ארץ הצל (מתוך ספרה של הדס גלעד: "ימי מעשה")

מאת : הדס גלעד

5 באפריל 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, מתמודדות עם נורמות וציפיות, ספרים לאמהות, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

מעבר לשדות הסבלנות הלבנים, שם נושבת הרוח באורך רוח, מיתמר צוק. אחריו תהום. ואי אפשר לדעת בדיוק איפה נקודת ההתחלפות של האור והחושך. אולי אני טועה? אפשר להרגיש בפריחה הלבנה שמידלדלת. יש תמרורים. אבל שדות הסבלנות צומחים במדרון שסופו תלול, וזה תמיד פתאום שהשדה נגמר והצעד הבא נופל לתוך החושך. אני חייבת ללמוד לזהות את ההידלדלות הזו, ובאין פרחים לשבת ולהיזכר במעל ומעבר למקום ולזמן. למלט את עצמי מציפורניי. הכעס עולה במהירות כמו כספית. על מה? על העבדות. על חוסר השינה. על הדרישה הבלתי נגמרת. משהו חוצה את הסף, ואני מתנערת כמו חיה קשורה שאוזקים אותה חזק יותר, והיא מתנגדת מתוקף החיות. אין לי לאן ללכת מזה. אני מרגישה לפעמים כאילו נגזרה עליי גלות מחיי. אבל אלה הם חיי, וכנראה שאיני גולה, אלא מהגרת – ויום אחד המהגרת אולי תכתוב שירים בשפה החדשה. איך אתרגל לאקלים הזה? שברתי היום את התריס כי הפעלתי יותר מדי כוח. אני לא מכירה את עצמי ככה, ולא נעים לי להכיר.

 

התוכן באישורה של הדס גלעד.

צילום: עידו גרומר.

 

לקריאה של תכנים נוספים של נשים אחרי לידה, לחצי כאן: https://bit.ly/2Ugoudx

כדי לקבל עדכונים קצרים לוואטסאפ על תכנים מרכזיים באתר: https://bit.ly/2HXueCmhttps://bit.ly/2HXueCm

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

די דיינו ! – הגדה/אגדה של פסח לאמהות

מאת : ליטל אוהב ציון

12 באפריל 20115 תגובות

מתוך לכל אמא

אילו הוציאנו מהברוך המשפחתי של פסח – דיינו

אילו כל שנה לא היתה מהומה משפחתית סביב ליל הסדר – דיינו

אילו היה סדר מופתי וכל אחד היה יודע מתי תורו להזמין לערב החג – דיינו

אילו כל אחד היה מכין משהו ולא הכל היה נופל עליי – דיינו

אילו היו לי סטים שלמים של צלחות כוסות ומזלגות – דיינו

חרדות ודיכאון בהריון

מאת : מגלה את עצמי מחדש

6 בדצמבר 20117 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון

מתלבטת איפה להתחיל. הימים והשבועות האחרונים הפכו להיות כל כך אינטנסיביים, כל כך מוצפים ומציפים שלא יודעת איפה להתחיל.

לא יודעת איפה להתחיל.

דיברתי עם תמר קלר, היא שאלה אותי אם יש עבר, אם יש היסטוריה אם יש גנטיקה.

בוודאי שיש. יש כל כך הרבה ואני יודעת את זה, ובכל זאת, לעשות 1+1 ולהבין שלי יש דיכאון, לי!!!??? זה כל כך לא פשוט לי. זה כל כך כואב. ויחד עם זאת זה כל כך משחרר. זה כל כך מאפשר פתח לריפוי, פתח להבנה, פתח לחיבור מחודש עם עצמי וזה מסביר הכל. זה מסביר את הדמעות שעולות כל כך בקלות כל כך הרבה פעמים, כאילו אני בהריון מתמשך וההורמונים מתפרצים. זה לא הורמונים. זה באג במערכת ויש לי אותו וזה בסדר וזה כואב וזה קשה.

בהיאבקות על ההנקה יש אלמנט של גאוותנות

מאת : יוליה

18 בפברואר 201150 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, הנקה

נפגשתי עם שתי יועצות הנקה מטעם בית החולים, הנקתי רוב שעות היממה, נשברתי רק פעם אחת בבית החולים והיא טעמה בפעם הראשונה והאחרונה עד כה את טעמה של תרכובת המזון לתינוקות. בכיתי וצעקתי כאשר היא ינקה מהפטמה הפצועה, נשכתי לעצמי את השפתיים עד זוב דם בשביל לא לשחרר צעקת כאב שתבהיל אותה ותיצור התניה שלילית לשד.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)