הגופים שלי נפגשים

מאת : לימור לוי אוסמי

7 בינואר 2019 | 2 תגובות

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, שיהיו בריאים

 

עקב החורף והמחלות שמגיעות איתו, מפרסמת משהו שכתבתי לפני שלוש שנים ולא פירסמתי אף פעם:

 

נוגה עם חום

ונדמה כי העולם מסתנכרן

אל תוך הקצב שלה,

או שרק אני.

 

שְעון חול סבלנותי

מגיע אל גרגיריו האחרונים.

הלוואי ותירדם,

כדי שאוכל לקחת

כמה נשימות קטנות של 'עצמי'.

 

אני מפליגה במחשבות

על כתיבה. על העולם. עליי בתוכו.

הגוף הפיסי כאן, אך זה הרוחני

כבר מזמן חצה את גבולות החדר.

 

אני מניחה את הטלפון בצד

ומביטה בעיניה,

בשיערה הגולש על הכר,

באצבעות הקטנות המסובבות את קצות שיערה.

 

'איזה אוצר', עולות בי המילים מבפנים.

ולשנייה אחת, הגופים שלי נפגשים.

 

חולה, מחלה, תינוקות, ילדים, ילדה, חורף

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מומחית למעבר הרגשי להורות. עוזרת לנשים להתמודד עם תחושות, אתגרים ודילמות בתקופת המעבר להורות. בכרכור ובשיחות וידאו. שילחו אליי מייל: medabrot.imaht@gmail.com ואפשר ליצור קשר גם בפייסבוק.

לקריאת תכנים נוספים בבלוג שלי

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “הגופים שלי נפגשים”

  1. יעל הגיב:

    לימור
    כתבת מקסים. נקי ומעורר הזדהות גדולה. כיף לבת שלך שזכתה בך.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לידה טבעית עם חוויה חיובית

מאת : אורלי רובינוב

21 בדצמבר 20102 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

את סיפור הלידה של נועם סיפרתי לעצמי ולסובבים אותי פעמים רבות. הסיבה שהחלטתי לספר אותו לכן, היא מאחר ולאחרונה אני קוראת סיפורי לידה רבים שעלולים לעורר חשש בהריוניות, כאילו כל לידה מסתיימת בהתערבות כירורגית או של רופא זה או אחר. סיפורי הלידה האלו יכולים לעורר חשש שכל לידה משנה כיוון ולא מסתיימת כמו שחשבנו שהיא תהיה, ועוד כהנה וכהנה סיפורים, שלמרות שהם בסופו של דבר אופטימיים ומסתיימים בתינוק בריא, הם עלולים לעורר חשש.

הילה גלסר- הצגה 'יומן הריון'

מאת : הילה גלסר

20 בספטמבר 20124 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

'יומן הריון' זו הצגת יחיד על תהליך ההריון הראשון שלי . על התבוננות שלי על העולם תוך ההתהוות ההריונית שהתרחשה בי. פעם אני מתבוננת ופעם אני בחוויה. ובין לבין מחפשת בתוכי את האישה המתהווה, את הילדה הפנימית, את הילדה האישית העומדת להיוולד, את האמא המתקרבת, את האמא שאהיה, האמא שהיתה לי ואת העוצמה והידע שחיפשתי שנים.

ספרי, איך זה כשגוף יוצא דרך גוף ?

מאת : מאיה הובני שטיינמן

19 במאי 201110 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

איך זה כשיש לך זמן את לא ממש כותבת ודווקא עכשיו בשיא העייפות באה לה מתת כתיבה. חמישה ימים אחרי לידה, אני מתעקשת על הכתיבה הזאת הפזורה, הסתורה, זו שחייבת לפרוק רגשות טריים. אומרים שזאת הכתיבה מסוג הנחות ביותר, זאת הכתיבה המשוללת אינטרוספקציה פנימית התבוננות פנימה אמיתית, אבל אני חשה שאני צריכה לכתוב קרוב, במקום הכי אותנטי, שאוכל אח"כ לספר משהו משמעותי לילדים שלי.

אז אולי לא נלחמתי למען השלום, או עשיתי מספיק למען העולם, לפחות אספר על פלא הבריאה, על הלידה המדהימה של יותם, שנולד בעין הסערה ב-12.12.10.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)