קטגוריות נוספות בנושא אמהות אחרי לידה:
"וזמן לעצמם יש להם?" שאלתי סבתא לשלישיה שבדיוק חזרה מתורנות ב"מפעל" של הזוג עם השלישיה. היא הביטה בי עם סימן שאלה בעיניים.
זו לא הפעם הראשונה שאני שואלת את השאלה הזו. וזו לא הפעם הראשונה ששאלתי פוגשת סימן שאלה.
"זמן לעצמם יש להם?" זו שאלה שצריכה להיות על סדר העדיפויות הציבורי מערכתי, אם יש עניין להוריד את רמת הגירושין. אם יש עניין שליותר ילדים יהיו זוג הורים יחד, ולא לחוד.
מאת : לימור גריף
3 בנובמבר 20118 תגובות
כולם רוצים ממני אהבה. תרתי משמע וכפילותיה. האימהות אכן גרמה לי להכיר את עצמי קצת יותר מקרוב, לאהוב את עצמי, לא פעם גם להיגעל (לילות בהן הייתי נזכרת לפתע, שפשוט שכחתי להתקלח) בשל העייפות המכניעה.
כשגאיה שלי נולדה, מגעה של תינוקת רכה נחה בזרועותיי עורר בי תחושות של חמלה, אהבה, אמפתיה, סימבוליקה והמון רגש נשי, שלא הכרתי בעצמי קודם לכן. לאט לאט התחלנו להתאהב אחת בשנייה, להכיר, להחליף מבטים, ליצור שפת זהות וניואנסים שהיו רק לנו. עם הזמן, גיליתי להפתעתי שבשל התמכרותי לייצור הקטן והמתפתח שינק משדיי ללא הרף, נולדה גם התמכרות למגע. ההתמכרות שלי אליה, עור לעור, נשימה לנשימה, עד שהתעוררתי בוקר אחד ושמתי לב, שלמעט המגע שלי אתה, לא יצרתי כל מגע פיזי עם מישהו אחר בסביבה. הבנתן? לגאיה יש אבא מדהים, תעזבו שהוא חתיך הורס וסקסי, שאותו קצת שכחתי, שלא במתכוון, פשוט הייתי כל כך מכורה, לריחות, לטעמים, לקולות הקטנים, לכל חמשת או ששת חושיי שעבדו שעות והמריצו כל נימי נשמה בליבי. התעשתי וחזרתי לחיים, עם גפן שלי לא חזרתי על אותה הטעות והשתדלתי לאהוב אות כולם, שלא נאמר במידה שווה, אך בהגינות הולמת.
מאת : עטרת ליפשיץ
31 באוקטובר 201111 תגובות
"זה היה רגע של שבר, ישבתי אצל הפסיכולוג שלי, מספרת את סיפור חיי, מתארת את הכאב, את הפחד, את חיי היומיום הנעים מקיצוניות אחת לשנייה, את המילים הקשות הנזרקות לחלל האוויר והייאוש, הייאוש שהיה כל כך גדול".
לרגע הייתה שתיקה, כך סיפרה לי ד', שהגיעה אלי לפגישת היכרות. "הבטתי בעיני הפסיכולוג שלי והוא בעיני, ושנינו ידענו שמשהו גדול עומד להיאמר כאן, משהו שעומד לשנות את חיי". ד', הוא אמר, את נמצאת במצב של אלימות במשפחה.
מאת : רותי שלו
25 באוקטובר 2011תגובה אחת
בפינה החדשה, 'זוגית או אי זוגית', נשים על השולחן את אחד הנושאים הלוהטים והטעונים ביותר בחיים שלאחר לידה – הזוגיות המשתנה. באיזשהו אופן, מסתורי כמעט, נוצר איזה מן כיס אוויר שכזה בכל מה שקשור ליחסים הזוגיים בעידן ההורות.
מצד אחד, יש נשים רבות שבמהלך ההריון משוכנעות שבזוגיות שלהן הכל יעבוד ויתקתק לתפארת לאחר הלידה, מה שמתבדה לעיתים. ומצד שני, בכל פינה ישנן חברות שמשתפות בתחושות של תסכול ונתק רגשי בין זוגי ונשאלת השאלה מה פשר הפער הזה? ושאלה חשובה ועקרונית נוספת היא מה מביא אותנו שוב ושוב לאתגר האמיתי, כל כך לא מוכנות רגשית ומעשית?
מאת : תמר קלר
10 באוקטובר 201115 תגובות
בתקופה זו של השנה של בקשות ,תחינות, חשבון נפש, משאלה,
זה בלתי נמנע – הפוסט הזה מתבקש להיוולד לו כבר תקופת מה.
ועכשיו, לאחר שלושה חודשים שעזבת את העיר אני נזכרת
בתמונות מחיינו ממש כמו בסרט…
מאת : שירה דרוקר
12 ביולי 201138 תגובות
אהובי,
אתה כאן איתי, אבל אני לא יודעת אם אתה מבין.
אני לא בטוחה שאתה מבין שבעקבות הלידה נפערה בינינו תהום. תהום שאולי לא תיסגר לעולם.
אני מבינה למה גברים ונשים הם כל כך שונים זה מזה, ולמה לעולם לא יוכלו להבין לגמרי אחד את השני.
מאת : תום אלרום
25 במאי 20114 תגובות
קשר זוגי טוב, על פי המחקרים, אינו מושתת על מין, תשוקה או אפילו אהבה, אלא על תקשורת והידברות, מחויבות, אינטימיות, חברות וכבוד הדדי…. (עמ' 45).
המנבא הטוב ביותר להצלחת הקשר אינו תכיפותם ותוכנם של הוויכוחים בין בני הזוג, אלא האופן שבו הם מתנהלים… בני הזוג מרגישים חופשיים להעלות תלונות, אך הם עושים זאת בזהירות, תוך התייחסות למעשה ולא לעושה, ללא רצח אופי וללא דברי ביקורת קשים ואישיים, הכללות, הבעת בוז וסלידה, מתקפה חזיתית, הכחשת אחריות והטלת אשמה על בן הזוג. הם גם אינם נוקטים את החלופה של נסיגה לשתיקה קרה (עמ' 45).
מאת : מור אסאל
27 באפריל 20113 תגובות
הפכת לאבא. לא פשוט להיות בנעליך עכשיו. דבר גדול נפל בחייך. אתה נרגש, נסער, ואולי גם מבולבל וחושש. ודווקא עכשיו, כשאתה כל כך צריך את בת הזוג שלך לידך, שתתמוך בך, היא עסוקה במישהו אחר לגמרי: בתינוק שלכם. אולי היא בדיוק מנסה ללמוד איך מיניקים, סביר להניח שהיא עדיין מתאוששת מהלידה, והיא ודאי עייפה מאוד, ואולי גם כואב לה.
מאת : רותי שלו
30 במרץ 201112 תגובות
במהלך השנים אני רואה שוב ושוב את השפעת ההריון והלידה על גברים וההשלכות ההרסניות של חוסר ההכנה של גברים לאבהות ולזוגיות החדשה. מנסיוני האישי והמקצועי ברור לי שיש צורך דחוף בשינוי בתחום, ולכן התחלתי בפיתוח תכנית לגברים שתכליתה הכנה רגשית לאבהות ולזוגיות, ממש כמו קורס הכנה ללידה של נשים.
מאת : אבא בתול
29 במרץ 20117 תגובות
חדר הלידה נשאר מאחור, ערמות המתנות סודרו מזמן בארון ושקשוקי הסכינים והמזלגות מהמסיבה גוועו לבלי שוב. עכשיו צריך לשוב לשיגרה, אבל לאיזו שיגרה?? הרי הכל השתנה, כבר לא שבים לבית בו חי זוג את חייו בין עבודה לבית לחברים, המציאות השתנתה לבלי הכר, יש צורך לתכנן ולתכנן.
מאת : שירה ריכטר
11 בנובמבר 20119 תגובות