על אביב ומחשבות על התפתחות.

מאת : לימור לוי אוסמי

10 באפריל 2019 | 0 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, לכל אמא, מבט מקצועי, מה עם הצרכים שלי?, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית, רק אהבה

 

אני זוכרת שהיו לי המון הנחות על מה הדרך הנכונה שתוביל אותי להתפתחות ורווחה נפשית. אני זוכרת שהייתי בטוחה שזה חייב להיות עם מישהי, והכי פסיכולוגית שאפשר. הייתי בטוחה שזה חייב להיות פעם בשבוע, באותו יום ושעה, ושהתהליך חייב לפתוח את כל הפצעים של העבר. הייתי בטוחה שבלי בכי והתפרקות זה לא יכול לעבוד.

אני חושבת שגם היה בי חלק שהניח שאותה מישהי צריכה לאתר את מה שדפוק בי ולתקן אותו, שהיא חייבת להבין יותר ממני עליי. ראיתי את אותה דמות כמו מישהי כל יודעת, שהתפקיד שלה הוא לתקן אותי, השבורה, ולהוביל אותי לדרך שנראית לה הכי נכונה עבורי.

אני לא ממש יודעת מה השתנה בי, ואולי זאת ההורות שטרפה את הקלפים. ההורות שבזכותה למדתי שאין דרך אחת טובה ושאני יודעת לא מעט מה טוב ומה נכון לי. ההורות שבזכותה למדתי שיש בי את הכוחות והיכולת להצעיד את עצמי, שיש לי דרך מסוימת שבה אני רואה את העולם והיא בכלל לא דפוקה, למרות שהיא שונה לפעמים.

אני עדיין לומדת את הדרך הזאת, פוגשת בכל נקודת קושי את הנחות היסוד שעדיין קיימות בי, חמקמקות, זורמות בתוכי בלי לבקש רשות. אני לומדת בכל פעם מחדש מי היא האני החדשה של היום, מה הדבר החדש שאני מתמודדת איתו מבקש ממני ולאן ההתפתחות מבקשת להוביל אותי.

לפעמים אני עושה את זה לבד, לומדת לפתח את החלק של ׳אני יודעת׳ שבתוכי, מאפשרת לעצמי לתהות ולטעות. לפעמים אני עושה את זה יחד, זקוקה לעיניים טובות שלא מתרגשות מהדרמה שלי, שנותנות לי להוביל את הדרך ולמצוא את התשובות בתוכי.

אני מכירה ברגישות שלי, בקצב שלי, בחלקים שבתוכי שאותם אני עדיין שופטת כפחות טובים או מוצלחים. אני יודעת שהדרך שלי היא לסמוך על הדרך, לחזק אמונה בזה שאני יודעת להוביל, להזרים מלא חמלה למקומות שבהם אני עדיין שיפוטית, להקיף את עצמי בעיניים טובות ולהתרחק מקולות שאומרים לי מה כדאי או מומלץ.

לפעמים אני חושבת שזה מה שאני טובה בו. להיות טובה אליי ואל אחרות, למצוא מה כן עובד ומה טוב בתהליך שאני או אחרות עוברות, למצוא את הנשים המחזקות שמקיפות אותי, להרפות מניסיון לשנות או להשתנות.

זמן אביב עכשיו. זמן להתחדשות והתפתחות. זמן להשלת המיותר ולפרידה מעודפים. זמן לאהבה מחודשת עם מה שקיים. זמן לנקות את מה שמבקש ניקוי. זמן להודות על מה שיש. זמן להיפרד ממה שלא מתאים. זמן לביטוי של תובנות. זמן לפריחה, אבל גם זמן האלרגיות. זה מעניין שהאלרגיה מגיעה בזמן של פריחה, לא?

*
את הטקסט הזה כתבתי לפני כמה ימים בזמן כשהלכתי בשדות והוא המתין, חיכה בטלפון עד שאבדוק אם מתאים לפרסם אותו. אז מודה שהפעם אין לי תחושה ברורה אם מתאים או לא, ועדיין בוחרת לפרסם. מרגישה שזה קצת אמיץ מצידי. כדי להתחבר אליו מחדש הצטלמתי הבוקר מאותו מקום בו כתבתי אותן ❤️

הוא פורסם לראשונה בדף הפייסבוק שלי:

 

לימור לוי אוסמי, מלווה נשים במסע האמהוּת שלהן.

למפגשים איתי

לבלוג האישי שלי

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אי-מהות- שוברות את קשר השתיקה גם באמנות

מאת : לימור לוי אוסמי

4 במאי 20114 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, יצירה נשית

מחר – יום ה' 05.05.11- נפתחת תערוכה חדשה וייחודית שנקראת "אי-מהות- דיכאון אחרי לידה" על ידי האוצרת נורית טל- טנא.

באתר אנחנו כותבות לא מעט על התחושות שלנו אחרי לידה, לעיתים אנחנו קוראות לזה 'דיכאון אחרי לידה' ולעיתים התחושות קצת פחות ברורות או מוגדרות. ובאמת, האם זה משנה איך קוראים לזה?

לידה טראומטית משפיעה על מזג התינוק !! האמנם ?

מאת : לימור לוי אוסמי

17 בפברואר 20117 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

מרגישה צורך לבנות חומת הגנה מכל המחקרים והאִיומים האלה, שהם נורא מפחידים… כמה אחריות יש על האמהות ! ועכשיו, יש גם כניסה לוואגינה בלידה ? לא מספיק שמה שלא נעשה עלול לגרום לאלף ואחת צרות פוטנציאליות, אז עכשיו גם סוג הלידה הוא מוקד לבעיה ? איך נשים אמורות להרגיש לפני שהן יולדות ? איך נשים אמורות להרגיש אחרי שהן יולדות ? לא מספיק שהלידה הייתה קשה, עכשיו הן גם צריכות לשאת איתן את המחשבה שכל בכי או התנהגות כזו או אחרת של התינוקות הם תוצר לוואי של הלידה ?

הנקה עם לשון קשורה: רק אחרי 8 שבועות הצלחתי להניק

מאת : מיטל ברו

9 באוקטובר 20109 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

לשון קשורה היא תופעה שבה הלשון מחוברת יותר מידי בעור דק לקרקעית הפה וזה לא מאפשר לתינוק ליצור ואקום ולכן הוא אינו יכול לשאוב את החלב מהשד.

היועצת ביקשה גם מבעלי לפתוח את פיו ואז אמרה בצורה חד משמעית: " גם לבעלך יש לשון קשורה וזה עבר גם לילד". אחר כך, שסיפרנו את זה לחמותי, מתברר שגם היא לא הצליחה באמת להניק את בעלי לפני 30 שנה ואז אמרו לה שאין מספיק חלב. וזה, כאמור, מסתבר כלא נכון.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)