להרגיש לבד אחרי הלידה

מאת : לימור לוי אוסמי

14 בפברואר 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, חברות ובדידות, עמוד הבית

אמא

 

אתמול צילמתי את התמונה הזאת, וכשהבטתי בה היא העלתה בי את תחושה הלבד או הבדידות שאחרי הלידה. להרגיש שאני היחידה שמרגישה את מה שאני מרגישה כפי שאני מרגישה, להרגיש לא מובנת, לא ברורה, להרגיש שאני ייחודית בהיבט הלא-מחמיא של המילה. להרגיש את הלבד הזה ולשים לב איך זה מעלה בי עצבות, מין בלוז כזה, רפיון, כאילו העולם ממשיך לנוע ורק אני מרגישה צהבהבה, בלי להבין למה.

אני מסתכלת על הזקיפות של החיטה, ויכולה לשים לב שזה שונה מהשפיפות שלפעמים עולה עם תחושת הבדידות אחרי הלידה. הרי לפעמים תחושת הלבד מעלה התכנסות, התכרבלות, הנמכה, נרפות. מין רצון להיכנס לתוך המיטה ולהתכסות עד שהתחושה תעבור. אולי הזקיפות של החיטה מבטאת איזו קבלה רדיקלית, מין תחושה שלא משנה אם אני היחידה שמרגישה את זה, אין בי בושה או חשש לגבי מה האחרים יגידו. אולי זאת התחושה שגם אם אף אחד בסביבה הקרובה שלי לא מבין או אמפתי, אני יודעת שמותר לי להרגיש.

זה מזכיר לי שיש נשים שפונות אליי ומצליחות לדייק בקשה נורא פשוטה ממני: לגיטימציה. הן מבקשות לגיטימציה למה שהן מרגישות, הן רוצות להבין אם הן נורמליות, הן רוצות להבין אם משהו יכול לעזור להן, הן מבקשות להרגיש טוב יותר. אולי המילים שיודעות להתבטא מגששות אחר אישור, רוצות לבדוק אם מה שהן חוות קורה לנשים נוספות בתקופה הזאת, אבל אולי המילים שעוד לא הצליחו להתנסח מבקשות איכות פנימית של הזדקפות.

אמא

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מומחית למעבר הרגשי להורות.

על האפשרות להיפגש איתי.

ליצור קשר: Medabrot.imahut@gmail.comלדף הפייסבוק

לעוד דברים שכתבתי

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מקורות הכוח שיכולים לעזור לך בלידה

מאת : סיון קרמני

1 בפברואר 20113 תגובות

מתוך דולה, הריון

ההצלחה הזו שלה, ורגעים מסוג זה- זו הסיבה שבגללה בחרתי ללוות נשים בלידה. מתוך האהבה שלי לנשים באשר הן, נובע הרצון העז שלי לעזור להן ולמצוא עבורן, ויחד איתן, את הנתיב הזה.

אני מחפשת ללא הרף את האיזון העדין שבין נתינת כל המידע והכנה לכל מה שיכול לבוא, ובין שמירה על נוכחות האישה בסיטואציה, במצב שהיא יכולה להכיל

הנקת תאומים: סיפור ההנקה של התאומים שלי

מאת : מיכל איתם עמרני

4 בספטמבר 20112 תגובות

מתוך אמהות לתאומים, הנקה

סיפור ההנקה שלי מתחיל למעשה בעובדה שחיינו באותו זמן בהונגריה, והוחלט שאלד בהונגריה. בשלב מוקדם יחסית בהריון, הבנתי שאני הולכת לניתוח קיסרי, תמרי היתה במצג רוחבי והיה ברור שהיא לא זזה משם, כי אין לה לאן.

מאותו הרגע, התחלתי לחפש בצורה אובססיבית ממש חומר על הנקת תאומים.

הייתה לי לידת תאומים מדהימה ! אז למה אני בטראומה ?

מאת : אמא אנונימית

20 בדצמבר 20116 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

את כולם הלידה הזו עניינה – לידת בזק של תאומים בשבוע מוקדם. "כבר אין זמן לאפידורל" אמרה הרופאה. רציתי לעמוד, לזוז – לא נתנו לי מפחד לצניחת חבל הטבור של התאום השני. הרופאה השכיבה אותי על המיטה, נגעה והרגישה את הראש. את המוניטור חיברו כבר ישר לגולגולת.

"תדחפי" היא אמרה.

"את יכולה" אמרו האחיות.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)