לידה טבעית: "ילדתי אחרי חצי שעה בבית החולים"

מאת :

25 בספטמבר 2010 | 7 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

אני מוצאת לנכון לכתוב על הלידה שלי משתי סיבות:
א. לפרגן לאנשים שליוו אותי כל תקופת ההריון והלידה.

ב. לשתף אתכן בתהליך של הלידה הטבעית שעברתי.

בתור הקדמה, אני חייבת להגיד שבאופן כללי אני נגד ה״טרור״ ההטפות שהתפתח סביב כל מיני נושאים הקשורים להריון ולידה כמו: רק הנקה (אחותי, את מניקה את התינוק 10-12 פעמים ביום נראה שמשהו יקרה אם תתני פעם אחת תמ״ל ? ), רק ביות מלא (לא יקרה כלום אם תנוחי טיפה בבית חולים), רק לידה טבעית, רק אוכל אורגני, בלי חיסונים וכו'.

אני באמת חושבת שבחירה אמיתית לגבי הלידה מגיעה מתוך הבנה ולא הטפה.

אז למה באמת לידה טבעית ?

בלידה הראשונה שלי (זאת השנייה), למדתי בפרטי פרטים מהו הזמן האידיאלי לקחת אפידורל, מתוך ידיעה שאני לא מתכוונת לחוות כאבים, אם יש אופציה. למדתי גם תנועות שניתן לעשות עם הרדמה אפידוראלית, כדי לקדם את הלידה.

בלידה עצמה אכן היה ״מושלם״ – לקחתי אפידורל בפתיחה של 3 , הלידה התקדמה טוב מאוד, אני לא הרגשתי כאבים, והילדה הראשונה שלי יצאה כעבור שעתיים. אבל מה, ההתאוששות הגופנית הייתה ארוכה – ארוכה מדי. אחרי הלידה כאב לי הגב במשך שנה – למשך חודש שלם נזקקתי למשככי כאבים וסטרואידים. יש יגידו שאפידורל לא גורם באופן ישיר לכאבי גב, אבל עצם שיתוק העצבים גרם לי כנראה בלידה לבצע תנועות לא נכונות בצורה בלתי מודעת.

במהלך ההריון השני – עם  המחשבות על איך ללדת, לאט לאט חלחלה בי ההכרה שאני רוצה ללדת טבעי. מה שחיזק אצלי בנוסף את הרצון ללדת טבעי, זאת השאיפה למינימום התערבות רפואית בלידה  – מה שלא קורה בלידות אפידוראליות, שמצריכות פתיחה של וריד ועירויי נוזלים (לא סומכת בכלל על שיקול הדעת של צוות רופאים מתלמדים אקראי שקולטים אותך בחדרי הלידות, וזה תמיד נראה לי לא לעניין שאני יכולה לבחור את הרופא שיבצע סקירת מערכות אבל רופא מיילד אי אפשר לבחור).

טוב, אז לידה טבעית – איך מתכוננים ?

(האמת ששום דבר לא באמת הכין אותי לחוויה עצמה).

* ספר – לידה פעילה : ג'נט באלאסקין, מומלץ בחום.

* דולה – גילה נחום :  עם הכשרה של מיילדת וגישה מאוד מאוד מכילה ופתוחה. (בלידה הראשונה ליווי דולה הוכיח את עצמו – שרון שיאצו).

* דיסק-hypno birthing : לא באמת הצלחתי להפנט את עצמי אבל לשמוע מסרים חיוביים על איך תעבור הלידה לא מזיק.

* הכנה גופנית ללידה– כל סרטי פליקס של תפוז בנושא ספורט בהריון הורדו לאחר כבוד לאייפון, שהוכיח את עצמו כפלטפורמה לא רעה.

* יוגהיוגה דאנס להריון עם אלינור בן דב : מלבד ההכנה הגופנית היו המון שיחות על הריון, לידות ופילוסופיה.

* שיאצו- אורלי ריס: למרות היותי חובבת שיאצו, הספקתי לעשות שני טיפולים כהכנה גופנית לפני לידה, כאשר הלידה הגיעה יום אחרי טיפול לזירוז בשבוע 39+1. כמה מילים על אורלי-  מטפלת בגובה העיניים (עם המון כוח בידיים) ששואפת גם ללמוד מהמטופלים שלה, אחרי טיפול ראשון הרגשתי שמשהו בגוף נפתח.

* אפי-נו : הוכיח את עצמו עוד בלידה קודמת כשיצאתי ללא קרעים וחתכים.

הלידה אוטוטו מגיעה

חודש תשיעי, מחכים ללידה (לידה קודמת הייתה בשבוע 37+2).  במהלך חודש תשיעי חוויתי שתי סדרות של צירים שלא הובילו ללידה בשבועות 37/38. בשבוע 39 מלא – יום שני, אני מקבלת טיפול שיאצו לזירוז.

בלילה בין שני לשלישי אני שמה לב שצבע ההפרשות נעשה כהה. בשתיים בלילה אני מתעוררת לצירים. עכשיו, מכיוון שכבר חוויתי 2 סדרות של צירים שלא הובילו ללידה – אני מחליטה להמשיך לישון. אני מצליחה לישון עד 4 בערך ואז אני מתקשרת לגילה נחום, הדולה. גילה שואלת מה הצפיפות של הצירים ואני עונה – כל חמש דקות למשך 40 שניות (יש אגב אפליקציה באייפון שמתזמנת ). אנחנו מחליטים להעיר את הגדולה ולנסוע לקריות לסבתא ומשם להמשיך לגילה.

מגיעים לגילה בשש – גילה קובעת שאני עדיין בשלב הלטנטי, מחליטים להעביר את הצירים בסטודיו עד 7:30 ואז להחליט מה עושים הלאה.

אגב, בשלב מוקדם יותר החלטנו ללדת בבני ציון (גילה עברה בבני ציון הסמכה למיילדת וקיבלה אישור ללוות אותי) מכיוון שטלפון מקדים לבי״ח כרמל העלה כי במשמרת נמצאת מיילדת שרציתי להימנע מלפגוש בה שוב. סיבה נוספת היא העובדה שהרופא המטפל שלי שאני מאוד אוהבת ומעריכה (ד״ר סאמר חורי) עובד בבית החולים. ובכלל, יחסית יש לי חוויות טובות מבני ציון – אני שמחה לציין שגם הלידה של ירדן נכנסה לקטגוריה.

נוסעים לבית החולים – הנסיעה זכורה כאחת החוויות הכואבות

7:30 הצירים מתגברים, גילה שואלת אם אני רוצה ללכת לבי״ח או לנסות לסחוב עוד במקום אחר. אני מחליטה שכואב לי מספיק בשביל ללכת לבי״ח (מקסימום אני ״אסחוב״ שם). הנסיעה מהסטודיו במוריה עד לבני ציון זכורה לי שאחת החוויות הכואבות ביותר שעברתי – נסו אתם לשבת באוטו עם צירים כואבים.

הגענו לבי״ח בשעה 7:45 , לא זוכרת באיזה מעלית נכנסנו ולאיזה קומה – אבל תוך שתי דקות אני בחדר לידה.

המיילדת שקלטה אותנו בודקת פתיחה ומודיעה שאני בפתיחה של 6 , עושים לי מוניטור ואני מבקשת לשירותים ובינתיים צירים כואבים כואבים !

בשירותים ירדו לי המים (מקוניאליים) בבת אחת על הבגדים שהבאתי מהבית לפני שהספקתי להחליף לחלוק.

לאחר ירידת מים, אני מרגישה כאבים נוראיייייים שאני לא יכולה להתמודד איתם ולא מצליחה למצוא ביקום איזשהיא תנוחה שיהיה לי נוח בה (ניסיתי להיזכר בכל התנוחות שתירגלתי ביוגה ולא הצלחתי ליישם כלום).

צירי  לחץ – "אני צורחת כמו מטורפת"

בשלב הזה (מסתבר שהגעתי לשלב של צירי הלחץ ) אני מתחילה לצרוח כמו מטורפת (כן, גם לאפידורל). המיילדת רונית וגילה מצליחות איכשהו להשכיב אותי. בשני צירים הראשוניים הייתי לגמרי אאוט תוך כדי צרחות אימה. בהפוגה בין הצירים גילה ובעלי מנסים להסביר לי שאני חייבת להתרכז וללחוץ כי לקטנה יש ירידות בדופק והרופאים כבר רוצים להתערב. רונית המיילדת מצליחה לעכב את הרופאים ואני מצליחה בשתי לחיצות (שאין לי מושג מאיפה מצאתי כוח) לדחוף את ירדן החוצה.

ירדן נולדה בשעה 8:12 !!! (להזכירכם בשעה 7:45 שקלתי האם להעביר את הצירים בבית קפה הקרוב….)

מסקנות מחוויית הלידה הטבעית

* יש שלב שבו את מתחרפנת לגמרי. אם הגעת לשם, את במצב טוב, כי אין שום סיכוי בעולם שעכשיו יתנו לך אפידורל.

*ההתאוששות הפיזית היא פי מליון מהירה – הן המיידית והן לטווח הארוך. שעתיים אחרי לידה קמתי לבד למחלקת יולדות והאחיות שם לא האמינו שאני אחרי לידה.

* התינוק שנולד – יותר עירני. ירדן ינקה מייד.

** לסיפורי לידה נוספים

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

7 תגובות ל- “לידה טבעית: "ילדתי אחרי חצי שעה בבית החולים"”

  1. הי אני מאוד הזדהיתי עם הסיפור שלך שהגעת לקטע של צירים כואבים והתחלת לצעוק ומנסה שוב ושוב ואז כבר צועקת לאפידורל ושם כבר הצטערתי
    השפיע ונוצרו כאבים כמו מטורפת ממש נזכרתי בי לידה ראשונה שלי ואני מתאפקת לא לצעוק חודשיים אחרי הלידה פתאם נוצרו כאבים בכף היד כאבי תופת כמו השתתקות כואבת ומגעילה אני רוצה לומר שאני רוצה לחשוב על הריון נוסף אך שאני נזכרת בלידה ובאפידורל אני שואלת את עצמי מה עושים איך עוברים את זה שוב ואיך זה יקרה ללא אפידורל ? אני אשמח לעצות ורגיעה למי שחוותה כמוני את הלידה הדבר ששוה הכל בסופו של דבר .

    • היי דורית,
      למה הצטערת שלקחת אפידורל אחרי שצעקת וכאבת ?
      את מייחסת את הכאבים בכף היד חודשיים אחרי הלידה לאפידורל ?
      מדוע חשוב לך שלא לקחת אפידורל בלידה הבאה ?
      לימור

  2. זוהר,
    איזה יופי לשמוע כאלו חוויות חיוביות. אני מזדהה איתך מאוד בכל נושא האפידורל. את ילדתי הבכורה בחרתי ללדת בלידה טבעית, וכמו שאהיד שמוכן לקרב התכוננתי, וקראתי ועשיתי יוגה, וגם קבעתי לעצמי מתי אלד, ומה יהיה מזג האוויר. הכי מצחיק? הכל קרה כמו שרציתי- ויותר מכך, עד כדי כך פסיכית אנוכי.הלידה היתה מדהימה, לא מאוד קצרה אבל הייתי מאוד מחוברת לעצמי, עם מיילדת כמעט פרטית (שלא זזה ממני כי היה בינינו חיבור נורא טוב מתחילת המשמרת שלה), ללא התערבות רפואית, רק אני ובן זוגי מוסיקה, גשם ראשון של חודש אוקטובר והמון המון אהבה וקבלה. המחשבה על לקיחת אפידורל הפחידה אותי יותר מהלידה עצמה.כמובן שאני שמחה ושלמה עם העובדה שלא לקחתי (גם הייתי כ"כ ב"היי" שלא הרגשתי כאבים). בלידה השניה גם לא לקחתי אפידורל, אך מכיוון שהיה מאוד מהיר (פקעו לי את המים- זה כמו זירוז) נורא נורא סבלתי, ויש לי כאבים בזכרון עד היום:)
    מאחלת לך המון בריאות ואושר, ועוד המון לידות טבעיות

  3. שרון לוי טל הגיב:

    זוהר,
    נהנתי לקרוא את סיפור הלידה המדהים שלך, גילה היתה מי שעשתה לנו את קורס ההכנה ללידה טבעית שבחרנו לעשות עקב נטייתי ללידה פעילה… היא אכן אשה מקסימה ונותנת הרגשה של רוגע ואמונה בעצמך. לצערי כפי שאולי את יודעת, בשבוע 43+1 הייתי חייבת לעבור זירוז מה שלאחר כמה זמן חיסל כל סיכוי ללידה טבעית. בכל זאת היה טוב והמתנה המושלמת היתה והיינה נפלאה (-:
    סיפורך מחזק אותי ללידה טבעית בפעם הבאה, בהצלחה בהמשך ובלידות הבאות!!
    שרון

  4. פומיקי פה הגיב:

    "יש שלב שבו את מתחרפנת לגמרי. אם הגעת לשם, את במצב טוב, כי אין שום סיכוי בעולם שעכשיו יתנו לך אפידורל."
    מתארת בדיוק, אבל בדיוק את הלידה השנייה שלי.
    הגעתי עם פתיחה של 5 ותוך כמה דקות כשאני צורחת לאפידורל (גם את הלידה הראשונה ילדתי טבעי) המיילדת אומרת לי ללחוץ כי הילד כבר פה.
    2 לחיצות והזאטוט היה איתנו 🙂

Trackbacks/Pingbacks

  1. Tweets that mention "ילדתי אחרי חצי שעה בבית החולים" – סיפור הלידה הטבעית של ירדן | נשים מדברות אמהוּת -- Topsy.com - 25/09/2010

    […] This post was mentioned on Twitter by limor levi ossmy, limor levi ossmy. limor levi ossmy said: זוהר החליטה ללדת את הלידה השנייה שלה ללא משככי כאבים, אחרי שבלידה הראשונה סבלה מאוד מכאבים נוראיים בגב בעקבות… http://fb.me/Kbz9MOyl […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

בשבילי להניק זה להגיד לתינוק שלי: "אמא פה בשבילך, אני אוהבת אותך"

מאת : אמא אלונה

19 בספטמבר 20102 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

הנקה בשבילי היא חלק בלתי נפרד מהאמהוּת. מבחינתי לא קיימת אופציה אחרת להזנת התינוקות שלי (סליחה אם זה נשמע קצת קיצוני אבל זו רק דעתי האישית והאמונה שלי – אני לא באה להטיף לכל מי שבחרה אחרת).

בשבילי לא להניק ? לא רוצה לחשוב אפילו על לא להניק… אני אמות מבפנים.

ברור שההנקה היא גם בשבילי, באיזשהו מקום, והיא גם חלק מתפיסת העולם האימהית הכוללת שלי- חשוב לי להרגיש שאני מעניקה לילדיי את הטוב ביותר.

זה לא פינוק, זאת הישרדות

מאת : סמדר

3 ביולי 20135 תגובות

מתוך אחרי לידה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עזרה ודאגה לעצמנו

תבין – כדי ללדת, אני משתמשת בכל הכוחות שיש לי. אין חלק בפנים שלא מגויס לדבר הזה. אני נגמרת כדי להוציא אותם מתוכי, בריאים ויפים ושלמים. פשוט נעלמת. ובגלל זה מיד אחרי הלידה, אני צריכה כל טיפה של יחס, כדי להחזיר לעצמי אנרגיה. אני יודעת שזה מוזר לך, ולכולם, כי אני בדרך כלל מוצאת כוח מבפנים, ולא צריכה עזרה, ויודעת להגדיר הכל, אבל אחרי לידה – זה מצב אפס, כי אני חייבת להתפרק כדי ללדת, וזה לוקח זמן, לאסוף את עצמי שוב, ולהחזיר כוח. נכון, כל מגע והנקה וחיבוק עם התינוקת שלי זה כמו חמצן לורידים. אבל זה לא מספיק. אני צריכה שילטפו אותי עד שאני נרדמת, שיחתכו לי סלט, ושמקלחת חמה תחכה לי מתי שארצה, אני צריכה כל הזמן צנצנת עוגיות בריאות מלאה ובקבוק מים קרים לידי, וחיבוקים בלי סוף, ומחמאות מכל הלב כדי שאצליח להאמין

לפני שנהייתי אמא

מאת : שירלי יהלום כהן

1 בפברואר 201146 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, תחושות מגוונות אחרי לידה

לפני שנהייתי אמא לא ידעתי שקיימת השעה 6 בבוקר ביום שבת…

לפני שנהייתי אמא החלטתי לצאת לסרט, ויצאתי. בלי לדאוג לבייבי סיטר, בלי לחשוב איך לארגן את הילדים בזמן, בלי להכין את הבית, הבקבוקים, והמוצץ ספייר.. פשוט יצאתי….