המסע שלי עם הבטן שלי

מאת : לימור לוי אוסמי

4 באפריל 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

כל כך הרבה משתנה בתוכנו בעקבות ההורות, והבטן היא כמו עדות למה שאי אפשר להסתיר.

אפשר להסתיר כאבים באגן, בגב, בחזה, בפי הטבעת. אפשר להסתיר צער ואובדן על החיים שהיו וכל כך רחוקים עכשיו, אפשר להסתיר אכזבה ותחושת כישלון על האמא שהפכתי להיות, אפשר להסתיר את התשוקות, את הכמיהות את הרצונות החדשים שבועטים.

אני חושבת על הבטן במראה החדש שלה, ניצבת במרכז הגוף, במקום הכי פגיע, ומרגישה שהיא כמו אומרת: זו אני עכשיו. זו האני שאת עכשיו. מה את רוצה לעשות איתי? איך את מרגישה כלפיי? האם את מתביישת בי?

בשנים האחרונות יש גל שאני מאוד אוהבת שחותר לקבלה ואהבה עצמית של הגוף בכל צורה ומשקל, אבל בימים האחרונים עלתה בי מחשבה: האם ההזמנה לקבל את השינוי של הגוף ולאהוב אותו לא הופך לעוד שוט של הלקאה עצמית עבור נשים? האם ה׳תאהבי את עצמך כמו שאת׳ לא מזמין חוסר שביעות עצמית נוספת בגלל שעכשיו יש מטרה אידיאלית ושוב לא מצליחות בה?

אני חושבת שבגלל זה אני כל כך נזהרת שלא לעלות פוסטים שאומרים מה כדאי או מומלץ לעשות ומלקטת רק פוסטים של נשים שכותבות את עצמן.

אני חושבת שיש מסביבי יותר מדי קולות שמייעצים לי מה כדאי לי לעשות, מה יביא לי לפריחה, שגשוג ורווחה נפשית, ופחות קולות ששואלים אותי מה שלומי או מספרים לי את הסיפור האישי שלהם.

כשאני שומעת את הסיפור של מישהי אני מתרחבת כי אני מבינה בלי מילים שיש כל מיני גרסאות לחיות את החיים האלו ובמובן הכי פשוט, זה עושה לי טוב על הלב.

אז האם לאהוב את הבטן שלי, לכעוס עליה, להתנגד לה, להשלים איתה, לקבל אותה כמו שהיא? זה המסע שלי. מסע שלי ושל הבטן שלי. ואני מבינה שכדי להיות במסע מיטיב עם עצמי ועם כל התחושות שיש בי אני פחות צריכה לשמוע מה כדאי לי ויותר זקוקה לרשות פנימית להרגיש את מה שאני מרגישה. יותר זקוקה לשמוע סיפורי בטן של אחרות. יותר זקוקה לראות בטן לא מושלמת של אחרות. פחות לשמוע מה כדאי לי והרבה יותר לשמוע – אז מה את עוברת עם זה?

הפוסט עלה במקור בדף הפייסבוק שלי, עם תמונה אחרת, שם גם יש תגובות של נשים נוספות:

 

*לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים במסע ההורות שלהן. הפרטים על הליווי כאן: https://bit.ly/2hgdtp6

** אפשר לקבל עדכונים על תכנים חדשים כהודעה בווטסאפ. ההרשמה כאן: https://bit.ly/2CU16b

*אני צילמתי את התמונה.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תרומת זרע = אין אבא

מאת : אוסי הורביץ

16 ביוני 20114 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, לכל אמא

יש שאלות רבות ואני מודה שלמרות שהחלטתי להרות מתרומת זרע, אם היתה לי אפשרות בחירה אמיתית, הרי שהייתי בוחרת במה שמקובל, בזוגיות וזוג הורים – אבא ואמא. לא כי זה מה שמקובל, אלא כי באמת רציתי זוגיות (מקווה שעוד תגיע), אך עם זאת, אני יודעת שאצטרך לעמוד בפני שאלות של ביתי בעתיד הקרוב לבוא, ואם אפשר להפחית במקומות הרגישים הרי שזו אחת מהן ולכן חשוב לי להבהיר נקודה זו.

יש לי דיכאון אחרי לידה- חלק ג'

מאת : לי

11 בפברואר 20158 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

׳יש לך דיכאון אחרי לידה במצב חמור, את מהווה סכנה לעצמך ולסביבה!׳

אני? סכנה? אני אוהבת ותומכת, אני אפילו עוזרת לזרים ברחוב, בבקשה אל תקחי אותי מהילדים שלי, אני מתחננת בפנייך, זה רק יחמיר את המצב שלי, בבקשה… התינוק עדיין יונק, הבנות מאוד קטנות, בעלי לא יוכל להתמודד עם כולם ועוד בלעדיי, אין לנו כאן משפחה, בבקשה……

מתקשרת לבעל, רועדת, בוכה, כולם נגדי….

הוא בהלם, תני לי לדבר איתה!

מה הצד של האבא בתוך המשבר הזה ?

מאת : רותי שלו

18 בדצמבר 201113 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

שלושה גברים הגיעו אליי בשאלות דומות:

"מה היא רוצה?"

"מה אני יכול עוד לעשות שלא עשיתי?"

"אני לא מבין מה עובר עליה".

המשפטים האלה הם משפטי מפתח בהתבוננות בפערים וההבדלים בין גברים ונשים.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)