הרהורים לקראת ערב פסח המתקרב

מאת : לימור לוי אוסמי

16 באפריל 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, מה עם הצרכים שלי?, עמוד הבית

 

אני זקוקה למלא רשות פנימית כדי לקחת לעצמי רגע ולבדוק- מה אני מרגישה לקראת ערב פסח שמתקרב? אני צריכה המון רשות כי ארוחת החג נתפסת בעיניי כמשהו לדלג עליו, לתקתק אותו, להעביר אותו, לשמוח ממה שיש (ויש!). להתעכב כדי לקחת רגע ולהבין מה קורה לי מול ערב החג נתפס כמו שטות, כמו משהו שאף אחת לא עושה. לבחור 'לעשות סיפור' ממה שנראה שכולן לוקחות בקלות, זה כמו להיות מואשמת בלהיות 'כבדה', 'לא זורמת', וכל מיני מילים שמושמעות כלפי נשים שנותנות לעצמן אישור שלא לזרום עם העדר.

בטח, ברור שאני יכולה לספוג בשקט, אבל אני לא רוצה, אני לא חייבת, לא בא לי. אני רוצה להכיר עוד משהו בעצמי כדי שאוכל לבוא אל המשהו הקטן הזה רחבה יותר, ולא רק משחזרת דפוסי עבר. אז בחרתי לקחת את הזמן, טיילתי בשדות ובדקתי עם עצמי- מה את מרגישה לקראת ערב פסח? מה מטריד אותך? והאמת, זה היה מרתק. עלו תחושות ותובנות שלא דמיינתי שקיימות בי ואפילו עלה פיתרון יצירתי למה שהטריד.

 

להעניק את הרשות הפנימית להתעכב על דברים

לא תמיד הפתרונות עולים כל כך מהר וגם לא תמיד המטרה היא למצוא פתרונות קונקרטיים, אלא המטרה מבחינתי היא להיות בקשר קרוב אל עצמי ולטפח את הקשר הזה. להעניק לעצמי את הרשות הפנימית להתעכב על דברים כשאני צריכה, להתבונן עליהם ועליי בתוכם, 'לעשות סיפור' ממה שאני מרגישה שמבקש תשומת לב.

הילדים שלי כבר גדולים, החמודים, והבן שלי בכלל לא יהיה בסדר פסח הנוכחי, כי יש לו טורניר כדורגל, אבל במהלך ההקשבה שלי לעצמי חשבתי 'ואוו, לאמהות לילדים קטנים יש בערך מיליון סיבות להיות מוטרדות לקראת ערב החג', מי נותן על זה את הדעת? נראה שאין בכלל לגיטימציה להרגיש, להתרגש, להילחץ, או סתם להיות אבודות.

לפעמים אני מרגישה שהתיכנות הפנימי שלנו 'להסתדר' פוגע ביכולת שלנו להתפתח ולצמוח מתוך האתגרים הקטנים והגדולים. ברור שאנחנו יכולות להסתדר בכל מצב, ברור שאנחנו גיבורות ובעלות כישורים נרחבים, אין לי שום ספק בכלל, אבל האם השאיפה שלנו היא רק להסתדר? זאת שאלה ששווה לשאול בעיניי.

 

לשנות את דפוס האוטומט

אם בא לך להתחיל לתרגל את שפת ההקשבה, אפשר להתחיל לשאול:  מה אני מרגישה לקראת סדר פסח שמתקרב? האם אלו דמויות מסוימות שאני צפויה לפגוש וקשה לי מולן? האם זו סיטואציה שאני חוששת ממנה או לא יודעת איך להתמודד איתה? (כמו לארגן את הילדים לקראת היציאה מהבית, לנסוע איתם בפקקים, חוסר הסבלנות שלהם בזמן קריאת ההגדה, משהו שמטריד לגבי הארוחה עצמה או אחריה?). אפשר גם לבדוק: האם יש דברים שקל לי להתמודד איתם בערב הפסח? האם יש דברים שמשמחים אותי ומרחיבים לי את הלב?

תשומת הלב לעצמנו בתוך סיטואציה משפחתית שגרתית שבדרך כלל אנחנו לא נותנו עליה את הדעת יכולה להתחיל לשנות את דפוס האוטומט שאנחנו פועלות מתוכו, לחזק את האמונה שהתבוננות והקשבה לעצמנו הם מפתחות משמעותיים לצמיחה ולהתפתחות שלנו כאמהות וכנשים. תרגול ועוד תרגול בנושאים קטנים שלא מציפים רגשית יכולים לעזור להכניס את שפת ההקשבה וההתבוננות לתוך החיים שלנו, ובעיניי זה לא פחות ממופלא.

חג שמח לכן ולמשפחה שלכן, מהממות. ואם משהו מכל זה דיבר אליכן, ממש אשמח לשמוע.

שלכן

לימור, מלווה נשים במסע האמהוּת, יוצרת האתר המהמם הזה.

אם את רוצה לקבל עדכונים על התכנים הכי מעניינים ומרכזיים שאני מעלה, תירשמי פה:  https://bit.ly/2HXueCm

אם את רוצה מידע על המפגשים איתי: https://bit.ly/2Kzfg7x

אם את רוצה לקרוא בבלוג האישי שלי:  https://bit.ly/2DgY1C5

 

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

"בחיים תמיד הדברים מתפרקים ואחר כך שוב מתאחים…"- דיכאון אחרי לידה

מאת : תמר קלר

8 בנובמבר 20106 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

כשהגעתי בזמנו לרופא ואובחנתי במצב של דיכאון אחרי לידה, הוא גם הוסיף והסביר שחיי יהיו קצת שונים מהיום שאחרי. הוא אמר שעם כל שינוי משמעותי בחיי ייתכנו מצבים של "נפילות", שגם אם הגעתי לנקודת הזינוק, הנפילה לתהום יכולה לקרות כל כך מהר, אז פשוט כדאי שאהיה מודעת ומוכנה.

היום גלעד שליט חזר הביתה

מאת : שירה דרוקר

18 באוקטובר 20113 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

היום גלעד שליט חזר הביתה.

היום הוא סוף סוף יצא לחופש, פגש אנשים, התרגש כל כך לקראת האיחוד עם אמא ואבא, עם אחיו, שחיכו לו כל כך הרבה זמן…

אני נרגשת מאוד. קיוויתי כל כך, אבל לא חשבתי שיגיע היום הזה.

מאז ששמעתי על העסקה שעומדת לצאת לפועל לא עוזבת אותי המחשבה שגלעד הוא עכשיו אישיות ציבורית בעל כורחו. הוא לא ביקש להיות מפורסם. הוא אפילו נראה וגם מתואר ע"י קרוביו כאדם די מופנם וביישן. זה כל כך לא בשבילו כל ההמולה הזאת שנוצרה סביבו.

טיפולי פוריות: אמא, כואב לי כל הגוף, תני לי חיבוק גדול

מאת : רינה רונן

18 בינואר 201116 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אמא, כואב לי עכשיו בלב ובנשמה…

התחבקתי, נצמדתי חזק המון המון פעמים והבטן לא גדלה כמו שהסברת..

הרופא נותן לי כל פעם מחדש עוד בדיקה חופרנית, עוד זריקה שאין לי כבר מה לפחד ממנה, זו השגרה.

אמא, אני לא יודעת כבר מה זה אינטימיות..

אמא, כואבת לי הבטן ולא מרוב ממתקים..

הבטן כואבת לי ממחטים שמוחדרות לבטני וחומר שמוזרק לשביב תקווה נוסף

שאולי החודש הוא החודש שלי.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם

רוצה לקבל את התכנים החדשים מהאתר?

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)