מחלקת יולדות

קטגוריות נוספות בנושא הריון:

ליילד משפחה פונדקאית | סיפורה של מיילדת  

מאת : ורד דלאל

21 במאי 20140 תגובות

מתוך הריון, מחלקת יולדות

השלישייה מציגה את עצמה אם ביולוגית, אב ביולוגי, ואם נושאת.

העיניים מדברות על קשר חזק, בריא, תומך, מכיל, מקבל ונותן אמון וביטחון. כל מה שאישה בלידה צריכה.

בחדר קטן אישה נושמת, אמא מעסה את הגב, אבא מחזיק את היד.

טראומת (אחרי) לידה

מאת : קצת אחרת

3 בספטמבר 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה, מחלקת יולדות, מתמודדות עם נורמות וציפיות

עכשיו, כמעט שבעה חודשים אחרי, חשבתי שאולי הגיע הזמן לכתוב את זה. לעבור על זה שוב עם עצמי, ולשתף.

אולי זה יישמע רגיש "מידי" או לא קונבנציונלי, אבל זה הסיפור שלי ורק אותו אני יכולה לספר.

הלידה בסך הכל היתה לידה ראשונה די "רגילה", לא נעימה, אבל בלי אירועים יותר מידי יוצאים דופן- מים מיקוניאלים, פיטוצין לזירוז, אנטיביוטיקה, 18 שעות צירים, אפידורל, לידה ווגינלית.

הטראומה שלי מתחילה דווקא מרגע צאת ילדתי הנפלאה והבריאה לעולם (טפו טפו). כן, גם לפני זה היו קשיים עם הצוות, התמקחות על עוצמת וכמות הפיטוצין בלילה, שתי מיילדות- השוטר הטוב והשוטר הרע, מרדים אנטיפת ומרושע, אבל כל זה זניח יחסית.

אחרי הלידה כל מה שרציתי זה רגע עם התינוקת שלי. הבטיחו לי שעה, הורידו לחצי שעה ובסוף קיבלתי 40 דקות של מגע והנקה, שהרגישו כמו חצי דקה בערך. לאחר מכן נלקחה הילדה ל"השגחה" ואני נותרתי שכובה עירומה על מיטה בחדר ריק, בלי יכולת תנועה, ובאו לתפור אותי רק כשעה וחצי אחרי זה. המקרה הזה ממצה בערך את כל המשך הסיפור שלי- משא ומתן מתמשך ביני לבין צוות בית החולים של תל השומר על רגעיי הראשונים כאם.

פגייה

מאת : פאני בן ברוך

1 בנובמבר 201116 תגובות

מתוך אחרי לידה, מחלקת יולדות, קוראות לשינוי, תחושות מגוונות אחרי לידה

שלום, קוראים לי פאני בן ברוך ואני אימא לפגית, כיום בת שנתיים וחצי בשם נוגה, שהיא אחת מבין תאומות שנולדה בשבוע 23+5 ימים ובמשקל 490 גרם בלבד.

אני כותבת משום שאני רוצה להוציא לאור באופן יותר ציבורי את מה שאני רוצה כבר המון זמן להפיץ, במיוחד כתגובה לכתבה מאתר עיתון "הארץ", שם פירסמו כתבה העוסקת בשיפור צורכיהם של הורים לפגים במחלקות המיוחדות לטיפול בילוד בפגיות בבתי החולים בארץ, ונרשם שם שצרכים כמו היקשרות ראשונית עם הילוד לא התאפשר והאימהות הרגישו ריחוק ותחושה שההיקשרות הראשונית עם ילדיהם הפגים נפגם ולא התקיים כלל.

אמא, שדון ופיה- אמא כותבת על הרגעים הראשונים אחרי הלידה

מאת : אמא עדי דרור

24 באוקטובר 201014 תגובות

מתוך הריון, מחלקת יולדות

כל המבקרים הלכו לפני חצי שעה.
מעבר לוילון יש נחירות קלות של אמא צעירונת.
היא הגיעה למחלקה רק לפני שעתיים
אין לי אומדן זמן. השעון הראה 16 שעות בחדר לידה

אבל זה נראה כמו נצח וגם כמו רגע.
אחר כך התרגשות עצומה.
עשיתי את זה. עברתי לידה. יש לי תינוק.

אף אחת לא הכינה אותי לשני הלילות האומללים במחלקת יולדות

מאת : לימור לוי אוסמי

10 באוקטובר 20103 תגובות

מתוך הריון, מחלקת יולדות

חברותיי היולדות – אל תהיו כנועות. אל תפחדו. אל תעשו מה שאומרים לכן רק כי אמרו לכן. זה נכון (לדעתי) לכל שלב בחיים, לכל ראיון עבודה, לכל שיחה עם הבוסית, לכל התנהלות מול גורמי סמכות, וזה בודאי נכון לחדר הלידה ולימי האשפוז שלאחריה. אז מה אם האחות אמרה? אז מה אם ביקשו? אז מה אם "כולן" עושות את זה? אם זה מטומטם, חסר הגיון, נוגד את העקרונות שלכן, עושה לכן רע – הגידו "לא".