שלו שלי, אתה עושה אותי אמא

מאת :

22 בספטמבר 2010 | 2 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

שלו שלי, אתה עושה אותי אמא. כל כך הרבה מובנים יש למילה הזו. לפעמים מדהים אותי שאתה קטן כל כך אבל עוצמתי כל כך בחיי. אתה מציב לי מעין מראה של עצמי. כל התכונות שלי מועצמות בנוכחותך – הטובות והרעות.

אתה מגייס את כל נימי הנימים שלי בשבילך במחי של קול קטן שאתה מפיק או בכי אחד קורע לב. אתה היחיד בעולם שההזדהות עמו היא גם פיזית וגם ריגשית. הגוף שלי חי ונושם אותך ויחד איתו הלב. כשאתה נבהל, אני מרגישה את הלב נחמץ. כשאתה בוכה, עצוב לי. כשכואב לך, הגוף כואב לי.

כשאתה מחייך – הלב שלי מחייך איתך. אתה קטן כל כך. 6 ק"ג בערך, בן שלושה חודשים, קצת יותר מחצי מטר – אבל שולט בכל מובן של חיי – בנפשי, בגופי, בזמן שלי, במחשבות שלי, בעיסוקים שלי ובעיקר – בלב שלי.

שלוי שלי, לפני שנולדת חשבתי שאור השמש הוא האור החזק והמסנוור ביותר ביקום. היום אני יודעת שזה החיוך שלך. אתה מצליח להמיס לי את הלב עם חיוך אחד קטן. ויש לי מזל ענק שכולך חיוכים. כשאתה רואה אותי, אתה כל כך מתרגש, שאתה בועט ברגליים ומנופף בידיים ומחייך מאוזן לאוזן. לא חשבתי שמישהו יכול לאהוב אותי כל כך.

אומרים שאהבת אם אינה תלויה בדבר. זה אמנם נכון במידה רבה, גם אם לא לחלוטין נכון בימים הראשונים שלאחר הלידה ( גם לאמהות לוקח זמן להסתגל לשינוי העצום הזה), אבל נדמה שדווקא האהבה שלך אלי אינה תלויה בדבר.

לא בחרת אותי (לפחות לא במודע), לא בחרת את הבית שאתה חי בו או את התכונות שלי ואין לך כל שליטה על הבחירות שלי עבורך, ובכל זאת – אתה תמיד מחייך אלי ואוהב אותי כל כך. לא משנה לך מה אני לובשת ואיך אני נראית, אין לך שום שיפוט כלפיי. רק אהבה.

אני חשה כבוד עצום אליך. אני יודעת שאתה שלי אבל לא רק שלי. אתה קודם כל שלך, אדם בזכות עצמו. אני חשה יראת כבוד כשאני אוחזת בך ומטפלת בך. כל כך חשוב לי שיהיה לך טוב ונוח. כל כך חשוב לי שתהיה שמח. אני יודעת שאתה המתנה הגדולה של חיי, האור של עולמי, ואני מתייחסת אל המתנה הזו במשנה זהירות, שומרת עליך מכל משמר ומכבדת כל רגע משותף.

ההורות ניתנה לי בזכות גדולה ואני מעריכה את הזכות הזו יותר מכל. אני זוכרת בכל רגע שאתה קודם כל אדם עם העדפות, עם טעמים, עם פחדים ועם הנאות ואחת המטרות שלי היא ללמוד אותך ולכבד אותך באשר אתה אתה, הילד המיוחד שלי שהינך.

שלוי שלי, שינית אותי כל כך. הפכת אותי מאדם שמרוכז בעצמו ובעולמו לאדם שעולמו של אחר (שלך) קודם לעולמי. לימדת אותי גבולות חדשים של סבלנות ואיפוק. לימדת אותי מהם עייפות אמיתית ואושר אמיתי וכאב חד. הרגשות שלי כלפיך וכלפי העולם חדים יותר וזה הופך את החיים לחדים יותר ולמשמעותיים יותר. בזכותך אני לומדת להנות מחדש מהילדות כיוון שאני לומדת לראות את העולם דרך עינייך. בזכותך כל ילד בעולם הוא קצת הילד שלי וכל כאב של אמא אחרת הוא כאב שלי. בזכותך הכרתי חברות חדשות, אמהות גם הן, ונפתחתי לעולם שלא ידעתי על קיומו – עולם האמהות.

בזכותך, שנים של כעסים, ספקות ושאלות בנוגע למערכת היחסים שלי עם אמא שלי נפתרו ברגע אחד כי רק כשהפכתי לאמא יכולתי להבין ולסלוח ולקבל את האנושיות שבה ולהבין עד כמה היא אהבה אותי ונתנה לי. מאז שנולדת אני מתגעגעת אליה באופן טהור ומרגישה אותה איתי ופחות עסוקה בכאב שבאובדן ובהחמצות.

בזכותך, אבא שלך ואני קרובים יותר מתמיד (לשמחתי, ההורות שלנו מושתתת על אהבה גדולה ומבוססת) ואנו חולקים נס משותף – נס החיים. בזכותך, למדתי לשחרר שליטה ולחיות באיזון עם העולם, כיוון שאני יודעת ששחרור שליטה הוא לטובתך (בעבר לא יכולתי לעשות זאת גם כשידעתי שזה לטובתי) כיוון שאני רוצה שתתפתח, שתאהב, שתחווה, שתלמד ואת כל אלו תוכל לעשות רק אם אתן לך לעשות זאת.

בזכותך אני עושה דברים שחשבתי שלא יעלו על הדעת בחדווה גדולה. למשל, כשאתה עושה צרכים ואני מחליפה לך חיתול, אני מרגישה שקיבלתי חבילת הפתעה וכשאתה רעב – אני מכינה לך לאכול גם אם לא אכלתי ולא ישנתי במשך שעות רק משום שאתה רעב.

בזכותך אני נוגעת בקצוות של החיים, הטובים והרעים. בזכותך התחלתי לחיות באמת. אפילו לא ידעתי שקודם לא חייתי ממש. אתה עדיין קטן כל כך ושברירי כל כך ותלוי בנו עד אין קץ ובכל זאת, כבר לימדת אותי המון על עצמי, עליך, על אבא שלך, על המשפחה שלנו, על החברים שלנו ועל העולם כולו. מדהים כמה אנחנו המבוגרים יכולים ללמוד מילד אחד קטן.

אני מודה לך על כל שיעור ושיעור ועל כל רגע משותף, מודה לאבא שלך על האהבה הגדולה שלו ועל הגנים הנפלאים שלו שעזרו לי לייצר אותך, אני מודה לכל אחד במשפחה שאוהב אותך כי ככל שאוהבים אותך יותר אנשים אמא שלך יותר מאושרת, אני מודה לאלוהים שנתן לי את המתנה הנפלאה הזו ואני מבטיחה לשמור עליה ולכבד אותה תמיד. כל כך הרבה תודות יש לי פתאום, החיים פתאום מחייכים אלי באמצעות חיוך קטן של ילד – החיוך שלך.

עוד אמהות כותבות:

להיות עוד קצת עם הרגע / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים לקראת ובתהליך ההורות

ילדה שלי, יפה שלי, מתוקה שלי… אני כל כך אוהבת אותך / שירה דרוקר

יוגה של אהבה / שירלי מן

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “שלו שלי, אתה עושה אותי אמא”

  1. ענבר הגיב:

    אהבתי, התרגשתי, הזדהיתי, נפלא!

  2. עדי ביטון הגיב:

    רקפת,הכנות שבה כתבת גרמה לי לבכות….כל כך נכון כל כך מרגש.
    ואתה אמא מדהימה.ישר כוח!!!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תודה לך, סוניה פרס

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בפברואר 201113 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כשקראתי את אורח חייה של סוניה פרס אחזה בי אותה התפעמות. קיבלתי מין תחושה כזו שהנה, זה קורה, זה מתרחש. יש בקירבנו נשים שבוחרות לחיות את חייהן בדרך אחרת ממה שמקובל, ממה שמצפים, ממה שנהוג, ממה שנכון, ממה ש'טוב', רק מתוך מתן כבוד אמיתי לבחירה האישית והרצון האישי שלהן, שבתקופתן נחשב לקצת אחרת מהמקובל.

סליחה שאני זו אמא שלך

מאת : אמא אנונימית

23 במרץ 2013תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, רגשות אשם אחרי לידה

סליחה,

אני מבקשת סליחה.

סליחה שאני זו אמא שלך,

סליחה על בילבול,

סליחה על כאב,

סליחה שעדיין לא נפתח לי הלב,

סליחה על תשישות,

ללכת לאיבוד

מאת : לימור לוי אוסמי

30 בנובמבר 20142 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

ללכת לאיבוד אחר הקול הפנימי

שמוביל

ואומר בבטחה

'לכי, ילדתי, זו הדרך'.

לחפש את השביל,