מתמודדות עם הסביבה

קטגוריות נוספות בנושא אחרי לידה:

בעצם, אני מגדלת מפלצת

מאת : דיקלה אייל סיטון

23 ביולי 20140 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עמוד הבית

ובלי משים, הכל עובר לטיפול חוץ.

הפחד מקצב התפתחות הילד – עוד כלים, מומחים שונים
הפחד שלא אגשים את החלום- קואצ'ר או מאמן שידחוף אותי, או לחלופין.. בכלל לא להודות שיש לי חלום
הפחד שהילד יצא תלותי- נוזפת בו ודוחפת אותו מעל רגלי ברגעים הקשים. שיתמודד.

מה את עושה מזה סיפור?

מאת : לימור לוי אוסמי

16 באפריל 20148 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

לומדת את הקולות שבתוכי ומרגישה שאני יכולה לכתוב אותם עוד ועוד ועוד, שהם לא יגמרו לעולם. אני לומדת את הצנזורות הפנימיות שמרגישות לפעמים גדולות ממני, חלק מהדם ומהגנים שלי. אני משתדלת לא להיכנע לצנזורות, משתדלת לראותן למרות שהן לפעמים חמקמקות ובלתי נראות.

מה הקשר בין חנות בגדים, שומנים ונשים אחרי לידה ? (ולא מה שאת חושבת)

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 201316 תגובות

מתוך אחרי לידה, גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, קוראות לשינוי

זה מה שקורה לנו, לכולנו, כשהמציאות פשוט מותאמת רק לחלק של האוכלוסייה, אל החלק 'האידיאלי' של האוכלוסייה ובוחרת להתעלם ולהפוך למוקצות את מי שלא נכנסת לקטגוריה הצרה והמצומצמת של האידיאל.
ואתן יודעות מה, זה לא מתאים לי, כי בא לי לעוף על עצמי, איך שאני, כמו שאני, באיזו שמידה שאני. בא לי שיהיה לי מבחר חנויות לנשים מהממות כמותי שרוצות להרגיש מטופחות ויפות ולאהוב את עצמם כפי שהן, בלי להרגיש חרא כל פעם שהן פוגשות מכנסיים.

העצמאות בבחירה להיות האמא שאני

מאת : עופרי זוטא

15 באפריל 2013תגובה אחת

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

אני עצמאית לבחור, להחליט ולשנות. בכל רגע.

עצמאות מחשבתית ורעיונית.

עצמאות ובתוכה יצירה וכוונה.

גם אם העצמאות הבסיסית שלי לכאורה אבדה לי בדרך, אני משתדלת למצוא אותה בכל יום מחדש.

ימים טובים יותר

מאת : עלמה

19 בספטמבר 20125 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, קושי באמהות

אבל הקושי לא איחר לבוא. קושי של לבד, קושי של שני ילדים. קושי של בעל שמגיע מהעבודה בערב ואם אני לא אעשה ,לא אנקה ולא אקנה, כלום לא יקרה כאן. נכון שניתן לחלק איזה הוראה לבעל אבל גם זה כבר מתיש. כמה אפשר להגיד? אתה לא רואה שצריך לסדר? לקלח? להאכיל? לקנות? לכבס? או אולי אבל רק אולי לתת לי קצת שקט ??

אני בוחרת להיות "רק" אמא

מאת : אולגה רגלמן

25 בפברואר 20126 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

נועדתי להיות אמא.

אני מאוהבת בגוף שלי בזמן ההריון, אני מתרגשת מהחיים הגדלים בתוכי, מהתנועות הקטנטנות והגדולות. אני מדמיינת את הפרי שלי, מחכה שהוא יוולד ואני אוכל לחבק, לנשק, להריח, לדבר ולאהוב את הנשמה היפה שקיבלתי במתנה.

ההתחלה קצת קשה. למה אתה בוכה? רעב? עייף? כואב? אני לא יודעת מה אתה רוצה. אני לא מבינה מה אתה מנסה להגיד לי. ואתה מלמד אותי. מלמד אותי להקשיב, מלמד אותי להבין. זורקת את כל הספרים ושנינו לומדים לאהוב אחד את השנייה. אני רוצה להיות כל שנייה לידך. להצמיד אותך לליבי, ולנשום.

למה טורי דעה מבקרים אותנו, האמהות העובדות ?

מאת : שני אביטל יעקב

6 בנובמבר 201119 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, חוזרות לעבודה, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות

לאחרונה אני קוראת לא מעט מאמרים וטורי דעה המבקרים אותנו, האמהות העובדות. והחלטתי לשתף את הדעה שלי בעניין.

את אופיר שלי הכנסתי למשפחתון בצער רב בגיל 4 חודשים. לא כי רציתי, אלא כי לא הייתה לי ברירה. משיקולים כלכליים הייתי חייבת לחזור לעבוד ולעזור בכלכלת המשפחה.

לצערי, אנחנו לא חיות היום במדינה סוציאליסטית מתוקנת כמו אוסטריה שבה לאמהות יש את הפריווילגיה להיות עם הילד עד גיל 3, ואחר כך לחזור לעבודה (ו3 שנים לקבל משכורת מהמדינה). אז אני משתתפת בהפגנות ודורשת "צדק חברתי" אבל יודעת שכרגע המציאות שלי היא כזאת ואיתה אני חייבת לנצח. אז קודם כל, לכל המבקרות, אני אודה לכן אם לא תדרכו על יבלות רגשות האשם שלנו :).

למה לא מספיק להיות "רק" אמא?

מאת : שירה דרוקר

28 באוקטובר 201136 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, מתמודדות עם הסביבה

האמא שאני שואפת להיות אמא כזאת שתמיד פנויה לילדיה. כזאת שמניקה עד כמה שאפשר, כזאת שמחזיקה קרוב, כזאת שרואה כל צעד חדש בהתפתחות במו עיניה.

כזאת שמלמדת את ילדיה הכול, כזאת שמתווכת להם תמיד את העולם הגדול והלא מוכר.

כזאת שמכינה בעצמה את האוכל שהילדים אוכלים, כזאת שבעצמה אחראית על ניקיון וסדר בבית, ועל לוח הזמנים של הילדים.

בינתיים אני כזאת כבר חצי שנה. אני אמא לתינוקת אחת קטנה. זה קשה אבל אני שמחה שאני מצליחה. מקווה שאמשיך להצליח גם כשזה יהפוך למאתגר יותר.

אני נחשבת למובטלת ומסכנה בגלל שהחלטתי לעשות משהו טוב לעצמי?

מאת : אמא של מיקה ודניאלה

20 בספטמבר 20115 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

לפני 3 וחצי חודשים ילדתי את בתי השנייה מיקה. כל ההריון והלידה שלה היו בעצם תיקון לכל מה שעברתי עם דניאלה. הכל הלך כל כך חלק והיא כזו ילדה טובה ושקטה שבאמת הפעם הגעתי להחלטה ואחרי 15 שנה התפטרתי ממקום העבודה. החלטתי שהפעם אני רוצה לגדל את הילדה שלי, לראות אותה צומחת , לראות את ההיפוך הראשון שלה, את השן הראשונה שמתחילה לבצבץ, את המילה הראשונה ואת הצעד הראשון. לא רציתי שוב לחוות את הגדילה שלה מיד שנייה, שהיא אמא שלי אבל עדיין היא לא אני.

בבקשה, תפסיקו להעביר ביקורת

מאת : שירה דרוקר

6 באוגוסט 201120 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, קוראות לשינוי, תחושות מגוונות אחרי לידה

אני אמא כבר שלושה חודשים.

זו תקופה של למידה עצומה, הסתגלות, התגבשות. יש גם רגעים קשים. אבל אני מוצאת שהכי קשה לי – עם הביקורת. לפעמים אני ממש רוצה לברוח ולחיות על אי. לבד. רק אני, בעלי והילה. מוכנה להסתדר עם הכול בלי עזרה, אבל לא מסוגלת להתמודד עם הביקורת.

אבא שלי חושב שזה דור מפונק

מאת : שירה דרוקר

31 ביולי 201111 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, קוראות לשינוי

אבא שלי חושב שזה דור מפונק. בכל פעם שאני מזכירה את המחאה או מדברת על איזו צעדת עגלות, הוא קופץ: "גם בזמננו זה היה קשה, אז הקרבנו ועבדנו קשה והשגנו הישגים כלכליים! אתם דור מפונק…"

מזל טוב ! באיזה שבוע את ?

מאת : לימור לוי אוסמי

6 ביולי 20118 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

בזמן האחרון אני מקבלת מספר הולך וגדל של איחולים לבביים של "מזל טוב! באיזה שבוע את" ?

למען הסר ספק, אתחיל בעובדות: אני בת 35, יש לי ילד אחד בן 5.5, השמנתי 10 ק"ג בשנה האחרונה ו- אני לא בהריון.

אז מה אם את בוחרת לא להיות אמא ???

מאת : אוסי הורביץ

22 ביוני 20116 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

ישבתי באוטו ואת עלית לשידור וביקשת עצה מהמנחה.

סיפרת שהתחתנת ויש לך אחיינים שאת מאוד אוהבת והם חלק גדול מעולמך, אבל אינך רוצה ילדים משלך. לך זה לא מתאים והבעיה היא איך להבהיר לבן זוגך את המצב.

על חקירת השב"כ בחדרה של הפסיכולוגית ההתפתחותית

מאת : לימור לוי אוסמי

18 בינואר 20119 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

מרגישה את עצמי נמלטת לשירותים, הכל כל כך מכוער שם מאחורה. מוזנח ולא אסתטי. יושבת על האסלה וחושבת לעצמי: "לימור, נכון שקבעת, אבל זה לא אומר שאת חייבת לבוא. היא לא ממש השאירה לך ברירה כשהיא קבעה את הפגישות. כל הגוף שלך דרוך ומרגיש לא בנוח, את לא יכולה להיעזר בה. יש משהו שמרגיש לך ממש לא טוב פה, את לא שמה לב ? את לא חייבת להיות מנומסת אליה, את יכולה למצוא מישהי שתהיה לך איתה יותר כימיה.