להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

מאת : לימור לוי אוסמי

24 בפברואר 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

זה מוזר ובלתי נתפס שברגע אחד אני יכולה להרגיש שאני אמא מהממת, הכי טובה בעולם ואיזה אלופה אני שהצלחתי ( להרגיע/ להניק/ להיכנס לאוטו/ לצאת מהבית/ להיות סבלנית/ לקום בלילה/השלימי את החסר), וברגע אחר, לפעמים אחרי כמה דקות, להרגיש הכי רע בעולם, כישלון אישי, חרא של אמא ולהיות מוצפת באשמה/ייאוש/תסכול/עצבים/ השלימי את החסר.

עד שהפכתי לאמא לא חשבתי שיש אופציה בכלל לנוע ממצב רגשי אחד למצב רגשי הפוך בכזאת מהירות, ובטח שלא חשבתי שזה יכול להיות אפשרי בלי להיחשד באי שפיות. אין ספק שההורות הביאה את זה, בגדול. אפשר להתבאס על זה, אפשר לצחוק על זה, אפשר לתעד את זה, אפשר לדבר על זה, אבל בשורה התחתונה אני חושבת שהרכבת הרים הרגשית הזאת היא אחד המאפיינים הכי חזקים של תקופת המעבר להורות.

חשוב לי לכתוב את זה שוב- ככה זה. אחד המאפיינים הכי חזקים של תקופת המעבר להורות היא רכבת ההרים המטורפת הזאת. להרגיש למעלה ואחר כך למטה, ולפעמים התחלופה בין התחושות היא תוך שניות.

רכבת ההרים היא לא בגללכן

למה חשוב לי לכתוב את זה? כדי להבהיר שרכבת ההרים היא לא בגללכן, היא לא באשמתכן, אתן לא הבאתן אותה, לא עשיתן משהו לא בסדר, אין משהו שפגום בכן אם ככה אתן מרגישות. לי באופן אישי תמיד מאוד עוזר ומביא לרווחה נפשית כשאני יודעת שתחושה מסוימת שאני חווה היא חלק ממשהו גדול יותר שאני עוברת. כמו להרגיש עצב אחרי אובדן, כמו חוסר אונים בתקופה של פרידה, כמו לפחד ולהתרגש לפני משהו חדש שאני עושה. כשאני יודעת שאותה תחושה היא חלק מהדבר שאיתו אני מתמודדת, משהו נרגע בי. אני פחות עסוקה במה לא בסדר איתי ויותר יכולה להתפנות כדי לבדוק מה שלומי ומה יכול לעזור לי להתמודד.

הירידות הרגשיות ברכבת ההרים יכולות לבאס, לתסכל, לעורר חוסר אונים וייאוש וזה באמת לא פשוט להיות בהן, אבל עצם הימצאותן לא מעיד על משהו לא תקין או לא נורמלי, אלא על משהו מאוד מאתגר, שלפעמים כדי להתמודד איתו אנחנו צריכות יותר עזרה, יותר תמיכה, יותר הקשבה, יותר הכלה, יותר להוריד משימות, יותר לדאוג לעצמנו או 'יותר' ממשהו אחר.

ועוד תזכורת חשובה– רכבת הרים תמיד עולה בסוף. הלמטה הזה תיכף יעבור.

והנה סרטון על זה, בהשראת הים:


אם עולות מחשבות, שאלות, הרהורים או כל דבר, ממש אשמח לשמוע,

לימור

 

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית ומייעצת לנשים סביב תקופת המעבר להורות (הכנה למעבר להורות, התמודדות עם המעבר להורות ועיבוד תחושות שעלו במעבר להורות). בכרכור ובשיחות וידאו.

על האפשרות להיפגש איתי.

ליצור קשר: Medabrot.imahut@gmail.comלדף הפייסבוק

לעוד דברים שכתבתי

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

רק אל תגידי שקשה

מאת : אמא טרייה

27 בפברואר 20148 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, קושי אחרי לידה

כשאמרתי לבעלי שנראה לי שמשהו לא בסדר איתי, הוא צחק עליי ואמר 'לכולם קשה, מה חשבת? שתינוק זה בובת ברבי שהולכים איתה לבית קפה?'

הוא ניסה תמיד לעזור, אבל העבודה דרשה ממנו שעות מרובות ואני נותרתי טעונה בבית.

קורס הכנה ללידה – למה צריך את זה ??

מאת : אבא בתול

30 בינואר 20113 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

בהתחלה התייחסתי לנושא הקורס די בזלזול, "תביאי את אמא שלך" הפטרתי לעומתה כאשר עלתה השאלה. "למה צריך את זה??". מבטיהם הספקניים של ההורים משני הצדדים נתנו חיזוק לתחושותיי השמרניות: יש אחיות, יש רופאים, יש מיילדות, יהיה בסדר, למה צריך להתכונן ? שיטוט קצר במרחבים הוירטואליים רק הגביר את הפחד: לידות טבעיות, נשים היולדות בביתם, סיבוכי הריון, מיתות עוברים, כל אלו קפצו אלי ממסך המחשב. תמונות מבעיתות שאינן משאירות מקום לדמיון עלו מכל עבר.

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך היא אחרת- חלק א'

מאת : קרן פרידמן גדסי

24 בנובמבר 20106 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

יש משהו מאיים כאשר היא אומרת בקול רם שהרגישה חסרת אונים בלידה, שהיה שם פחד משתק, בדידות תהומית.

זה יכול לאיים על 'סיפור הלידה הטובה'. זה יכול לאיים על תחושת המוצלחות שהיא רוצה להחזיק בתוכה, אולי זה מאיים על התחושה שלה כלפי האיש שלה. אם תגיד שהרגישה לבד, מה זה אומר עליו ? הוא הרי היה כל כך מקסים בלידה וניסה לעזור, איך היא יכולה להגיד שהרגישה שם לבד?

"אני אפילו לא יודעת למה אני בוכה", היא אולי תאמר.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם