מפגשי צילום לנשים אחרי לידה

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בנובמבר 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהות ובנות, אמהות וקריירה, אני אמא מספיק טובה?, גיל ההתבגרות, דולה, דיכאון אחרי לידה, הנקה, העיקר הבריאות, הריון, התבוננות, למידה, התפתחות, התמודדות עם אובדן, זוגיות אחרי לידה, חברות ובדידות, חוזרות לעבודה, יומן הריון, כללי, לידה טבעית- מסע אישי, לידה עם אפידורל, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, מחלקת יולדות, מקצועניות מדברות, מתמודדות עם נורמות וציפיות, ניתוח קיסרי, סבתאות, סיפורי לידה, ספרים לאמהות, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית, פחדים וחרדות אחרי לידה, קושי אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה, רוצות לישון!, רק אהבה, שיהיו בריאים, שיתופים אישיים, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

היי, למי שלא יודעת, התחלתי לצלם נשים אחרי לידה (עד שנתיים אחרי הלידה) במרחב הטבעי שלהן, כדי לתעד את פעולות היומיום ואת הדינמיקה הייחודית שנרקמת בינן לבין התינוק, התינוקת או הפעוטות שלהן.

אלו מפגשי קסם, הזדמנות לפגוש ולהכיר, הזדמנות לתת הכרה ונראות למה שלפעמים אנחנו לא שמות אליו לב, הזדמנות לראות את עצמכן בעיניים טובות מבחוץ, הזדמנות לתת הכרה לתקופה קשה או נפלאה, בהתאם למה שהתקופה הזאת עבורכן.

 

 

אני נפגשת עם נשים שהתקופה הזאת עבורן היא כאוס וטירוף וגם עם נשים שהתקופה הזאת קסומה וקלה עבורן. מעניין אותי לפגוש את הבלאגן, את הבלבול, את חוסר האונים, ומעניין אותי לפגוש גם את השלווה, הגדילה וההנאה שלכן.

אני אוהבת להגיע אליכן, להכיר, לשמוע איך אתן מרגישות, להבין מה מאתגר אתכן או מה נהדר ומפתיע לטובה. אני אוהבת למצוא את העניין והחיבור שלי אל כל אחת ואני חושבת שהסקרנות והעניין שלי מהדהדים אל תוך התמונות.

 

 

אענה על כמה תהיות ושאלות נפוצות על מפגשי הצילום:

*לא, אין צורך לסדר ולנקות לפני המפגש. להיפך, הבלאגן הוא חלק אותנטי מהמציאות של אחרי הלידה ומשקף אותה בצורה הכי טובה.

*כן, אני נוסעת עד אליכן, עד כשעה מפרדס חנה-כרכור. תכתבו לי את הכתובת ואוכל להגיד את התמחור המדויק עבור הנסיעה.

*המפגש מתחיל בד"כ בשעה 10:00 או 10:30.

*מפגש הצילום אורך כשעה וחצי עד שעתיים.

 

 

*כדי שנכיר יותר לעומק ונרגיש בנוח אחת עם השנייה, אני שולחת שאלון מקדים במייל ובנוסף, אנחנו משוחחות כעשרים דקות-חצי שעה בתחילת המפגש (אם התינוק או התינוקת מאפשרים).

*לאורך כל המפגש יש התחשבות מקסימלית בנוחות שלך ושל התינוק.

*התינוקות מוזמנים לבכות ולהיות כפי שהן. גם האמהות. לתיעוד המורכבות שעולה בתקופה הזאת יש המון ערך רגשי.

*מפגש הצילום עולה 600 ש"ח לא כולל נסיעות.

*כן, אפשר לקנות את המפגש כמתנה לחברה טובה.

 

 

הנה חלק מהדברים שנשים כתבו לי אחרי מפגש איתן:

סשה חזנוב:
"מעבר להיות התמונות יפות ואיכותיות, שזה כיף בפני עצמו, קרו כל מיני דברים כשהסתכלתי עליהן. הראשון הוא שהתאהבתי באמא שאני! מעולם לא ראיתי עדות שיצרה רצף של כמעט יום שגרתי שלם ופתאום התמלאתי רכות, חמלה והערכה כלפי הדמות האימהית הזאת"

שיר אדליסט:
"לא הגיעה אליי צלמת, הגיעה אליי אישה, אמא, רכה ורואה, אמיתית ונינוחה, משרה אווירה נעימה עד שהמצלמה בכלל לא היוותה איום. יכולתי להיות פשוט עם אוריה ואפילו לדבר איתה על הדברים שהיו על ליבי."

 

מאיה בר שדה:
"זה ממש מה שדמיינתי ורציתי. הרגישות בעין המתבוננת שלך ממש ניכרת".

אמא שצילמתי ורוצה להישאר בעילום שם:
"התמונות ממש יפות ומשקפות את הרגעים שיש לי עם אלינור וה"תחנות" השונות שאני מעבירה אותה בבית: מהמזרון, לפוף, למטבח, למיטה. אלו הדברים הקטנים, הרוטינות שאף פעם לא זוכרים ושמאוד הייתי רוצה לזכור"

 

 

אפשר לכתוב לי לי למייל medabrot.imahut@gmail.com או לשלוח לי הודעה לטלפון: 0522835020 (מעדיפה בווטסאפ)

לימור
לימור לוי אוסמי

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך שראיתי אותו על המדף, נשביתי: על הספר "אדם רגיש מאוד"

מאת : רחלי בושי כהנים

17 בינואר 201212 תגובות

מתוך ספרים לאמהות

איך שראיתי אותו עומד על המדף, נשביתי. הוא היה אחד הספרים החשובים שקראתי בחיי.

אין מקריות בעולם איך הוא הופיע, בדיוק בזמן הנכון, לחזק אותי, לשקף לי מי אני, בזמן שהמטפל שלי מנסה להפוך אותי למשהו אחר- "לא טוב להיות מינוס בעולם של פלוסים", "תהפכי ממינוס (רגישה) לפלוס (לוחמת)", ואני הרגשתי איך עולה בי כעס שלא מקבלים אותי כמו שאני, שאומרים לי שמי שאני זה לא טוב, ואני מרגישה "פגומה" או "לא שייכת", בגלל שאני רגישה מדי..רגשנית..פגיעה..לא לוקחת בקלות את החיים.

אמא כישלון

מאת : לימור לוי אוסמי

6 במרץ 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, קושי אחרי לידה, רגשות אשם, תחושות מגוונות אחרי לידה

  אחד הדברים שעוזרים לי להתמודד עם תחושות כישלון- בהורות, בחיים המקצועיים, בחיים בכלל, היא להזכיר לעצמי שאני בתהליך למידה. אז כתבתי על זה כמה מילים: אני לא מצליחה. נכשלת בגדול. אני מרגישה כמו איזה כישלון.   כמו להיות בתוך שחור שלא נגמר, כמו להיכנס אל וואקום בלי תאריך תפוגה, כמו לנסות לגעת בחיין כשהכהות […]

אבא שלי חושב שזה דור מפונק

מאת : שירה דרוקר

31 ביולי 201111 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, קוראות לשינוי

אבא שלי חושב שזה דור מפונק. בכל פעם שאני מזכירה את המחאה או מדברת על איזו צעדת עגלות, הוא קופץ: "גם בזמננו זה היה קשה, אז הקרבנו ועבדנו קשה והשגנו הישגים כלכליים! אתם דור מפונק…"

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)