היי בנות, השבוע רציתי לשתף קצת בעולם שלי.
זה כל כך נכון שיש שני צדדים למטבע…לכל מצב יש יתרונות וחסרונות…
נתחיל מעניין החד הוריות. אני מודה. תמיד רציתי שכך יהיה. אני בעייתית בקשרים, ותמיד, לא חשוב כמה אהבתי את הבן זוג, בשלב מסוים הייתי חייבת לחתוך כי הרגשתי שאין לי אויר… על חתונה ממש לא היה מה לדבר. גם לא על מגורים משותפים….. רציתי להיות אמא, אבל עדיין לשמור על ה"אני"- העצמאית, הסוליסטית, הרווקה…..
מאת : אוסי הורביץ
16 ביוני 20114 תגובות
יש שאלות רבות ואני מודה שלמרות שהחלטתי להרות מתרומת זרע, אם היתה לי אפשרות בחירה אמיתית, הרי שהייתי בוחרת במה שמקובל, בזוגיות וזוג הורים – אבא ואמא. לא כי זה מה שמקובל, אלא כי באמת רציתי זוגיות (מקווה שעוד תגיע), אך עם זאת, אני יודעת שאצטרך לעמוד בפני שאלות של ביתי בעתיד הקרוב לבוא, ואם אפשר להפחית במקומות הרגישים הרי שזו אחת מהן ולכן חשוב לי להבהיר נקודה זו.
מאת : הכי אמיתית
5 ביוני 201120 תגובות
ילד שלי….
אני רוצה לבקש ממך סליחה,
אני רוצה להגיד לך שאני מצטערת…
אני לא רוצה להגיד,
אני רוצה לצרוח!!
אני רוצה לצרוח שאני מצטערת!!!!
אני מצטערת שתינוק מדהים כמוך, יפה כמוך, רגיש כמוך, עדין כמוך, קיבל אמא כמוני…
מאת : הכי אמיתית
1 ביוני 201112 תגובות
אמא שלי היתה תמיד דמות שאני מעריצה, אוהבת בלי גבול, מכבדת, מעריכה, החברה הכי הכי טובה שלי, תמיד היתה הדמות שצליל קולה היה מרגיע אותי ושתמיד ידעה את הדבר הנכון לומר…. מבחינתי, היא היתה אדם מושלם.
היא היתה זו שתמיד צודקת, שתמיד יודעת.
לא קל לי לדבר על הדברים, כי אני מרגישה שלא משנה איך אציג את הדברים, זה יעשה לה עוול מסוים, והיא באמת אישה שראויה להערצה וכבוד….
מאת : הכי אמיתית
15 במאי 20112 תגובות
שרה חודשים אחרי זה עדיין נחשב משקל עודף מההריון?….
חחחח…עדיין יש הנחות? סליחות? קבלת תירוצים?….
יואוווו….איזה נוח זה, פשוט לשלוף את המשפט הנפלא- “אני בהריון" ואז גם לקבל בפרצוף את כל המחמאות- “וואו! בשביל חודש שביעי את נראית מדהים!!!” “איזה הריון יפה!”- מה גם, שעם כל הצניעות, זה היה ממש נכון….באמת היה לי הריון יפה.
מאת : הכי אמיתית
8 במאי 201118 תגובות
אם פעם היו אומרים לי שטיול עם תינוק בעיר יעשה לי כל כך טוב, אם היו אומרים לי שלבלות איתו אחר צהריים רגוע ימלא אותי אושר, אם היו מתארים לי איך אעוף באוויר מכל תזוזה קדימה בהתפתחות המוטורית, מכל נכונות לפתוח עוד טיפונת את הפה ולאכול משהו מלבד בקבוק מטרנה….
מאת : אוסי הורביץ
6 במאי 20112 תגובות
הכל התחיל עם גרופר וכרטיס הנחה שקניתי לפדיקור מניקור אצל סבטלנה בבזל. מיד עם הקניה, הזמנתי תור לחוה"מ. חשבתי להשאיר את צוציק אצל חברים שגרים קרוב. זה לא הסתדר, כי הם לא היו בבית, ובינתיים אנחנו סוף סוף נסענו לנופש אצל סבתא (כי היה שקט ללא מרגמות וקסמים). וסבתא הגדילה לומר "סעי, השאירי אותה כאן".
מאת : הכי אמיתית
1 במאי 2011תגובה אחת
כל הזמן חיכיתי שיגיע איזה שינוי במצב החיצוני, בשעות שינה של תינוקי, בחוסר שקט שלו, בעייפות הבלתי נסבלת, בחוסר ספונטניות…וכל הזמן היתה ציפור קטנה שלחשה לי שלפני שאני ארגיש את השינוי החיצוני אני חייבת לשנות משהו בפנים, בתפיסה שלי את הדברים, ביחס לאמהות שלי.
מאת : הכי אמיתית
10 באפריל 20113 תגובות
התינוקי שלי כמעט בן תשעה חודשים ומכל מני מקומות הבנתי שזה הזמן שהוא צריך להתחיל להגיב לשם שלו. אז התחלתי לבדוק את זה וראיתי שהוא לא ממש מגיב. בשלב הזה עוד לא נלחצתי כי גם להתהפך הוא התחיל מאוחר, הוא עדיין לא יושב או זוחל…בקיצור, ממחיש את המשפט" עדיף מאוחר מאשר לעולם לא"….אז לקחתי את זה בסדר, לא מגיב לשם עכשיו, יגיב עוד חודש.
מאת : הכי אמיתית
3 באפריל 20114 תגובות
נמאס לי שכל בעל תפקיד יודע רק להסביר למה אני לא זכאית לעזרה כי אני לא עובדת, נמאסססססס לי לחזור ולהסביר שאני רוצה לעבוד!!!! זו הסיבה שאני צריכה שהילד יהיה במעון!!! אז אומרים לי -”לא, הציפייה שלנו היא שכבר שאת רושמת את הילד תהיי במסגרת של עבודה"- סבבה, ואיפה בדיוק אשים את הילד בזמן שאני במסגרת הזאת?! ברחוב?! ואז מגיעה התשובה ה-ב-כ-ל-ל מתסכלת- “אנחנו יודעים שזה לא פשוט, זו הבעיה של כל החד הוריות".
אז אולי תשנו משהו?! יואו,
מאת : הכי אמיתית
19 ביוני 20114 תגובות