תנו לי רגע

מאת : מעיין ערן-משה

10 במרץ 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית

 

תנו לי רגע לעצור,

להתבונן במה שיש בי.

להתאבל על מה שהייתי ואינני.

להתעצב, להיבנות מחדש.

פתחו לי שער לקבל את השינוי, לפגוש בעיניים גלויות את עולמי היפה, המרגש, המפחיד, המסעיר והמשעמם שיצרתי לי.

תנו לי רגע לנקות את הקן מרסיסי העבר והשברים שהיו כאן כשהתפרקתי ואיבדתי חלק מעצמי.

הייתי אחת והתפצלנו לשניים ואז לשלוש וארבע.

נוצרו בי חיים חדשים והחיים האלה הם כל עולמי כאן ועכשיו,

לנצח נצחים.

אני כבר לא זוכרת איך זה להרגיש לבד, בלי לשאת משקל נוסף של מישהו אחר, בגוף או בלב.

הגוף שלי הוא כבר מזמן לא שייך רק לי, הוא הבית והאוכל של המשפחה החדשה שלי,

זאת שבחרתי בעיניים עצומות והתחייבתי לאהוב עוד ממרחקים של קיום.

תנו לי רגע להרהר ולהביט בשקט על היצירה שיצרתי, בלי לחשוב ובלי לשפוט. תנו לי ליהנות מרגעי החסד האלה בלי לחשוב מה הלאה.

רק להבין איך למקם כל דבר שהכרתי מחדש, ולסדר מחדש את תחושות הגוף

כי אצלי הכל קצת מבולבל.

מרוב שהיינו שניים קצת שכחתי איך זה להיות אני סתם

בלי לטפל, לחתל, להניק, להחזיק, לחמם, לחבק, לחמל, להעניק, לקפל, לכבס, לנקות, לבשל, לקצוץ ולמעוך, להתעורר ולהרדם שוב ושוב ושוב ושוב

תנו לי רגע לחבק את מימדי גופי גם כשהוא רפוס, מקומט, עייף, צולע וכואב.

תנו לי זמן

אל תשאלו מתי, אל תנסו לזרז את הדברים כי לנו יש את הקצב המיוחד שלנו בתור שעון פנימי נסתר כי גם אני לא יודעת וגם אני קצת אורחת בעולמי החדש.

ודבר אחרון וחשוב יותר מכל, תאהבו אותי כמו שאני אוהבת עד דמעות את הדבר המופלא שממלא ומרוקן אותי כל כך. ממש כמו שהוא טהור ומושלם בפני עצמו, אל תשנו בי כלום.

 

 

לטקסטים נוספים על המעבר הרגשי להורות

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תגמרי עם זה וזהו | אובדן הריון

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 20149 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

ביום שני, שבוע 9 בערך, אני מתייצבת נרגשת לבדיקה ראשונה אצל הגניקולוגית. די מהר היא מודיעה לי בלקוניות שאין דופק והעובר הפסיק להתפתח לפני שבוע וחצי. פתאום יש ואקום נוראי עד כאב בדיוק במקום ההוא בגוף שבו נשאבו אליו חיי כשנודע לי על הסרטן של אמא. היא שואלת אותי אם הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר, "כי אני מגיבה מוזר",

לקראת לידת בית: הרגע מתקרב

מאת : שירה דרוקר

17 באפריל 20114 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אני מרגישה את התנועות שלה בבטן, הן הופכות להיות תנועות של אי נוחות, כאילו היא אומרת: "אוףףף… תנו קצת לשחרר את הרגליים… צפוף כאן!!!", היא דוחפת עם הרגליים והגב שלה נלחץ לעומת הבטן שלי, טוסיק קטן בולט החוצה מהצד… ואני מבינה שזאת תינוקת בגודל אמיתי, אחד לאחד, שנמצאת כרגע בפנים, אבל יכולה באותה מידה לחיות גם בחוץ, וזה מדהים אותי.

מתי עיסוי נשים בהריון הופך להטרדה מינית ?

מאת : לימור לוי אוסמי

21 בדצמבר 201016 תגובות

מתוך דולה, הריון

בעקבות חשדות כבדים מאוד להטרדה מינית של נשים בהריון בזמן עיסוי מצידו של דולה גבר, רוצה להבהיר ולהדגיש לטובתך כללים בסיסיים ביחס מעסה-מטופלת :

1. עיסוי לא נעשה בעירום מלא.

2. עיסוי לא נעשה בחזה חשוף.

3. התחתונים צריכים להיות מורדים עד קו החריץ של הישבן בלבד ולא מעבר לכך

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך לעזור לעצמך להתפתח ולצמוח דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן, אולי יענין אותך להיפגש איתי 

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)