אחרי לידה

אמא שואלת: "אחרי כמה לילות נטולי שינה, אני הופכת לסוג של מפלצת"

אמא שואלת:

אני מאוד מפחדת ממה שאני מרגישה כלפי התינוקת שלי.

אני מאוד אוהבת אותה ונותנת לה המון חום ואהבה פיזית ומילולית. מעולם לא הרמתי עליה את הקול או פגעתי בה פיזית. אבל, אחרי כמה לילות נטולי שינה שאני כ"כ עייפה, אני הופכת לסוג של מפלצת… לפעמים, כשהיא "מנג'סת" וקשה לה, בא לי לצרוח עליה, ואני מרגישה שקיים בי דחף של אלימות ותוקפנות. זה מזעזע אותי !

אני לא מסוגלת לספר על זה לבעלי.  אף אחד לא יודע שזה מה שאני מרגישה.

תשובה מאת: לימור לוי אוסמי

אמא יקרה,

אני מאוד מעריכה את הכנות שלך והיכולת שלך לשתף במשהו שנחשב כמעט טאבו בחברה שלנו. משהו שמאוד קיים ונוכח, אבל לא מדובר כמעט בכלל. אז תודה רבה על השיתוף.

המון אמהות מרגישות כעס וזעם כלפי התינוקות שלהן, בייחוד בלילות ובשעות הקשות ביותר, שעות של עייפות ותשישות עצומה. לא סתם יש את הבדיחה שאומרת לאמהות לא לשים את המיטה של התינוק קרוב מדיי לחלון.. (שלא יפתה להעיף אותם..).

לצערנו הרב מאוד, המציאות האימהית של היום היא לא פשוטה בכלל ואמהות נדרשות לטפל באופן כמעט בלעדי בתינוקות, עבודה שהיא קשה ותובענית ומתישה עד מאוד. אמהות שאין להן את היכולת לנוח ולצבור כוחות, מגיעות לרמת תשישות כל כך גבוהה, שמתעורר בהן כעס עצום כלפי התינוק, שהוא בעצם כעס על המציאות. כעס על מציאות שמותירה אותן כמעט ללא עזרה ומאלצת אותן להתמודד לבד עם התינוק במשך רוב שעות היום.

את כותבת שבן זוגך לא שותף לרגשות שלך ונראה שאת חוששת שהוא לא יבין ויקבל את הכעסים המתעוררים בך. ייתכן שקיים בך חשש ממה שהוא יחשוב עלייך או כיצד הוא יגיב אם תספרי לו את הדברים. אינני מכירה את הזוגיות ביניכם, לכן אני מעדיפה שלא להתייחס לעניין זה. בזוגיות יציבה וטובה, יש את האפשרות להגיד את הדברים, גם כשהם קשים וכואבים.

עם זאת, ייתכן שבן זוגך אינו הכתובת לדבר על זה, על כן בהחלט כדאי שתמצאי את האישה (חברה תומכת או אשת מקצוע מהתחום) שאת יכולה לבטא מולה את הרגשות האמיתיים שלך. למצוא אוזן קשבת שלא תיבהל או תשפוט אותך על הרגשות העולים בך ותאפשר לך לפרוק את כל מטעני הכעס שאת צוברת, יחד עם כל החששות והפחד על הכעס הזה שמתעורר בך. עצם זה שאת מחזיקה את זה בסוד עכשיו, מצריך ממך הוצאת אנרגיה עצומה ומוסיף המון פחדים וחששות לרגש שהוא טבעי ולגיטימי, אך יחד עם זאת נחווה כמפחיד ומאיים.

בד בבד עם השיתוף והדיבור על מה שאת מרגישה, נסי למצוא כמה שיותר תמיכה ועזרה עכשיו, על מנת שיהיה לך קל יותר בטיפול היומיומי בתינוקת ושיהיו לך פחות סיבות להגיע לתשישות ועייפות, שמובילים לכעס ולזעם. היעדר שינה משפיע באופן ישיר על המצב הרגשי שלנו ועלייך לבדוק את כל האפשרויות העומדות בפנייך שיוכלו לסייע לך להשלים שעות שינה, לנוח ולצבור כוחות. שינה ומנוחה עושות פלאים לנפש, בעיקר אחרי הלידה.

תודה לך על השיתוף,

לימור

*********************

גם לך יש מה להגיד לאמא היקרה ? מוזמנת לכתוב לה !

שאלות נוספות ניתן לשלוח למייל: medabrot.imahut@gmail.com

שלכן, לימור לוי אוסמי

לימור לוי אוסמי

מלווה רגשית נשים אחרי לידה ובהורות, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'. נפגשת עם נשים בכרכור ובשיחות וידאו. אפשר ליצור איתי קשר בהודעה - 052-2835020 ואשמח לתאם שיחה.

6 Comments

  • Avatar

    תמר קלר

    אמא אמיצה,

    את פשוט עייפה ומאוד עייפה, אני מחזקת את דבריה של לימור המטרות העיקריות שלך הן לישון ,לצבור כוחות ולמצוא אוזן קשבת,
    לגבי הלילות כדאי לבקש מבן הזוג ומישהי קרובה כמו אמא /סבתא/בת דודה וכו' לעזור לך לפחות בלילה אחד בשבוע לבצע תורנויות על מנת שתוכלי לישון
    לגבי הימים – יש את פרוייקט אם לאם שיכולים להגיע אליך לפחות פעם בשבוע לשעתיים ואולי יותר בזמן זה גם תוכלי למצוא אוזן קשבת וגם לאגור כוחות ולנוח,
    הרעיון הוא לבקש את העזרה על מנת שתוכלי להתחזק ולחזור לעצמך,
    כמו כן אני ממליצה לפנות לאחות בתחנת אם וילד אולי היא תוכל לעזור לך ברעיונות יצירתיים נוספים,
    בברכה, תמר

  • Avatar

    שירי

    אני מבינה אותך לגמרי!!! גם אני אוהבת את הבן שלי עד עמקי נשמתי אבל היו לי לילות בעיקר בהתחלה שכשהוא צרח בלילה היו לי מחשבות שפחדתי מהן מאוד!!! כמובן שאני לא אעשה זאת לעולם ואני גם יודעת שזה קורה לכולן…. צריך לקבל את זה שזה שלב שעוברים. סיפרתי את זה לבעלי והוא ממש קיבל את זה בהבנה והוא פשוט החליט לעזור לי, למרות שהוא קם בבוקר לעבודה הוא ממש עוזר ותורם גם אם זה לילה אחד באמצע שבוע זה כבר עוזר! וסופי שבוע הם שלו לגמרי!!

  • Avatar

    מיכל איתם עמרני - מרכז אם-פטיה

    מיכל איתם חוקרים מסכימים ששינה היא ללא ספק צורך פיזי שלנו כמו מים, אוכל וחמצן. הצורך בשינה רציפה משפיע עלינו בכל התחומים של החיים – בטווח הקצר (בטיחות, עצבנות, יחסים בין בני זוג) ובטווח הארוך (מערכת חיסונית ומחלות כרוניות). לימוד הרגלי שינה טובים הוא… לא רק לענייני השינה בלילה אלא גם דרך חינוכית שתשפיע על המסוגלות ההורית שלנו בעתיד. כי עמדנו על שלנו. כי גילנו מה עוזר לתינוק שלנו. אנחנו באמפטיה -מרכז להורים והורים שבדרך עוזרות להורים ללמד ולמסד הרגלי שינה טובים ובריאים לילדים. ראו כאן http://ja-jp.facebook.com/pages/m-ptyh-mrkz-lhwrym-wlhwrym-sbdrk/1138789753349

  • Avatar

    עדי איצקין

    לאמא המפלצת,
    את יודעת מה נחמד במפלצות? לפעמים הן מפחידות ולפעמים נורא בא לחבק אותן כי הן כאלה חמודות.
    אני כל כך מבינה, אני וילדי המדהימים חובים שינוי משמעותי בחצי השנה האחרונה וככל שהימים עוברים כן ההבנות והתובנות שלהם עמוקות יותר וכואבות יותר ונחשי מי חוטף על הראש? הבן הנפלא שלי, הוא באמת נפלא, גם משתמש בכל הארטילריה המילולית שלו: מגעילה, גרועה, רעה… כל מיני שמות תואר כאלה לאמא, נחמד, אהה?!
    ככל שהיפנמתי מהר יותר ועמוק יותר שהוא בוחן אותי והתעקשתי והתמדתי להיות אוהבת, סובלנית ופחות ופחות מתערבבת ככה גם "הפתעתו" שאני לא זזה מפה עם כל מה יגיד, הולכת ודועכת ותגובתו נרגעת מהר יותר.
    אין כמוך ואת אחת ויחידה, וגם כשהיא תגדל ותרצי "לשלוח אותה לחפש אמא אחרת" היא תדע, כי את למרבה ההפתעה – בן אדם!!! ושכזו, גם מפלצת גרה אצלך, ועם כל הקושי, לאטלאט באהבה וסובלנות והתמדה, המפלצת תרגע מהר וילדתך המקסימה תמצא את הפרווה הרכה של המפלצת "לטבוע" בה ולהירגע בה מהר יותר.
    בהצלחה ובהמון אהבה,
    עדי.

  • Avatar

    גליה גינרמן

    אמא יקרה,
    אני חותמת על כל מילה שלימור כתבה לך ומוסיפה שיש גם את ארגון אמאל'ה אמאל'ה. בזמנו נתתי את הטלפון לחברה שלי והיא נעזרה בהם מאוד. יש להם מתנדבות בכל הארץ.
    התקופה הזאת אכן קשה, אבל היא תעבור. עד אז, עלייך לגייס עזרה מכל מקום אפשרי.
    אם יש ביכולתך הכלכלית לממן זאת, הייתי ממליצה לך מאוד להיעזר באיריס למדן הסופרוומן שמגיעה ליולדות ועוזרת להן בכל – בישול, בייביסיטר, סידור הדירה (לא נקיון). שווה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ