בבית המשכתי להניק ללא הגבלה וגם לשאוב. כ"כ כאב לי, שאמרתי לעצמי: "עכשיו אני רוצה אפידורל!" אך בכל זאת המשכתי להניק. לבסוף, הזמנתי יועצת הנקה שאישרה שאכן יש לי חלב בשפע, אך לא הועילה לי בעניין הכאבים. כשנטע היתה בת 10 ימים בלבד, כבר לקחתי אותה לרופא ילדים כדי לבדוק אם יש לה פטרייה או לשון קשורה. הרופא שלל זאת, אך שלח אותנו לבדיקה דחופה בחשד לצהבת… יועצת אחרת הורתה לי להניק רק בתנוחה צידית
בגלל שהיו לי מים מקוניאליים, המיילדת אמרה לי שלא אוכל להניק ישר אחרי הלידה. כששמעתי את זה, ממש בכיתי, כי הייתי מאוד מוכנה להנקה. מאוד רציתי, למדתי הרבה על הנקה בתקופת ההיריון, הכנתי לי חוברת הדרכה עם איורים והסברים על הנקה נכונה וטובה וגם רשימה של יועצות הנקה שאוכל לפנות אליהם אם תהיה לי בעיה.לצערי, כאמור, לאחר הלידה הילד נלקח לבדיקות ולא הנקתי.
כשראיתי אותו לראשונה, לאחר מספר שעות, ניסיתי להניק. ישבתי כמו אמא מנוסה בחדר ההנקה בביה"ח ושאר האמהות שם ממש התפלאו איך אני מחזיקה יפה את הילד בצורה נכונה ושאלו אם מאיפה הניסיון הרב הזה בהנקה. אבל בפועל, הללי שלי לא ינק.
במהלך ההיריון בכלל לא חשבתי על נושא ההנקה, לא חשבתי שאניק בכלל. זה נראה לי דבר הזוי. שאני אשלוף ציצי באמצע בית קפה ? או בכלל אשלוף ציצי ליד אמא שלי או חמותי ? ממש לא.
למרות שניסיתי להניק אותה בבית החולים, לא ממש הצלחתי, אז העדפתי לסחוט קצת קולסטרום ולתת לה בכפית, ואת שאר התזונה השלימו לה האחיות בבקבוק. ביומי האחרון בבית החולים ניגשתי ליועצת הנקה שאבחנה אצל דניאלה לשון קשורה אשר התירו באותו הרגע בבית החולים.
א אני !
מאת : שלומית
9 בינואר 20112 תגובות