לחבק אותי עמוק, גם כשכואב
ביום שבת לא הרגשתי טוב, ורציתי לצאת החוצה, לפינה השקטה השלי בשדות. יש לי עץ בתוך שדרת הברושים, שם אני בדרך כלל יושבת, בוהה, כותבת, ומרגישה קרקע. יצאתי לשם קצת חלשה, עם תיק ובו מצלמה, בקבוק מים ומחברת,
ביום שבת לא הרגשתי טוב, ורציתי לצאת החוצה, לפינה השקטה השלי בשדות. יש לי עץ בתוך שדרת הברושים, שם אני בדרך כלל יושבת, בוהה, כותבת, ומרגישה קרקע. יצאתי לשם קצת חלשה, עם תיק ובו מצלמה, בקבוק מים ומחברת,
בחוץ תותחי מלחמה רועמים, ואני יושבת לכתוב, מנסה לשמר אי של שקט, של שיגרה, של משמעות, של תנועה לעבר חיים של עשייה. האינסטינקט אומר לעצור, להפסיק, להיצמד לחדשות, להתעדכן. עולה פחד. יחד עם זה, בניגוד לתשישות אוגוסט שהייתה,
עכשיו קיץ וחם ומאתגר עם הילדים והחיים, אז משתפת בטקסט שכתבתי לפני כמה שנים ועוד לא פירסמתי. נראה לי שיעזור לחלק מכן להבין שהן לא לבד. חיבוק גדול, לימור. בשבוע שעבר הרגשתי איך הכול מתחיל לנזול ממני. היה
בימים האחרונים הייתי עם קורונה (לא היה קל בכלל הפעם) וראיתי הרבה יותר מדי נטפליקס. טוב שיש נטפליקס כשצריך אותו. אתמול התחלתי לראות את הסדרה 'ברידג'רטון' ושמתי לב איך הלב שלי נמשך לאישה הצעירה החדשה במשפחה ( פרנצ'סקה),
"יש דופק, למה את לא שמחה? תחייכי""בסקירה ראו שהכול תקין, עכשיו את יכולה לשחרר?""יהיה בסדר, הכול יסתדר. את סתם מדאיגה את עצמך""העובר ייצא, כולן יולדות. זה כואב, אבל תעברי את זה""כשאת תהיי אמא, הכול ישתנה. אין לך מה
לפני שבועיים פרסמתי סרטון חדש על איך להתחיל לצאת מהלופ של הכעס והצעקות בהורות, בו הסברתי שהיום, בימינו, איך לכעס האמהי המון מקום (בדומה לרגשות קשים אחרים שעולים אצל אמהות), ושחלק מהתפרצויות הזעם קורות בגלל זה. בסרטון (שנמצא
תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,
לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.
בהודעה ל – 052-2835020