אתחיל מהאמצע- מאחר לי מחזור שבועיים ואני בטוחה ב 99 אחוז שאני לא בהריון..
זה מהלחץ, הגעתי לגיל 40, זה ה TSH, אני לא מאוזנת הורמונאלית. רגע, אולי בעצם כן? אולי המחזור האחרון שהיה לי מוזר ושונה זה לא היה מחזור? אמאל'ה, אסור לי להיות בהריון, מסוכן לי להיות בהריון…
אם זה הריון, אבחר ישר בהפלה, אבל אם זה הריון שמסמל לי שהנה זה בא טבעי ואלוהים איתך וזה סימן משמיים שההריון הזה יהיה שונה, יהיה אחרת, יהיה בריא, יש מצב לאח או אחות למיקה?- לאאאא, מה פתאום, אני רוצה רק אותה בלבד יחידה ומיוחדת.
אתמול חוויתי שוב התרגשות גדולה במפגש מרגש- מפגש של הורים וילדים מפורום אימוץ בפורטל תפוז, שאומצו בארץ ובחו"ל.
ב-4/10/09 הוזמנתי לראשונה למפגש כזה שעדיין הייתי רק אחרי חתימת החוזה בתהליך האימוץ, כשהיינו בסטטוס של זוג שמנסה להיכנס להריון כמעט 12 שנה, כשעברו כבר שנים של תהליכי פריון ופונדקאות.
הפחד התערבב עם שמחה, עם רצון כבר להיות בבית עם הקטנטונת, להתחיל לחיות, עם פחד להתמודד. התנהלתי כחצי עיוורת וחצי מפוקחת. הניתוקים היו מדאיגים. יכולתי לשמוח ולחבק ולנשק ולשחק עם הקטנטונת שלי ולצאת מהשער ולהגיד לעצמי- "אלוהים מה עשיתי ?"
שבוע לפני היציאה מהשער כמשפחה, תקפו אותי כאבי חזה וחרדה מהעתיד במשך כמה ערבים בארץ זרה במלונית. עברו לי סרטים ארוכים של ניתוק מהחופש, עברו לי מחשבות של "מה לא הספקתי לפני שהפכתי לאמא ?!"
מאת : רינה רונן
20 בספטמבר 201111 תגובות