הנקה
קטגוריות נוספות בנושא אמהות אחרי לידה:
כשהלכתי עם הגדול שלי לטיפת חלב בגיל 3 חודשים ולא נצפתה עלייה במשקל- שם התחילו רגשי האשם שלי על האימהות שלי.
מה, איך לא שמתי לב?
אין לי מספיק חלב?
מה אני צריכה לעשות עכשיו?
הלכתי הביתה מיוסרת ומתנצלת בפניך בני על שאני אמא לא מספיק טובה ומיד נכנסתי לאינטרנט ובדקתי והתייעצתי. לוקחת עצותיה של ד"ר…., המופלאה ומעירה אותך בכוח על מנת להניק, כי מה שעשית היה להחליף אצבע בפה עם ציצי בפה, גם על חשבון תחושת רעב. והחיים חזרו למסלולם ורגשי האשם האלו- נעלמו…
והנה באת אתה, ילד שלישי, ייצור קטנטן מלכתחילה ובשלב מסוים הפסקת לגדול. ינקת כל שלוש שעות, היית ילד של ספר, גם בלילה לא ישנת כל הלילה אלא ינקת אחת לכמה שעות אבל הפסקת לגדול. בהתחלה זה התחיל במשקל ואחר כך גם עבר לגובה.
סוף סוף יצא הפרוטוקול של ישיבת ועדת הכלכלה (14 דצמבר 2011) בנוגע לחוק לעידוד הנקה.
כל מי שעוקבת אחר הפרסומים שלי בנושא, יודעת שאני מתנגדת נחרצות לסעיף 5ב' לסעיף החוק, המחייב נשים שבוחרות לא להניק לחתום על טופס המיידע אותן על יתרונות ההנקה.
בקריאה של הפרוטוקול שמחתי לגלות שלמרות שמהות החוק נוגעת לצד הכלכלי של התקשורת בין חברות התמ"ל (תרכובות מזון לילודים) לבין בתי החולים, רוב הדיון בכנסת נסב דווקא על סעיף החוק הבעייתי וכל הנוכחים, מלבד שתיים (מצוינות בסוף), מתנגדים באופן נחרץ לסעיף חוק זה ולא מבינים מה הקשר של סעיף החוק הזה לחוק שהוא כלכלי במהותו (לכן גם נידון בוועדת הכלכלה).
למרות שליבת החוק היא עניין כלכלי, רוב הדוברים ככולם לא התייחסו לעניין זה, אלא רק הביעו על סעיף החוק התמוה ובכלל, על הבחירה של הכנסת להתערב ב'עידוד הנקה', שהוא עניין כל כך פרטי.
בלידה הראשונה לא הצלחתי להניק.
בוביק שהיתה קטנטונת, לא הצליחה למצוץ ואם הצליחה, אחרי שתי מציצות היתה נרדמת מחד, מאידך שאבתי ושאבתי ולא יצא כלום.
אז בתוך כל סבך הרגשות בהן "שחיתי" אי ההנקה שנחשבה בעיני מהות האמהות (איזו שטות!) הפילה אותי עמוק יותר מהמקום בו עמדתי אז לתוך הדיכאון שאחרי הלידה.
מתוך החוויה הזו, החלטתי שלא אניק בלידה זו, שכן בנוסף לבייבי יש את בוביק ואני לא חושבת שאוכל ללהטט את שתיהן יחד.
אם יחידנית מחליטה לא להישאר עם בת אחת, רוצה עוד אחת, ליצור משפחה מורחבת וכן ליצור עבור הגדולה שותפות.
בלידה הראשונה חוויתי דיכאון לאחר לידה. חויה זו לא עצרה אותי מלהיכנס להריון שני, אלא נתנה לי אפשרות לבדוק את יכולותיי.
אני אחרי לידה (כמעט שלושה שבועות) ויש לי תובנות רבות על המון דברים.
אז אתחיל מן ההתחלה – הנקה בבית חולים.
הי,
אני כותבת לך כדי שתדעי עד כמה לפעמים מילים של נשים אחרות יכולות להציל נפש אחת מאיבוד שפיות מוחלט כדי שתדעי כמה נפלא האתר שלך.
שמי ה', בת 39 ואמא לתינוקת מתוקה עד מאוד, שכרגע ישנה לידי בעגלה וביום שלישי תהיה בת שישה שבועות.
וואו!! בחיים שלי לא חשבתי שכך ייראו השבועות הראשונים של אחרי לידה. איזו טלטלה רגשית מטורפת. אתמול בלילה בזמן שהנקתי אותה את אחת ההנקות האחרונות שלנו, חשבתי לעצמי שמזמן לא הרגשתי כל כך ילדה קטנה בעצמי, כל כך אבודה, לא יודעת וחסרת אונים ומצד שני מסתכלת על הייצור הקטן ונפעמת מהמחשבה שהיא שלי. נוצרה בצלמי.
את סיפור ההריון והלידה שלי אכתוב בהזדמנות אחרת. רק אקדים ואומר שהייתה זו חוויה מהנה, מתוך בחירה של זרימה וקבלה באהבה את התהליך. טוב נו, ברובה טובה. אחרי שנה קצת שכחתי את העייפות, הבדיקות, הצרבות, פלוס עשרים קילו, הבצקות ברגליים מחודש רביעי (!), גלי החום הבלתי מוסברים/ נגמרים ולמה לעזאזל התעקשתי על לידה טבעית – טוב, אולי לא ממש שוכחים…
אך הנושא שלי היום הוא הנקה, או ליתר דיוק – גמילה (?).
רמזתי כבר בפוסט הקודם כמה התחלת ההורות וההנקה היתה קשה ומאתגרת. אני רוצה לספר לכם עליה, כדי שאמהות אחרות לתאומים תוכלנה לשתף – ואמהות עתידיות לתאומים ידעו בפני מה הן עומדות, אבל גם ידעו שזה ניתן לביצוע, ושזה כל כך שווה את המאמץ, ושלפעמים הגמישות היא המפתח להצלחה.
סיפור ההנקה שלי מתחיל למעשה בעובדה שחיינו באותו זמן בהונגריה, והוחלט שאלד בהונגריה. בשלב מוקדם יחסית בהריון, הבנתי שאני הולכת לניתוח קיסרי, תמרי היתה במצג רוחבי והיה ברור שהיא לא זזה משם, כי אין לה לאן.
מאותו הרגע, התחלתי לחפש בצורה אובססיבית ממש חומר על הנקת תאומים.
הנקה היא פלא. פשוט נס. איך אפשר להסביר אחרת את המקצוענות הטבעית הזאת של תינוק רך? כאילו עבר סדרת אימונים שהכינה אותו לרגע בו יפגוש את פטמת אמו… ואיך אפשר להסביר אחרת את העובדה שהחלב של כל אם מותאם אישית לתינוק שלה? ואפילו משתנה יום יום בהתאם לצרכיו?
פלא.
שמחתי לגלות במהלך ההריון ולאחר הלידה, שכולם, ממש כולם פה אחד, תומכים בהנקה.
כיף לדעת שלפחות על הנושא החשוב הזה יש הסכמה מלאה.
לא מפסיקים לומר לנו בכל מקום, בכל פורום, בכל מסגרת, עד כמה חשובה ההנקה להתפתחות של התינוק שלנו, לקשר בינינו, לאינטימיות, לתחושת הביטחון שלו…
בתדהמה והשתאות גדולה שמעתי על הצעת החוק שעברה את הקריאה הטרומית השבוע ותועבר להמשך הכנתה בועדת עבודה, רווחה ובריאות.
התדהמה היא על הרבה חלקים בהצעה ועל עצם ההצעה עצמה. נשאלת השאלה מדוע בכלל צריך לחוקק חוק לעידוד הנקה?
אין חולק על חשיבותה של ההנקה ועל כך שזה הדבר הטבעי ביותר לתינוק רך בימים לקבל כתזונתו.
עם זאת, יש מחלוקת רבה על המהות של החוק ועצם נחיצותו.
שמי לימור לוי אוסמי ואני מנחת קבוצות לנשים אחרי לידה ובעלת האתר 'נשים מדברות אמהות', בו נשים מבטאות את רחשי ליבן בתקופת תהליכי הפוריות, הריון ולידה ואמהות.
ברצוני להתייחס להצעת החוק הנוגעת לעידוד ההנקה, בעיקר לסעיף 5 בהצעה זו, המתייחס לנהלים החדשים במתן תרכובות מזון ליילודים בבית חולים:
(א) בית חולים לא יזין יילוד בתרכובת מזון לתינוקות אלא אם כן אישרה זאת האם בחתימה על גבי טופס שיקבע השר.
(ב) טופס כאמור בסעיף קטן (א) יכלול מידע לעידוד הנקה, כולל מידע על יתרונות ההנקה, מידע על התופעות והמחלות שההנקה מקטינה את שכיחותן ומידע רלבנטי נוסף כפי שיקבע השר.
מאת : מגלה את עצמי מחדש
29 בינואר 20125 תגובות