הריון

קטגוריות נוספות בנושא הריון:

הילה גלסר- הצגה 'יומן הריון'

מאת : הילה גלסר

20 בספטמבר 20124 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

'יומן הריון' זו הצגת יחיד על תהליך ההריון הראשון שלי . על התבוננות שלי על העולם תוך ההתהוות ההריונית שהתרחשה בי. פעם אני מתבוננת ופעם אני בחוויה. ובין לבין מחפשת בתוכי את האישה המתהווה, את הילדה הפנימית, את הילדה האישית העומדת להיוולד, את האמא המתקרבת, את האמא שאהיה, האמא שהיתה לי ואת העוצמה והידע שחיפשתי שנים.

"הישרדות- הריאליטי שלי"

מאת : נורית טל טנא

30 באוגוסט 201216 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

עליתי על רכבת ההרים. אני ב"הישרדות" בערוץ הפרטי שלי בין אוהביי, וכמו חצי מהמדינה אני מחכה לתאריך המיוחל ה29 לאוגוסט!!! אז יוכרז הזוכה המהולל, השורד, ולמעשה השורדת זו תהיה אני!!! בלי תחמונים, בלי בריתות, ובלי אסטרטגיות. זכיתי להגיע לפיינל!!!

עליתי על רכבת ההריון הזו לפני תשעה חודשים. אוטוסטרדה של נסיעה רצופה בלי תחנות ביניים, one way ticket של חגיגת הורמונים, בחילות, עליות וירידות, מיחושים וריגושים כאלו ואחרים, בדיקות,דקירות, העמסות סוכר וכל מיני שונות ומשונות ,טרנספורמציה הנמשכת תשעה חודשים ויותר…כשהפרס הסופי להישרדות הזו היא התינוק שלי, שזה הרבה יותר ממיליון שקל. אך גם שמקבלים בוכטה של כסף, הרי שמגיעים עוד עניינים שאין לצפות להם.

האם נכון בכלל לרצות דברים בהקשר של לידה?

מאת : שירה דרוקר

13 ביוני 201214 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

אני מרגישה היום כשאני חולה היא כמו שהרגשתי בלידה.

אין לי שליטה על הגוף שלי. הוא כואב, הוא חלש, קורים לו כל מיני דברים, ואין לי הרבה מה לעשות חוץ מלקבל את זה.

זאת תחושה שדי מבאסת אותי.

המחשבה האוטומטית היא – תגידו לי מה לעשות כדי שזה יעבור ואני אעשה הכול!

אבל היום, כמו בלידה, הדברים כנראה יקרו מאליהם. זה לא בשליטתי ולא נתון להשפעתי או לבחירתי.

אני נזכרת בחוסר האונים שהרגשתי בלידה ולא יודעת אם אני רוצה לעבור את זה שוב. אני לא מוכנה לזה כרגע.

על תבונה ורגישות של הריון שני

מאת : חני סער

11 במאי 201215 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, הריון, יומן הריון, שיתופים אישיים

אז זהו. זה רשמי. אפשר לברך ולהגיד מזל טוב. אני בהריון, שני במספר.

ויחד עם כל הברכות, והאיחולים, אני מרגישה ריקנות, ממש מכריחה את עצמי להתרגש. אני לוקחת את ההריון הזה באדישות מסוימת מחד, ובפחדים וחרדות מאידך. נשמע פרדוקסלי ? גם לי, כך בדיוק אני חשה.

הברכה שבכאב הלידה

מאת : מירב שרייבר

11 בפברואר 201211 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, לידה ללא אפידורל, לידת בית, סיפורי לידה

"אחרי שעברתי לידה אני מרגישה שאני מסוגלת להכל בחיים", משפט שאני שומעת מנשים רבות וגם אני מצטרפת אליו. כל פעם שאני מקדישה מעט זמן להיזכר בלידה של בתי אני שמה לב שמשהו מאד מעניין קרה לזיכרון של הכאב עצמו. אני זוכרת אותו ובאותה מידה לא. הוא כמו עננה אנרגטית סביב גופי. אני יכולה לחשוב עליו ולזכור את מה שאמרתי ועשיתי תוך כדי הצירים ותחושת הכאב העצומה. אני זוכרת שלא האמנתי שיש כאב כזה, אני זוכרת שתפסתי לבעלי את כף היד חזק חזק כאילו הוא בעצמו יכול לעזור לי להחזיק את הכאב שלי. אני זוכרת שנשבעתי שלא אלד יותר, ששאלתי את המיילדת אם זה נורמלי שכואב כל כך או שמשהו לא בסדר איתי. ופעמים רבות שאלתי את בעלי איך זה יכול להיות שאני לא מצליחה שלא להזדהות עם הכאב. ובעלי שעונה לי, 'אל תברחי ממנו, אל תברחי מהכאב, תקבלי, אי אפשר לברוח מהגוף עכשיו'. והנה עוד גל שוטף אותי בזיעה קרה.

סיפור לידה של תמה

מאת : גלית

8 בפברואר 201219 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

תמה נולדה ביום שלישי, א' טבת, נר שמיני של חנוכה, 27/12/11 בשעה 5:30 לאור בוקר ראשון. היא היתה יפה ושקטה, תינוקת ישנה. לקחתי אותה בזרועתיי עטופה וחיבקתי וליטפתי ונישקתי ודיברתי ואהבתי אותה כל כך. אבל תמה לא זכתה לחיות. היא נולדה כשקשר אמיתי בחבל הטבור שלה, מה שלא איפשר לה לנשום ולקבל אספקת חמצן והיא נולדה ללא רוח חיים.

הכל התחיל ביום שבת 24/12. היום התחיל כרגיל, בצהריים נסעתי להורים לאכול ארוחה משפחתית וכשהגעתי אליהם עדיין הרגשתי תנועות כרגיל לגמרי. אכלנו, פטפטנו, היו המון שיחות על הלידה המתקרבת, איך אני רוצה ומה אני ממש לא רוצה.

בשעה 17:00 נסעתי הביתה וכבר בדרך תהיתי איך זה שלא הרגשתי אותה כבר כמה שעות, הגעתי הביתה והחלטתי לשתות מים וקפה ולראות אם היא זזה, כי זה על פי רוב עזר לה לזוז. זה לא קרה, הנחתי ידיים על הבטן. זה הסימן המוסכם שלנו שאחריו היא תמיד זזה, שולחת לי סימן שהכל בסדר והיא לא זזה. ניגשתי והכנסתי לפה כפית דבש, על אף הסוכרת, ונשכבתי על צד שמאל לא רגועה לגמרי, וזה לא עזר. ניגשתי להתקלח אולי זה יעיר אותה, אכלתי כפית סוכר ושוב נשכבתי על צד שמאל, והיא עדיין לא זזה. קראתי באינטרנט על הפחתה בתנועות עובר, והחלטתי להתקשר למוקד של הכללית, ובו זמנית לכתוב בקומונה. במוקד הפנו אותי מייד לבית חולים, התקשרתי לאמא שלי והיא הגיעה תוך חצי שעה לקחת אותי. מפה התחיל סיפור אחר לגמרי.

המומלצות: עיבוד חווית הלידה / עבודה עם טראומה בלידה / הכנה רגשית ללידה

מאת : לימור לוי אוסמי

30 בינואר 201220 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

מקום זה מיועד להמלצות אישיות על נשות מקצוע שעוסקות בעיבוד חוויית הלידה, עבודה עם טראומה בלידה או עושות הכנה רגשית ללידה.

אנחנו יוצרות מרחב שיתופי של המלצות מתוך הניסיון האישי שלנו בלבד ועוזרות אחת לשנייה לקבל החלטה לגבי מה מתאים לה.

'נשים גדולות מהחיים'- נשים בהריון וגופן

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בינואר 201221 תגובות

מתוך הריון

לרוב כשאני מביטה בתמונות סטודיו מעלפות של נשים בהריון, תמונות שבהן יש איזה צירוף של עונג מושלם, עולה בי לצד ההתרגשות גם רגש אחר, שתוהה עד כמה זה 'אמיתי' כל הדבר הזה, עד כמה המופלאות הזאת הנשקפת מבעד התמונות היא אותנטית, אמיתית, משקפת את התחושות הגועשות שמתחת. עולה בי איזה חשק לשאול את האישה המצולמת: איך את מרגישה ? מה את עוברת ?

הרי הגוף והחיים שלנו כל כך משתנים בהריון. איך אנחנו עם הדבר הזה, עם ההשתנות הזאת ?

איך הקשר שלנו עם הגוף בהריון ואיך הוא שונה מהיחסים הרגילים בינינו לבין הגוף ?

כל אחת חווה את השתנות הגוף אחרת, את חוויות ההריון אחרת ובפרוייקט הזה הזמנתי אתכן, הנשים המופלאות שלוקחות חלק באתר, לשתף אותנו בתמונה מאלבום התמונות הפרטי והבייתי שלכן, בתמונות אותנטיות וטבעיות, ולחשוף משהו ממה שהיה בכן בהריון, משהו על הקשר בינכן לבין הגוף בהריון.

לא מסוגלת לשתף במחשבות על הפלה

מאת : אמא אנונימית

16 בינואר 20129 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, יומן הריון

שוב זה קורה… שוב איחור במחזור, בדיקת הריון, שני פסים….כל הדאגות והחששות שקדמו לבדיקה נעלמו והחליפה אותם שמחה גדולה- עוד חיים נוצרים בתוכי!

זה לא היה מתוכנן.

לפני כ 4 חודשים מאוד רצינו והפסקנו עם הגלולות, אבל אז השיקולים הכלכליים גברו על הרצון והחלטנו לחכות. הקטנה שלנו רק בת שנה ו 3 חודשים, איך נסתדר עם 2 תינוקות בבית? עלויות של גן, סימילאק, חיתולים וזה רק בשוטף… עוד לא הספקתי לחזור לגלולות וכבר זה נקלט.

בהריון הראשון זה לקח כמעט שנה, לא חשבתי שהפעם זה יקרה כל כך מהר, לא הייתי מוכנה לזה! האמת, שהרגשתי ברגע שסיימנו לעשות אהבה… הייתה לי תחושה שלא ניתנת להסבר, תחושה שלא הייתה לי בהיריון הראשון ובחרתי להתעלם ממנה…

שבריריות החיים

מאת : מגלה את עצמי מחדש

16 בינואר 20124 תגובות

מתוך אחרי לידה, הריון, פחדים וחרדות אחרי לידה

צועדת לשם בחשש. לאן זה יוביל אותנו?

זריקות של הורמוני גדילה? מעקבים אין סוף?

איזה ילד תהיה?

היום אתה חייכן, שקט ומתוק- שובה כל לב. האם תישאר כזה?

הבטן שלי מתהפכת. המראה הזה, של חבל טבור קשור לא עוזב אותי, לא נותן לי מנוח. ולא, כרגע לא יודעת איך להתמודד איתו.

אני עדיין לא אמא, האם אין לי מקום באתר ?

מאת : שיר גלבוע

10 בינואר 201221 תגובות

מתוך דולה, הריון

כן, אני דולה ולא, אני לא אמא, עדיין לא.

המחשבה על הפוסט הזה עלתה מתגובה שקיבלתי באתר לפני מספר חודשים. זה התחיל בתגובה שלי לגבי אחד מהפוסטים, מילותיי נכתבו מהידע אותו צברתי בתור אשת מקצוע בתחום (דולה ומדריכת הכנה ללידה) והמשיך במייל שקיבלתי מאישה שילדה לא מכבר, ובו כתבה שהבינה מתוך דבריי שאיני אמא עדיין ולכן אולי כדאי שלא אגיב כי אין לי את 'הנסיון האימהי הדרוש לכותבות ולמגיבות באתר מסוג זה'.

הפעם ההריון מרגיש "אחר". מה זה אומר לכל הרוחות ?

מאת : מגלה את עצמי מחדש

8 בינואר 20120 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון

הפעם זה אחר…

עם נסיון של שני הריונות מדהימים, הפעם ההריון הזה היה אחר. והמילה הזו שיגעה אותי!!

מה זה אומר, לכל הרוחות, "אחר"?

הרגיש לי שיש משהו "אחר" בבטן וחוסר היכולת להבין מה זה ה"אחר" הזה הוא בהחלט אחד הדברים החזקים של החרדות.

האם ה"אחר" הזה הוא טוב, לא טוב?

האם זה אומר שהעובר לא בריא?

שההריון לא בריא?

כמישהי שעוסקת בתחום האיזוטרי, גם שאלות משם באו.

האנרגיה היא אחרת…. מה זה אומר?

האם זו אנרגיה טובה?

האם זו אנרגיה שלילית?

פינת המומלצות: דולה, מלווה בלידה, תומכת לידה

מאת : לימור לוי אוסמי

30 בדצמבר 201180 תגובות

מתוך דולה, הריון

כאן תוכלי למצוא המלצות מכל הלב על דולות מקסימות ומקצועיות שעזרו לנשים לחוות חוויה לידה אחרת

הכל תקין, אז למה בכל זאת התחושה היא שמשהו לא???

מאת : מגלה את עצמי מחדש

26 בדצמבר 20119 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון, יומן הריון

הכל תקין, אז למה בכל זאת התחושה היא שמשהו לא???

הזמן עובר, השקיפות העורפית בסדר, הסקירה הראשונה מראה שהספירה שלי לא נכונה בשבוע, אבל למי זה איכפת- טעות נפוצה, לא חשבתי על זה דקה אחרי… חשבתי על זה הרבה אחרי- אחר כך. אבל כשלכאורה הכל תקין והכל מצטלם יפה, ורק התחושות, תחושות שלא מבוססות על כלום חוץ מתחושות, רק הן לא תקינות, רק הן לא יפות, אז למה להטריד את המערכת…

אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש, אבל לצערי, במקרה שלי, ידיעת החוק- חוקי החיים הכניסה אותי למעגל של מצוקה. לא באמת עונש אבל בהחלט מצוקה. פתאום החיים וההריון בפרט נראו לי כל כך שבריריים, כל כך ארעיים, כל כך לא מובטחים.

דודה שלי אומרת שעד שאין לידה והכל תקין לא אומרים "מזל טוב" אלא "בהצלחה" וככה כל הזמן הרגשתי, שדרושה כאן המון הצלחה, שהכל בשנייה, יכול להיגמר, יכול להיעלם, שהכל אבל הכל לא בסדר אבל לא ידעתי באמת מה לא בסדר.

איך אומרים "יש לי מפלצת בבטן" ?

מאת : מגלה את עצמי מחדש

17 בדצמבר 201118 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון

איך אומרים "יש לי מפלצת בבטן"? ולמי???

איך בכלל משתפים תחושות כאלו. הן כל כך קשות בעיקר לי וגם לסביבה. מה יגידו "זה הורמונים, זה יעבור"?- את מי זה בכלל מעניין? ומתי זה יעבור? ואיך תבטיחו לי שזה באמת יעבור ושאין לי מפלצת בבטן ומה זה אומר בכלל מפלצת, ועם מי מדברים על הדברים האלו, שכן, הם נוראיים.

זה מה שאני חושבת! זה מה שאני מרגישה!!

מפחדת נורא מהתחושה הזו, מרגישה בכלוב, כלואה. אין למי לספר. אין מי שיבין, אין מי שיתמוך.

המאבק על הזכות ללדת בבית הוא המאבק של כולנו

מאת : שירה דרוקר

15 בדצמבר 20117 תגובות

מתוך הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

עוד לפני שנכנסתי להיריון התעניינתי בלידות בית. זה נראה לי מדהים. התחלתי ללמוד ולחקור את הנושא והתאהבתי. ברעיונות, בתמונות, בנשים, במיילדות, בתינוקות…

זאת הייתה (ועדיין) הבחירה שלי. והיא מאוד מבוססת. והיא לא סתם איזה מיתוס.

כאן התחיל המסע המדהים ביותר שעברתי בחיי

מאת : מגלה את עצמי מחדש

11 בדצמבר 20115 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הכל התחיל אי שם בדצמבר 2008. איך שסיימנו לקיים יחסי מין הרגשתי/ידעתי שנקלטתי. אל תשאלו אותי איך, זה לא קרה לי בהריונות הקודמים. זה קרה לי רק בזה וזה היה מבורך ולא מבורך באותה מידה. ההריון הזה היה מתוכנן, מאוד מתוכנן התזמון פחות. הייתי צריכה עוד חודש להבשיל עם הרעיון, להתרגל אליו, לרצות בו בנשמתי ולא רק במוחי, אבל לא היה לי את החודש הזה.

חרדות ודיכאון בהריון

מאת : מגלה את עצמי מחדש

6 בדצמבר 20117 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון

מתלבטת איפה להתחיל. הימים והשבועות האחרונים הפכו להיות כל כך אינטנסיביים, כל כך מוצפים ומציפים שלא יודעת איפה להתחיל.

לא יודעת איפה להתחיל.

דיברתי עם תמר קלר, היא שאלה אותי אם יש עבר, אם יש היסטוריה אם יש גנטיקה.

בוודאי שיש. יש כל כך הרבה ואני יודעת את זה, ובכל זאת, לעשות 1+1 ולהבין שלי יש דיכאון, לי!!!??? זה כל כך לא פשוט לי. זה כל כך כואב. ויחד עם זאת זה כל כך משחרר. זה כל כך מאפשר פתח לריפוי, פתח להבנה, פתח לחיבור מחודש עם עצמי וזה מסביר הכל. זה מסביר את הדמעות שעולות כל כך בקלות כל כך הרבה פעמים, כאילו אני בהריון מתמשך וההורמונים מתפרצים. זה לא הורמונים. זה באג במערכת ויש לי אותו וזה בסדר וזה כואב וזה קשה.

זוגיות בחדר הלידה

מאת : אפרת דבוש נאור

20 בנובמבר 20113 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

באופן אישי, אני מרגישה כי נוכחות גברית בחדר לידה היא חיבור לא טבעי, מורכב ומועד לפורענות. יחד עם זאת, ימי השבט הנשי ותמיכתו המופלא מאחורינו ובמסגרת מבנה התא המשפחתי החדש, חשיבותו של בן הזוג כתומך ומלווה את אירוע הלידה מתבקשת וחשובה. כמו כן, לרוב מונע בן הזוג מרצון כנה להיות שותף מלא, להיות עבור האישה ולהוות לה עוגן וביטחון. אני מאמינה כי בעבודת הכנה מודעת, רגישה ומכבדת ניתן להימנע מקשיים אלו וליצור תחושת שותפות ויצירה מחזקת וחשובה.

משוגעת.

מאת : יפעת הרץ

6 בנובמבר 201114 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

נשים אחרי לידה לא משוגעות. לא מטורפות.

נשים אחרי לידה עשויות לחוות, טלטלות פיזיות קשות מנשוא וחוסר מקום מוחלט לטלטלה הרגשית. זה קורה גם לאלו שיש להן תמיכה נפלאה, רגשית, נפשית, פיזית וכל השאר.

זה לא תלוי בסביבה שלהן והסביבה לא תמיד יכולה להגיש עזרה כי יולדות לא תמיד מסוגלות לקבל עזרה. וזה בסדר גמור.

למה כל מיילדת היא בעצם אישה פמיניסטית ?

מאת : חנה ספרן

25 באוקטובר 201114 תגובות

מתוך חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

חדר הלידה הוא מקום מרכזי בחייהן של נשים רבות. מה שמתרחש בו ואיך, איננה שאלה פרטית שבין היולדת לצוות שמסביבה, זוהי שאלה של מדיניות, זוהי שאלה פוליטית. לא לשווא היתה אחת הסיסמאות של הפמיניזם החדש "האישי הוא פוליטי". הקריאה הזו באה מן התחושה שהחירות של נשים לבחור את חיינו מוגבלת על ידי החברה ומוסדותיה יום יום.

אני והבנג'י

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

10 באוקטובר 20112 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

שיר זה נכתב בחודש השני של ההריון.

אני והאסלה היינו חברות הכי טובות ,

הכרתי צדדים רבים בה וגיליתי שניתן להקיא בכל מקום , ואז נולד השיר הזה שהבנתי שאי אפשר לברוח ואי אפשר לעצור.

קפצתי למסע וזהו, ההריון שלי קשה ולא קל, אך אני בכל זאת יצליח.

ואכן שיר שלי נולדה בשבוע 37

מחשבות על אבל לגיטימי

מאת : אפרת דבוש נאור

1 באוקטובר 201115 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, מקצועניות מדברות, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

כשאני מדברת על מוות, אני לא מדברת רק על מוות גשמי של אדם יקר שאובד, אלא על המוות שאנו פוגשות במעגלי החיים, על הצער שנולד ממוות שאין לו קבר ואין לו שיבה, על הריק של נשים רבות שחודש אחרי חודש מגלות ששוב אינן נושאות חיים ברחמן, על אמהות לעוברים שלא יזכו לסיים את מסעם לעולמנו ועל לידות שקטות. על הכאב של חלום הלידה שהתנפץ, על החלל הגדול שנפער בנו ובגופנו

בדרך ללידה חמישית, ולא, אני לא דתייה

מאת : ברנדמן נורית

23 בספטמבר 20116 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

השאלה שרובם שואלים אותי היא: "את דתייה?", לא אני לא. הריון ולידה זה פשוט חלק ממני.

אם לא הייתי מסוגלת להביא ילדים לעולם, זה כאילו ייקחו לי את הידיים.

תחילת הדרך לא הייתה קלה, הריון ראשון אחרי טיפולי פוריות, ילדת מבחנה שהיום היא בת תשע וכשהיא הייתה בת שנתיים אמרתי לבעלי "אני רוצה עוד".

לב של אישה

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

22 בספטמבר 20110 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הרבה פעמים הרגשתי את החיוך שבי.

כאשר אני מחייכת, גם הנורא מכל עובר ליד ולא בי, ולא בו ולא בה, וחיוך יוצר פלאים וכן, אני חושבת שבאישה טמון סוד גדול כוח עצום שלא ניתן להסביר…רק אישה יכולה להבין…..

איזה פחד! אני בהריון עם ילד שני! איך עושים את זה?

מאת : רעות שלומי רסלר

13 בספטמבר 201110 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

טוב, יש לי הפוגה קלה מהאסלה אז אני אשב לכתוב.

זה בוער בי לכתוב על ההריון הזה, אני כבר בשבוע 12 אז מותר לי על פי כל חוקי העין הרע והנורמות החברתיות- לא?

בכלל, אני לא מבינה למה כל כך חשוב לשמור את ההריון בסוד ואיך עושים את זה בכלל כשכל היום סובלים מבחילות, לא מפסיקים לאכול ולהקיא. פשוט אין לי את האנרגיות הדרושות על מנת להסתיר את ההריון, אני מעדיפה להוציא את זה מהארון כדי להרגיש נוח להתלונן ולהיאנח בכל פעם שאני מרגישה צורך.

בעצב תלדי בנים – כאילו דה?! ומה עם תשעה חודשים?

מאת : אוסי הורביץ

11 בספטמבר 201110 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אם חוה סולקה מגן עדן בשל אכילת תפוח וקוללה בקללה: "בעצב תלדי בנים", מה היא עשתה שקיבלה תשעה ירחי לידה (כלומר הריון)??? מה, כרתה את העץ הדעת???

נראה שההוא למעלה "הכניס את האלמנט", כדברי הגשש, יחד עם הלידה. הוא ידע שלידה היא כמה שעות ספורות (כן, גם 36 שעות זה שעות ולא חודשים!!).

לא יודעת אם זה הגיל, הריון שני, הקיץ, ההתמודדות לבד או מה, אבל אני לא יכולה לומר יותר "הכל בסדר"…

הפלה שעדיין יושבת לי בבטן, בלב ובנשמה. חלק ב'

מאת : ladybike

17 באוגוסט 201120 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

עברתי את יום הולדתי ה40 באירוע מקסים שאני ארגנתי רק אני וחברות. המשפחה קצת נעלבה שלא רציתי אותם, אך הבינו. כל חיי אני ספורטאית, לפני ההריונות שלי, אחרי וגם תוך כדי תמיד ספורט – יותר אינטנסיבי או פחות תלוי בתקופה של חיי. בשנים האחרונות התמקדתי יותר ביוגה, פילאטיס, שחיה, אופניים cross country, הרבה טיולי רגליים וכו'.

אחרי ההפלה, מכיוון שיש אפשרות להגיע לעבודה, דרך השדות, בלי סכנות – התחלתי לרכב על האופניים פעם או פעמיים בשבוע לעבודה. זה היה מעצים מאוד. מה גם במקום שעה + בפקקים, 50 דקות, טיול שטח מקסים והגעתי.

הפלה שעדיין יושבת לי בבטן, בלב ובנשמה. חלק א'

מאת : ladybike

15 באוגוסט 201112 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

הריון ראשון היה בצבא ונגמר בהפלה יזומה.

הריון שני ושלישי היו כשממש רציתי ללדת ופשוט לא הלך. הפלה בשבוע 9 ואחרי שנה של המתנה, הריון, עברנו שבוע 12 ונשמנו לרווחה, אבל בשבוע 14 – עובר בלי דופק.

הריון רביעי וחמישי הסתיימו בשתי לידות של 2 ילדים מקסימים בהפרש של שנה ושבועיים ואז, כעבור 10 שנים של לשגע את בן זוגי, שלא הסכים לעוד ילד ובסוף נכנע, כי יום הולדתי ה40 קרב… נכנסתי להריון השישי…

בריאה חדשה | לקראת לידה

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

9 באוגוסט 20117 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

שיר זה נכתב בהיותי בהריון.

לצערי, רכשתי מנוי לבית החולים בתל השומר עקב צירים מוקדמים וכל מיני תופעות שחוויתי בהריון הקשה שלי.

למרות שהייתי בשמירת הריון כמעט כל 9 חודשי ההריון , החלטתי שאני לא מפסיקה לחייך ושהכל זמני והכל עובר.

בריאה חדשה – זהו אחד השירים שכתבתי כאשר הימתנו אני, בעלי, הבטן והעוברית במיון….

שמונה לידות. הרגשתי שאני חייבת לשמוח.

מאת : דבורה ווגנר

30 ביולי 20118 תגובות

מתוך הריון

לידה ראשונה: גיל 24
אחרי שהתחתנו, הגעתי לבית החולים עם צירים כל שלוש דקות. ידעתי שאני צריכה לשמוח. ידעתי שהגוף שלי בריא ומגיב נכון. לא יכולתי לנשום. הרגשתי שדוחפים לי את הראש מתחת למים, הרגשתי שאני מנסה לעלות ולנשום אוויר, אבל משהו מחזיק לי את הראש במים ולא נותן לי. בחדר לידה קבלו את פניי במין אדישות של שגרה. הכאב שלי היה חד, אבל המסר שקבלתי והבנתי היה: מה את מתלוננת? הרי באת ללדת, זה כאב טוב.

שיתפתי פעולה, עשיתי כל מה שביקשו.

רק כשהאחות המיילדת דרשה ממני להניח את הרגליים באַרכּוֹפים, התנגדתי בתוקף, הרגשתי שככה אני לא מסוגלת לדחוף. היא 'ויתרה' לי בתנאי שאשתף פעולה, אחרת תכריח אותי לשים את הרגליים למעלה…

ההחלטות לא היו שלי. אני רק עשיתי את מה שאמרו לי לעשות.

שירה צבי'ה תח' נולדה.

כבוד לתחושות מוקדמות- חלק ב'

מאת : ורד ל

20 ביולי 20110 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

על החששות כבר כתבתי וגם על התחושות המוקדמות והאנרגטיות המוזרה של כל התהליך הזה שחשתי.

ובאמת הגיע יום בו היה יותר דימום, בעצם היה ממש דימום, להבדיל מהכתמים החומים שהיו שם קודם לכן. אני חושבת שזה היה בשבוע 7-8, טוב, הכל ממש התחלתי בסה"כ.

באותו היום הרגשתי קצת יותר כבדה והיו קצת יותר כאבים עמומים כאלה, כך שמצאתי עצמי מתנהלת דיי באיטיות ושמחתי כבר להגיע לסוף היום, כשהילדים שכבו כבר לישון והיה לי קצת זמן שקט עם עצמי ובנזוגי.

כבוד לתחושות מוקדמות – חלק א'

מאת : ורד ל

20 ביולי 20112 תגובות

מתוך הריון

ההריון הזה התחיל אחרת.

אז נכון, כל הריון הוא אחר, ואני שונה בכל פעם, והסביבה היא אחרת ובלה, בלה, בלה.

ובכל זאת, משהו בתחושה שלי היה שונה.

לקח לי כמה ימים עד שהעזתי לחשוב שאולי יש פה משהו, כי כל סימן תמיד יכול להתפרש כהריון, אז קצת קשה לעקוב אחרי דברים אם הם לא "נשארים" או "מתפתחים".

ואז הופיעו קצת הפרשות ומעין תחושה עמומה בבטן, קצת כואב כזה, אבל לא ממש. לא בדיוק. לא ברור מספיק.

כשמשהו קורא – משהו קורה

מאת : מיכל

17 ביולי 20115 תגובות

מתוך הריון

רק על עצמי לספר ידעתי. פעם לא ידעתי, ממש לא. חשבתי שאני יודעת. הרבה מילים היו לי, המון. הגיון, רציונל, טיעונים, לוגיקה. נחרצות – המון מזה. הרי חייתי, וחייתי טוב. ילדתי ילדה, עבדתי. זוגיות יציבה ונהדרת וחזקה, בית. חברות טובות, שהתברכתי בהן.

ואובדן אחד. אובדן אחד בלתי אפשרי. אובדן אחד שסירבתי להכיר בו.

בהתחלה זה היה קטן. רק להחזיק מעמד, כל יום קצת. לא לבכות, שלא יראו. להיות חזקה, כי אם לא אני, לא יהיה מישהו אחר. לארגן, לסדר, לדאוג. הרבה לדאוג. לרפד לכולם את הכל, גם אם הם לא צריכים את זה באמת. ממש בקטנה, הדברים שאנחנו עושות כמעט יום יום, על אוטומט.

על מכתב קטן עם משמעות גדולה

מאת : קרן פרידמן גדסי

13 ביוני 20114 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

אני כותבת את השתלשלות העניינים כי היא מרגישה לי כפותחת דלתות באופן הכי משמעותי שחוויתי עד כה, וכי האפשרות הזו שהשתמשנו בה, פגישה עם עובדת סוציאלית של אגף אמהות ומכתב שהיא כתבה שהיה מונח צמוד לגיליון הלידה של היולדת, הייתה כל כך משמעותית בכל רגע מהלידה, שאני מקווה שעוד נשים שזקוקות לה, יוכלו להשתמש בה ולקבל את התמיכה הנכונה להן מכל מי שנמצא איתן בלידה.

מחשבות לקראת הלידה

מאת : נורית מלאכי

4 ביוני 20113 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

בוע 28, הזמן טס עד עכשיו, ועכשיו, הדבר היחיד שאני חושבת עליו, מבוקר ועד ליל, זו הלידה הקרובה. האם באמת הפעם אנצח את כל הסיכויים ואצליח ללדת לידה נרתיקית???

אני יודעת שגם אם הילדים שלי בחרו להיוולד בלידות קיסריות, זה לא אומר שאני פחות אישה, זה לא אומר שלא ניסיתי, וב"ה, שניהם בריאים, וילדים מקסימים. ברור לי שרק בעקבות 2 הניתוחים הגעתי לאן שהגעתי, למקצוע המדהים הזה של תמיכה, הכלה ואהבה ללא גבולות של נשים, ברור לי שרק 2 הניתוחים שלי הובילו אותי בדרך הזו למצוא את עצמי ואת ייעודי.

מה לעשות כשההריון כואב, קשה או עצוב ?

מאת : קרן שרגנהיים שלם

8 במאי 2011תגובה אחת

מתוך רפואה משלימה בהריון ולידה

בתקופה של תשעה חודשים אישה יכולה לעבור שינויים רבים בחייה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתשעה חודשי הריון, שבו כל יום מביא שינויים וכל חודש הוא פרק חדש. בהריון ישנה קשת נרחבת ומגוונת של קשיים פיזיים או נפשיים שיכולים להגיע עם הסתגלות הגוף והנפש לרעיון שגדלים חיים חדשים בתוכנו.

הפלה, גרידה. אנחנו נעבור את זה יחד.

מאת : טל דניאל

2 במאי 20119 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

רותי: "זו ההפלה הראשונה שלך?" (ברקע דפנה כל הזמן בוכה, לא יכולה לדבר)

אמיר: "לא. בהריון הראשון, לפני ההיריון של הבן הבכור, כשדפנה הייתה בשבוע השביעי , פתאום התחילו לה דימומים והייתה לה הפלה. טבעית . שלימה. לא היו צריכים לעשות לה אפילו גרידה. כיף חיים. הרגשנו שחרב עלינו העולם. אני לא אשכח שהגניקולוג שלנו , שהוא גם חבר של המשפחה, התקשר לנחם אותנו. הוא אמר לדפנה שזה הרע במיעוטו. שנכון שזה מאוד קשה עכשיו, אבל בכל זאת, זה קרה בצורה הכי טובה וטבעית שיכולנו לבקש ושמזל שזה רק שבוע שביעי. הוא אמר שיש נשים שצריכות לעבור את זה בחודש שישי, שביעי וממש ללדת עם צירים והכול וזה… באמת סיוט. (מגחך) אתמול, אחרי שהוא שמע, הוא התקשר לדפנה ואמר לה "דפנה, זה נורא. זה פשוט נורא." צחוק הגורל… גורל…"

הלידה וההורות כטקס חניכה , כסיפור הירואי

מאת : דנית צור אלמוג

12 באפריל 20113 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

פעם, לפני הרבה שנים, בממלכת שומר, חיה מלכה, בשם איננה. איננה היתה מלכת שמיים וארץ, שמלכה על פני שבעה מקדשים והיתה אהובה מאוד על כל נתיניה. היא הובילה קרבות אינספור, ניהלה את ענייני ממלכתה ביד רמה והיתה גם משוררת רבת כשרון.

יום אחד שמעה איננה קריאה פנימית.

הכנה ללידה: על לידת חלומות, השופט הפנימי, תסכולים ואופציה אחרת

מאת : דנית צור אלמוג

5 באפריל 201157 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

אמא מגיעה לפגישת הכנה ללידה. הלידה הראשונה שלה הסתיימה בניתוח קיסרי, שהיה טראומטי מאוד עבורה. היא הלכה אז באמונה מלאה שהגוף שלה יודע ללדת, שכולן יולדות ולא צריך לעשות כל כך הרבה הכנות. היא מתרגלת יוגה הפעם, קוראת, היא יודעת מה שלא ידעה אז. והפעם זה לא יהיה קיסרי.

זה מה שחשוב לה. בשביל זה היא באה אליי.

הפתעה נפלאה יומיים לפני שתכננתי הפלה

מאת : טל דניאל

1 באפריל 201115 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

"מה הכל בסדר? עוד יומיים יש לי תור להפלה"!!!

והיא ענתה לי: "איזו הפלה בראש שלך? תראי, הכל בסדר, העובר מתפתח יפה!!!"

פשטו התעלפתי שם. הדמעות שנפרצו מעיניי היו דמעות השמחה הכי מאושרות שאפשר והטכנאיות שהיו איתנו בחדר פרצו בבכי מרגש גם הן. התקשרתי לאימי כשהמכשיר של האולטרסאונד עדיין בתוכי וצעקתי לה בטלפון: "אמא!!! הכל בסדר, יש דופק!!!!!"

אמא שלי התחילה לבכות ושמעתי אותה צועקת לחברותיה לעבודה: "הכל בסדר!!!! יש לילדה שלי דופק!!!!!

הכנה ללידה: מהי התמודדות טובה עם הלידה ?

מאת : דנית צור אלמוג

28 במרץ 20112 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

במהלך המסע שלי עם 'לידה מבפנים' גיליתי שבדימוי הפנימי שלי על 'התמודדות' – התפרצויות, קללות, זעם, בכי מתקבלים בהבנה, אבל תחושת קורבנות ורחמים עצמיים הם פשוט מחוץ לתחום. זה מוציא ממני קול של "נו באמת, דנית, תאספי את עצמך, זה בטח לא יעזור לך".

לא היתה לי שום בעיה לעודד את היולדת הראשונה להוציא זעם ועצבים, כי אין לי שום חשבון עם האגרסיות שלי…. אבל יולדת שנכנסת לבור של רחמים עצמיים…. זה דרש ממני הרבה יותר הסתכלות פנימה.

לידת בית: אני מכינה את הגוף שלי ללידה

מאת : שירה דרוקר

24 במרץ 20115 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון, לידת בית, סיפורי לידה

ככל שאני ארגיש יותר בטוחה בעצמי וביכולת שלי ללדת, כך אני אפחד פחות מהלידה, ואפחית את עוצמות הכאב. אני מתאמצת מאוד לחשוב רק מחשבות חיוביות בנוגע ללידה (וזה קשה כשהתגובות מסביבי הן הפוכות לחלוטין, על כך בהמשך…). היוגה מחזקת לי את הביטחון בגוף שלי, ואני מאמינה ומקווה שההשקעה תשתלם.

"תחשבי טוב, יהיה טוב"- האם זה עובד גם בלידה ?

מאת : בטי גורן

20 במרץ 201114 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

פעמים רבות, יוצא לי לשמוע מנשים בכלל ומנשים בהריון בפרט אמרות כמו "אני מתה מפחד מהלידה", "איך התינוק הולך לצאת משם?", וכששואלים נשים בשלבים מוקדמים יחסית בהריון היכן הן מתכננות ללדת, חלקן יאמרו: "אני עדין בהדחקה"…

על פרשת הדולה: "ריסקו לבן אדם את החיים"

מאת : לימור לוי אוסמי

18 במרץ 20115 תגובות

מתוך דולה, הריון

אני חוזרת היום בבוקר הביתה, אחרי שהבאתי את איילי לגן (התחפש לדן קוסו, מבקוגן J…), אני במכונית, מקשיבה לתכנית "מחשבות בע"מ של איתן ליפשיץ ומשה שלונסקי בגל"צ. דקה לפני סיום התכנית, מחליטים השניים לומר שני משפטים מהירים על 'פרשת הדולה' (דקה 52'): "..היתה מהומת אלוהים בתקשורת, במשטרה, כלום לא קרה. התיק נסגר. טוב שבמקרים האלה עושים גם מעקב אחרי שריסקו לו את החיים.. לעשות קצת סדר.."

יום עצוב. לא יוגש כתב אישום נגד הדולה

מאת : לימור לוי אוסמי

16 במרץ 201126 תגובות

מתוך דולה, הריון

במדינה שלנו לא ברור עדיין שאסור לעסות פטמות בהריון, אסור להכניס אצבעות לרטקום, אסור לעשות עיסוי פרינאום, כל עוד שלא יוסדר בחוק. לדעתה, ייתכן שכל הדברים נעשו בכוונה טובה ומתוך רצון לעזור לאישה ההרה. צריך חוק, תקנון, בשביל שיהיה ברור שאסור לעשות את הדברים האלו בגופה של אישה. זה לא ברור מאליו.

'הכנה ללידה'- יש באמת חיה כזאת?

מאת : דנית צור אלמוג

15 במרץ 201110 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* לידה היא טקס מעבר מהותי ולא אירוע רפואי (גם כאשר טיפול רפואי הוא חלק ממנה).
* מהותה של הכנה ללידה היא תהליך גילוי עצמי, ולא איסוף של מידע מיילדותי.
* הכנה ללידה היא תהליך מתפתח ומתמשך (עבור הורים ומדריכות כאחד), ולא תבנית אחידה של מידע ושל טכניקות לימוד.

דמיון מודרך בהריון: כלי עוצמתי למסע ההריון והלידה

מאת : שירלי וינטר סלע

8 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

דמיון מודרך הוא כלי שדרכו הנפש חושבת בתמונות. הוא יוצר קשר עם המציאות הפנימית הסובייקטיבית שלנו. תמיד היה נהוג לחשוב שאין קשר בין הגוף לנפש אבל היום יש מספיק הוכחות המעידות על כך שהשימוש בדימויים מחשבתיים- מסוג דמיון מודרך, בעלי השפעה פיזולגית ונפשית כאחד. המטרה כאן היא יצירת חוויות חדשות שיכולות להפוך לדרך התמודדות עם החיים שלנו כאן ועכשיו. כך שכל השפעה לטובה על מצבנו הנפשי, מביאה איתה שיפור במצבנו הגופני, המביא לשחרור של הורמונים המשרים רגיעה, שעוברים לעובר ומשפיעים עליו.

מפחדת מהלידה ? על תפקידו של הפחד בלידה והפיכתו מאויב לחבר

מאת : רות לונה לב

1 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

רוב הנשים שאני פוגשת מעדיפות שלא לדבר על הפחד לקראת הלידה והאמהות. יש המון חשש שאם הפחדים ידוברו בקול רם, הם יקבלו כוח. בהרבה קורסים להכנה ללידה, הפתרון המוצע להתמודדות עם פחד זה חיזוק הביטחון בתהליך הלידה וחשיבה חיובית. מעט אנשים מסכימים לשהות עם הפחד מבלי לנסות לסלק אותו, להתעלם ממנו או להתעלות מעליו.

פרחי באך בהריון ובלידה- כיצד הם יכולים לעזור לך?

מאת : איריס גומס

1 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך הריון, רפואה משלימה בהריון ולידה

Crab Apple היא תמצית פרחי באך שמטהרת תחושות. אם זה בגלל שאת לא אוהבת להסתכל על עצמך במראה, אם יש לך תחושה של גועל עצמי שמלווה אותך – התמצית תעזור לך לקבל את ההופעה שלך ולהרגיש יותר בטחון לגבי איך שאחרים רואים אותך.
אם את מרגישה יותר מדי מגוננת ודואגת לשלום העובר, את יכולה להיעזר בתמצית Red Chestnut ולתמיכה בשינויים והסתגלות בתמצית Walnut.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שאת כאן. אם כשאת קוראת את התכנים את מרגישה בבית, אם מעניין אותך להתפתח ולצמוח ולהכיר את עצמך מחדש דרך המעבר להורות. אז תלחצי כאן על האופציה למפגשים איתי 

כדי לקבל למייל את התכנים החדשים מהאתר:

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם