים ברישול מעל כתפיי, לעיתים מהודק בחוזקה ואז נדרשת מנוחה, אני מקשיבה למנוחה הזו, מפנה לה מקום.
הצלקות, השריטות, הפציעות, הקמטים והזיכרונות.
הם ממקמים אותי, מסמנים אותי, מפנים את המרחב לדבר הבא.
בצידי הדרך יש קירות תומכים ונקודות אחיזה, משענת רכה ומדויקת לפי בחירתי בדמות אנשים, שירים, סיפורים.
כל קיר שכזה מרחיב את ליבי, את דרכי.
נוגע בלחיצות קטנות של סימני דרך.
מאפשר לי להניח שאלות,
מאפשר למצוא מקום,
מכניס נשימה.
לבלוג של מיטל
לטקסטים נוספים של נשים מתבוננות
אולי יעניין אותך לקרוא גם :
שנייה אחר כך, אני מתחילה ממש לצעוק ולאנח ומרגישה את הילדה יוצאת ממש עכשיו,עוד מספיקה לשמוע את המיילדת מרימה טלפון לחדר לידה ומבקשת שתגיע מהר מישהי עם ערכת לידה (כי בדיוק נגמרו להם ערכות הלידה בחדר).
אחרי כמה שניות הילדה פשוט החליקה לה לידיים, מבלי להמתין לערכת הלידה, מבלי להמתין לאבא שלה שנמצא בדרך ובדיעבד הגיע לחדר לידה ושאל אם אני שם וכשאמרו לו שלא אז הוא הגיע למחלקה והפנו אותו לחדר שבו היינו.
שוב זה קורה… שוב איחור במחזור, בדיקת הריון, שני פסים….כל הדאגות והחששות שקדמו לבדיקה נעלמו והחליפה אותם שמחה גדולה- עוד חיים נוצרים בתוכי!
זה לא היה מתוכנן.
לפני כ 4 חודשים מאוד רצינו והפסקנו עם הגלולות, אבל אז השיקולים הכלכליים גברו על הרצון והחלטנו לחכות. הקטנה שלנו רק בת שנה ו 3 חודשים, איך נסתדר עם 2 תינוקות בבית? עלויות של גן, סימילאק, חיתולים וזה רק בשוטף… עוד לא הספקתי לחזור לגלולות וכבר זה נקלט.
בהריון הראשון זה לקח כמעט שנה, לא חשבתי שהפעם זה יקרה כל כך מהר, לא הייתי מוכנה לזה! האמת, שהרגשתי ברגע שסיימנו לעשות אהבה… הייתה לי תחושה שלא ניתנת להסבר, תחושה שלא הייתה לי בהיריון הראשון ובחרתי להתעלם ממנה…
אם את, חברתך ,שכנתך או בת משפחה שלך נקלעתן לחוויה של דיכאון אחרי לידה- הבינו שיש כאן סבל שניתן לשינוי והתחדשות.
אתן, כאמא אדמה ,תמצאו את הדרך וגם תצאו נשכרות. תלמדו דרכי התחדשות על עצמכן שלא ידעתן על קיומם ותרגישו את הברכה, תרגישו את האיזון.
מאת : מיטל גזלה רופא
21 בספטמבר 2018 | 0 תגובות