למה לנשים קשה לקבל ולבקש עזרה אחרי לידה
אחרי לידה,  דיכאון אחרי לידה,  עזרה עצמית,  רגשות אשם אחרי לידה,  תחושות מגוונות אחרי לידה

נשים אחרי לידה: למה קשה להן לבקש או לקבל עזרה?

העצה המרכזית לנשים בהיריון היא – "תדאגי שתהיה לך הרבה עזרה אחרי לידה!" והעצה הזו נשמעת הגיונית והכרחית נוכח הקשיים והאתגרים הרבים שאמהות פוגשות בתקופה שאחרי הלידה, ועם זאת – לרוב הנשים קשה לבקש או לקבל עזרה אחרי לידה. 

את המאמר הנוכחי אני רוצה להקדיש לכל הנשים שלא מבינות למה קשה להן לבקש או לקבל עזרה, ומרגישות אשמה, תסכול ואכזבה בגלל זה. אקדים ואומר שבאופן כללי אני מאמינה שיש סיבה להתנהגות שלנו, גם אם אנחנו לא תמיד מבינות אותה. חמלה והבנה כלפי הבחירות האישיות של נשים, יכולות לעזור  להתמודד עם האשמה ולמצוא פיתרונות שיותר מותאמים וקרובים לצורך ולאישיות הייחודית.

מדוע נשים מתקשות לבקש או לקבל עזרה אחרי לידה?

כשאני מקשיבה לנשים, אני יכולה לשים לב לכמה סיבות מרכזיות שמקשות על נשים לקבל עזרה אחרי הלידה:

אידיאל האמהוּת מניח שאמהות 'טובות' צריכות להסתדר לבד, כי זאת העבודה שלהן 

נשים רבות מרגישות שההורות היא העבודה החדשה שלהן והן צריכות לעשות אותה לבד. כמו שבן הזוג יוצא לעבוד מחוץ לבית, כך הן עובדות בתוך הבית, ולכן הן צריכות לעשות הכול לבד וללא שום עזרה. מודל ההורות המסמן את האישה כאחראית הבלעדית על הטיפול בתינוק ותחזוקת הבית, הוא עדיין חזק, מופנם ומתווה את הדרך להורות הנחשבת 'טובה', ומאוד קשה לערער עליו.

צורך בעצמאות אחרי לידה

שנן נשים המרגישות ותופסות את עצמן כנשים עצמאיות, חזקות, שיכולות להסתדר לבד ובלי עזרה. עצמאות היא ערך משמעותי בחיים שלהן וחשוב להן לפעול לאורו. התפיסה העצמית שלהן נבנתה והשתמרה לאורך השנים כדרך חיים, שהן ממשיכות גם בהורות. אלו נשים הרגילות ואוהבות לעשות דברים לבד, רגילות לא לבקש עזרה, ומרגישות שבקשת עזרה אחרי לידה יכולה לפגוע בתפיסה העצמית או בזהות האישית שלהן.

'אני לא עובדת' – כי לטפל בתינוק זו לא עבודה?

חלק מהתפיסה הרווחת היא שנשים אשר מטפלות בתינוק או בתינוק בזמן חופשת הלידה, אינן נחשבות 'עובדות'. כתוצאה מתפיסה זו, נשים מרגישות שהן צריכות להצטמצם בהוצאות על דברים שהם למען ההנאה, והרווחה הנפשית שלהן, כמו עזרה בתשלום.

יש מחיר לעזרה – העלות יותר גבוהה מהתועלת

נשים מרגישות שיש אגרה בצד העזרה שהן מקבלות, והן מעדיפות לא לקבל עזרה אחרי לידה ולהסתדר לבד, ובלבד שלא לשלם את האגרה המגיעה יחד עם העזרה. לפעמים האגרה מתבטאת בכך שאישה אחרי לידה צריכה להיות נחמדה למעניק העזרה, להתלבש לכבודו יפה, לסדר את הבית, להתעניין בו, כשכל מה שהיא רוצה הוא להישאר בטרנינג ולא לראות אף אחד. 

אגרה נוספת שמגיעה יחד עם העזרה לפעמים היא עודף התערבות ומעורבות, עודף עצות והערות. נשים מרגישות שמי שמעניקה לה עזרה, גם 'על הדרך' מעניקה עצות וטיפים, אומרת את דעתה גם כשלא התבקשה, ונשים מרגישות שהדיפת העצות או האנרגיה השלילית גובה מהן אנרגיה וכוחות.

העזרה מפריעה לאנרגיית הבועה שאחרי הלידה

חלק מהנשים מרגישות אחרי לידה שהן נמצאות בבועה של אם- תינוק, ושאנרגיה של אנשים מבחוץ מפריעה ליצירת הבועה שכה חשובה להן. הן רוצות להישאר לבד, להיות לבד, להרגיש את החיבור של התינוק, ומרגישות שכל מגע עם החוץ, גם אם לטובת קבלת עזרה, יכול לפוצץ את הבועה הנעימה והחשובה הזאת. 

פחד להתאכזב אם יבקשו עזרה ויענו בשלילה

חלק מהנשים מרגישות שהן מעדיפות לא לבקש עזרה, כדי לא לשמוע תשובה שלילית מקרובי משפחה או מאנשים שיקרים להן. נשים מרגישות שתשובה שלילית יכולה להעציב, להכעיס, לתסכל, או לעורר בהן רגשות לא נעימים אחרים, כאלה שהן נמנעות מלהרגיש. נשים מעדיפות לא לבקש עזרה כדי לא לשמוע את ה"לא" שאולי יגיע. 

זה לא לגיטימי ולא מקובל שאישה אחרי לידה תבקש עזרה

לנשים אחרי לידה קל יותר לבקש עזרה כשמדובר בייעוץ או עזרה פיסית הקשורה בבריאות או ברווחה של התינוק, אבל מתקשות אחרי יותר לקבל עזרה לרווחתן האישית. הן מרגישות שזה לא לגיטימי, לא משהו שנשים עושות, לא משהו מקובל.

לעתים ההנחה הזאת נשענת על ההנחה שתינוק זקוק לאמא שלו באופן בלעדי, ושהוא עלול לקבל טיפול פחות טוב מדמות טיפולית אחרת. לפעמים ההנחה הזאת נשענת על מחשבה שאמא שמבקשת או מקבלת עזרה היא אמא פחות טובה.

להסתמך רק על המשפחה בקבלת עזרה אחרי לידה

ישנה תפיסה חברתית רווחת, שלקבל עזרה אחרי לידה מקרובי וקרובות משפחה היא לגיטימית ומובנת, אך עזרה בתשלום נחשבת לפריבילגיה ופינוק. לנשים רבות, גם נשים שיש להן אמצעים כלכליים, עדיין קשה מבחינה תפיסתית- ערכית לשלם עבור עזרה בתשלום. לרוב התפיסה הזאת עולה בקנה אחד עם התפיסה לגבי מהי הורות אידיאלית.

אמהות לא רוצות להיפרד מהתינוק 

הרבה פעמים מציעים לנשים אחרי לידה לקחת את התינוק לטיול, לעשות לו בייביסטר או לטפל בו כדי שהאמא תוכל לישון או להתאוורר. זה לא מתאים לכל האמהות. חלק מהנשים  אחרי לידה מרגישות שהן רוצות להיות בכל רגע עם התינוק, ולא רוצות להיפרד ממנו, גם עם מדובר בעזרה שכביכול יכולה להיטיב עימן, כביכול.

אמהות אלה מרגישות שהן נמצאות בקונפליקט בין שני צרכים נפרדים, במידה וקבלת העזרה מותנית בכך שהן יהיו ללא התינוקות שלהן. במקרה כזה, סוג העזרה שהן זקוקות לו הוא שונה (למשל, עזרה בבישול, ניקיון, לא להיות לבד, ליווי רגשי), ויש לכבד את הצורך השונה והייחודי שלהן.

קבלת עזרה אחרי לידה מעלה בושה ואשמה

לא מעט נשים אחרי לידה מרגישות בושה ואשמה על כך שהן צריכות או רוצות עזרה כדי להקל על עצמן את התקופה שאחרי הלידה. אלו נשים שלרוב מתייחסות אל קבלת עזרה על ציר הצלחה-כישלון. המשמעות של קבלת עזרה עבורן הוא להיכשל בתפקיד ההורות או להיכשל במבחן ההורות, וזה משהו שהן לא רוצות עבורן.

נשים החוות בקשת עזרה ככישלון ינסו קודם כל להסתדר, להתמודד לבד, להשתפר ולהשתנות. הן יעשו כל מה שהן יכולות בכוחות עצמן, רק כדי לא ליצור את מה שמרגיש עבורן כמו 'הודאה' בכך שהן צריכות עזרה. בקשת עזרה נחווית עבור נשים אלו כפעולה הסודקת את הביטחון ההורי שלהן ומנוגדת ל'אני מאמינה' שלהן כאמא. כאשר יעלה הצורך בעזרה, סביר שהן תחווינה בושה ואשמה, שימנעו מהן מעשיית הפעולה של בקשת העזרה.

מתי נשים אחרי לידה מרגישות בנוח לקבל עזרה?

* כאשר אין בקשה לקבל משהו בתמורה לעזרה הניתנת.
* כאשר העזרה אינה מלווה באמירות שיפוטיות או ביקורתיות כלפי הבחירות או ההתנהגות האימהית. 
* כאשר אפשר לסמוך שייטפלו בתינוק או התינוקת כמו שצריך ויכבדו את הבקשות של האמהות לגבי אופן הטיפול בהם.
* כאשר הן מרגישות שבקשת עזרה אינה מעידה על חולשה או שהן מוכנות לקבל את החולשה.
* כאשר נותני העזרה מכבדים את הבקשות ורצונות האמהות.
* כאשר אמהות מרגישות שמותר להן להרגיש טוב אחרי לידה.
* כאשר הן מאמינות שהעזרה תעזור להן.
* כאשר סוג העזרה עונה על הצורך שלהן.
* כאשר המחיר שהן משלמות על קבלת העזרה אינו גבוה מדי.
* כשמידת אי הנוחות שקבלת או בקשת העזרה מעוררת היא בגבול הסביר עבורן.

לסיכום

הלמידה וההבנה לגבי הדברים המפריעים לנשים לקבל או לבקש עזרה אחרי לידה היא חיונית וחשובה, כדי:

א. לעזור לנשים להבין את עצמן ואת הקושי שלהן.
ב. להפחית את מידת האשמה שהן מרגישות בגלל שקשה להן לבקש או לקבל עזרה.
ג. לעזור לנשים למצוא חלופות שטובות ומתאימות להן כדי שיוכלו לקבל עזרה.  

כאשר נשים מבינות מדוע קשה להן לבקש או לקבל עזרה, זה עוזר להן להפחית את מידת האשמה ומסייע להן במציאת אלטרנטיבות אחרת שמתחשבות בצרכים ובמקום הרגשי בו הן נמצאות.

הקושי לקבל עזרה אינו 'תירוץ' או משהו שצריך להתעלם ממנו. כדאי להקשיב לקשיים, כי הם לא מגיעים 'סתם'. הקשבה לקשיים זה אחד המפתחות להתמודדות עם מציאות לא מותאמת, ופיתוח אסטרטגיית התמודדות חלופית שמותאמת יותר. 

יש לכן שאלות? רוצות להזמין מאמר בנושא מסוים הקשור להיבטים הרגשיים של נשים בהריון ואחרי לידה? תכתבו לי לווטסאפ או בתגובות ואשמח מאוד.

שלכן,

לימור לוי אוסמי,  
מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה, בכרכור ובשיחות וידאו.
יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות.
052-2835020 Medabrot.imahut@gmail.com

מחפשת ליווי רגשי אחרי לידה?

התקופה שאחרי הלידה יכולה לעלות מחשבות ורגשות בעוצמה שקשה להכיל אותה, מה שמוביל לאשמה, בושה והסתרה. ליווי רגשי הוא תהליך המותאם באופן ייחודי לנשים בהריון ואחרי לידה במטרה לעזור להן להתמודד עם האתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי .כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד. אפשר לשלוח לי הודעה לווטסאפ, לימור.

אולי יעניין אותך גם:

עזרה ליולדת: איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה שקשה לה לבקש עזרה?
דולה אחרי לידה: איך היא יכולה לעזור?
"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?" הרצאה דיגיטלית

דף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה – להכניס נשימה אל תוך הדחיסות

מיליוני נשים עוברות בכל יום את תקופת ההיריון ואחרי לידה, אך אין אישה שלא מרגישה כיצד החיים שלה משתנים ללא היכר. בשינוי של ההורות יש משהו מבורך, שמתקרב לתחושת הנס או הבריאה, אך השינוי הזה מביא איתו גם אתגרים פיסיים ורגשיים, המפגישים עם תחושות לא צפויות או לא נעימות.

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה הוא הדרך להכניס נשימה, הקלה, ביטחון בהורות, ולהפחית שיפוטיות, ביקורת, הלקאה עצמית ונוקשות. תהליך הליווי עוזר לנשים לפתח חמלה עצמית, יכולת קבלה של המציאות ומודעות למחשבות ודפוסים שלא בעדן. הוא מסייע לרכך ולהיטיב עם החוויה ההורית ולהכניס הקלה, חיבור ומשמעות.

רוצה לשמוע עוד על תהליך הליווי? כל הפרטים נמצאים כאן. 

אשמח ללוות אותך,

לימור, יוצרת האתר.

לימור לוי אוסמי

מלווה רגשית נשיםבהריון ואחרי לידה, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'. נפגשת עם נשים בכרכור ובשיחות וידאו. לפרטים וקביעת מפגש אפשר ליצור איתי קשר בהודעה - 052-2835020.

15 Comments

    • לימור לוי אוסמי

      לימור לוי אוסמי

      את מתכוונת שאין הצעות לתת עזרה ?
      מה עם לבקש עזרה באופן אקטיבי מבן הזוג, חברים, משפחה וגם- עזרה בתשלום ?
      את כמה זה מרגיש נוח, לגיטימי ופשוט הכרחי ? ?

      • Avatar

        רינת בן עטר

        לימור,
        תאמיני או לא מסתובבות בינינו אמהות שהן ללא אמהות ,וכפועל יוצא אין לנו עזרה…כמעט…
        למרות הבן זוג, ולמרות החברים שכל אחד בענייניו…
        ולא כולנו יכולים להרשות לעצמנו עזרה בתשלום… וכפועל יוצא מכל הנ"ל… אנחנו עושות לבד..כבר לא יודעות לבקש עזרה גם כשמוצעות הון חיכוכים בבית וקריסה -זו לא מילה!
        אבל זה מה יש (:

        • לימור לוי אוסמי

          לימור לוי אוסמי

          אני מאמינה מאוד.
          לא רק שיש אמהות ללא אמהות, יש גם המון אמהות שיש להן אמהות ועדיין לא מאתפשר לקבל עזרה מהן.
          אני רשמתי בסוף הכתבה גם את החווייה האישית שלי, שלא היתה לי מספיק עזרה.
          עם זאת, אני יודעת שהיום, כשאני מסתכלת בדיעבד על החוויה שלי אחרי הלידה, אני יודעת להגיד שהיו גם דברים שמנעו ממני להפוך עולמות כדי לא להישאר ללא עזרה. אני היום יכולה להניח שאם הייתי מספיק 'סגורה' על זה שלא מגיע לי להרגיש כמו שהרגשתי ושאני חייבת עזרה, יכול להיות שהייתי מנערת יותר כמה אנשים (ובכללם אני) כדי לשנות את המצב הקיים.
          רק ממרחק של זמן אני יודעת להגיד שמה שאני הרגשתי ומה שאמהות רבות שליוויתי הרגישו זה שהן אמורות להסתדר. נכון, קשה, קורסות וכמעט מתמוטטות, אבל הן אמורות להסתדר. מעטות מאוד הנשים שמוכנות לנסות ולהפוך סדרי עולם כדי שהן לא תקרוסנה. כמובן וכמובן שלכל אחת יש את המציאות שלה ויש מגבלות של מציאות, אבל גם יש משהו בטריווייאליות לפעמים שברור לנו ש'ככה זה אחרי לידה'- קשה, מתיש, קורסים ובסוף כולן עוברות את זה.
          לא בטוחה שעניתי לך ..

  • Avatar

    שלומית ארד

    פשוט מאמר גאוני! אני רוצה לספר לך שלפני הלידה הראשונה שלי, גלשתי המון באתר "אומנות הלידה" אם את מכירה, ואחרי הלידה זה היה בית שני שלי;-) יש שם הרבה דיונים מאוד עמוקים וטעונים על המון נושאים סביב אימהות. בכל אופן לפני הלידה קראתי את המאמר שנקרא "השיבה הבייתה":

    http://www.leida.co.il/page.asp?id=20026

    הבאתי גם כמה ציטוטים ממנו:
    "את, גורשת ממה שתפסת כעולמך, ועתה הבחירה בידך – לחיות בגירוש או להיוולד מחדש בארץ אחרת"
    "משפחה וחברים ששואלים מה להביא ייענו בתשובה זהה: סיר עם תבשיל מוכן אהוב, מאפה, וכד`. שום עוגות קצפת. אוכל ביתי אמיתי וטעים שפשוט דורש עבודה. שניצל עם פירה, וממולאים טובים יהיו שי פשוט נפלא."
    "ההזדמנות להבראה שגלומה בעשרת הימים הקרובים היא חד פעמית. נצלי אותה, אפילו אם לא נעים לך. תפקידך להיות אמא, בראש ובראשונה אמא לעצמך, כדי שתוכלי להיות אם טובה גם לבתך או לבנך, ותוכלי להעניק להם אמהות טובה ושלמה, ובלתי חמוצה. עניין עדין הוא עשרת הימים הראשונים. חכמה קטנה מאד תהיה להשאירך לבדך באותו הזמן. אשה לבדה, עם תינוק, אינה פנויה לטפל בעצמה, משום שהיא כל הזמן עם עין פקוחה על התינוק, וההחלפות של החיתולים, וה"לבדוק רק לרגע מה קורה איתו". דאגי שמישהו יהיה בבית, ויגיש לך את התינוק להנקות בלבד"

    בהתחלה נבהלתי: "אוי מה מחכה לי?!" אמרתי לעצמי ולבעלי, שהבטיח לקחת ימי חופש אחרי הלידה. אבל כשהייתי בפוסטפארטום, זה עזר לי לקחת הכל בפרופוציות הנכונות. וכמובן שקיבלתי עזרה בעיקר מבעלי ואמי שהייתה נוכחת כ 3 פעמים בשבוע לכמה שעות. זה עזר לי להחזיק מעמד גם בשעות הארוכות שהייתי לבד. הידיעה שאני כן מקבלת עזרה. שאני לא לבד כל הזמן. (וגם האוכל שהוכן והוקפא עוד לפני הלידה מאוד עזר 🙂
    אני מודה שגם אני מאלה שמתקשות להכניס עוזרת בית הבייתה ולא רק מסיבות כלכליות. אפשר לסכם ולומר שגם אם נפתחת והעזת לבקש עזרה, קשה למצוא את מי שייתן לך בדיוק את העזרה שאת צריכה בזמן הנכון, בלי לשפוט, להתערב ולהעיר ובלי לצפות לדבר בתמורה….

  • Avatar

    ענבר אופק

    מניסיון אישי ומקצועי שמתי לב שבלידות ראשונות לעיתים העזרה היא לא דבר מובן מאליו כאשר הסבתות כבר לא נמצאות בתוך עולם הילודה במיוחד אם זהו נכד/ה ראשון/ה.
    צריך להזכיר לסבתות את העובדה שלמרות שהיום הרבה יותר קל מבחינה תפעולית לעומת פעם עדיין ישנו צורך נפשי/מנטאלי לעזרה אפילו היומיומית כגון-כביסה,הכנת אוכל וכד'
    הטיפול בתינוק הוא של האמא אך היכן הטיפול באמא?
    לכן יש אותנו הדולות שיזכירו לאחר הלידה גם לסבתא הטרייה להיות שם בשביל הבת/הכלה שאך ילדה.
    אני אישית מלמדת כיצד להכין מאכלים קלילים ממצרכים הקיימים בבית ואף שולחת מבעוד מועד ליולדת שנמצאת איתי בקשר מס' מתכונים קלים.

    דבר חשוב בעיניי הינו הזוגיות לאחר הלידה שלעיתים קצת נפגעת מהפונקציונליות שבו מוצא עצמו הבן זוג, פתאום הוא הופך למשרת בעל כורחו וכמובן שזאת לא מטרתו בחיים, הוא צריך להיות שותף מלא ולכן עצה קטנה ממני היא לדבר למרות שעייפים, אם לא מצליחים בסביבה הבייתית ליזום פגישה בבית קפה,לשריין את הסבתא ולצאת עם הבן זוג ולא לאפשר לתחושות לחלחל לבפנים כי לבסוף הזוגיות והתא המשפחתי נפגעים.שימרו על הזוגיות.

    בברכת פוסט קל ונעים
    ענבר אופק
    מלווה הריון,לידה אם ותינוק באזור חיפה
    0523701137

  • Avatar

    אפרת דבוש נאור

    הפוסט מעורר מחשבה רבה, אני יכולה בהחלט להזדהות עם הדברים שכתבת על החוויה האישית שלך לאחר הלידה, אני רק מנסה להבין למה התכוונת כשאמרת על החלק המסורתי וקדמוני, האם בחוויה הפנימית שלך צורך תמיכה באם לאחר לידה ובהורות ראשונית היא דבר פרימיטיבי?

    אימא של בעלי היא הודית שעלתה לארץ בנות העשרים לחייה יחד עם שבט שלם, כשילדה את בעלי היקר ואת אחותו, באופן מסורתי התגייסו כל בנות המשפחה ודאגו לצרכיה למשך 40 יום, ניקו בישלו, יעצו, סידרו ואם היה צורך גם הניקו עבורה, אני באופן אישי מקנאה.
    הציפייה (האישית והחברתית) שנוכל להתאושש מלידה ולדאוג באופן מושלם לתינוק ולבית ולאסטטיקה הנשית שלנו וכו' היא קשורה לאורח החיים המאוד פגום לדעתי של החיים במערב.

    מדהים למשל לראות איזה הבדל יש בתנועה בקליניקה בין נשים הרות, שהן מרשות ומפרגנות לעצמן בריאות ותמיכה ללא אשמה לבין נשים לאחר לידה שכל כך לא בתשומת לב לעצמן ויאפשרו לעצמן תמיכה לרוב רק במקרים קיצוניים של מצוקה. יש במגמה משהו קצת עצוב מכיוון שאישה אחרי לידה באמת זקוקה לכל כך הרבה.

    אולי זה גם המקום להזכיר את הארגונים ההתנדבותיים שמעניקים תמיכה לנשים לאחר לידה: "אם לאם בקהילה" וארגון "שפרע ופועה" המקושר יותר לנשים דתיות ומסורתיות אבל לא רק.

      • Avatar

        אפרת דבוש נאור

        מעניין שבחרת להתייחס לקול שאומר שאמא צריכה להסתדר לבד כקול קדמוני ומסורתי בזמן שבאופן מסורתי אם אחרי לידה לא נמצאת לבד אלה נתמכת ע"י הקהילה בה היא חייה, הנושא של התא המשפחתי המצומצם הוא דווקא דבר חדש

        • לימור לוי אוסמי

          לימור לוי אוסמי

          קדמוני במובן של פרימיטיבי עבורי, לא קדמוני מבחינת ההיסטוריה האנושית. כאישה פמיניסטית היה לי מוזר להתוודע אל חלק בי שמרגיש כך כלפי תפקיד האישה והאמא.

  • Avatar

    שירה דרוקר

    אני חווה בימים אלה ממש את הקונפליקט האמהי העצום בין הצורך האמיתי בעזרה מהסביבה, לבין הרצון העז שלי להיות עם בתי החדשה לבד, בלי התערבויות, רק אני, בעלי והיא. צפיתי את זה מראש, את ה"רכושנות" הזאת. ואמרתי לבעלי שאני רוצה שנברח לאי בודד. ועכשיו אני חווה את זה.
    אני מאוד רוצה לאתגר את עצמי ולראות שאני ובעלי יודעים לטפל בה לבד, בעצמנו, בלי עזרה, כדי ש"אם נצטרך לעשות את זה – אז נדע איך". מצד שני, אני כל כך שמחה כשאמא מגיעה, מטפלת בה, מקלחת אותה כ"כ בקלילות, מלבישה אותה באחוז מהזמן שלי זה לוקח… וגם היא נהנית מזה, אז למה לא?…
    אני צריכה לעבוד על עצמי ולשחרר, להגיד לעצמי שזה בסדר שאני עוד צריכה עזרה אחרי שבוע וחצי, שאני לא חייבת לדעת לעשות הכול בבת אחת, אפשר לקחת את זה צעד אחר צעד.
    למזלי, אני מקבלת עזרה לא מתערבת. או לפחות לא מייחסת יותר מדי תשומת לב להתערבויות שלא מוצאות חן בעיניי. ואני כל כך מעריכה את זה, בייחוד עכשיו, אחרי שקראתי את הפוסט שלך, והבנתי כמה ברת מזל אני…
    תודה!

  • Avatar

    סיון בן-אור

    שכחת את סיבת ה"לא נעים לי לבקש ממי שלא מציע"

    אחרי הלידה הייתי מוכנה בכיף לקבל עזרה, חברה ותמיכה בדמות בני משפחה וחברים, רק שהם לא הציעו בעצמם. היה נראה שאני מסתדרת לבד…
    לקח לי שבוע כדי להגיע למצב של קריסה כדי להעיז לבקש *אקטיבית*: להגיד: אני לא מסתדרת, אני לא רוצה להיות לבד, אני צריכה חברה ותמיכה.
    כשביקשתי – קיבלתי ביד רחבה ונדיבה,
    אבל הייתי חייבת להיות אקטיבית בעניין.

  • Avatar

    רעות שלומי רסלר

    לפעמים גם כשמבקשים לא מתקבלת עזרה. או יותר נכון כשאני מבקשת.. גם לבקש עזרה צריך לדעת. כנראה גם כשאני מבקשת אני מקרינה כוח או תחושה של חוסר נחיצות. בתחלית ההריון הייתי מוחברת לאסלה רוב שעות היום וביקשתי עזרה אבל בסופו של דבר רוב העומס נפל על בעלי היקר. זה אחד האתגרים שלי והמטרות האישיות שהצבתי לעצמי השנה. ללמוד לבקש עזרה כך שאכן אקבל אותה.

    • לימור לוי אוסמי

      לימור לוי אוסמי

      תראי, לא הכל תלוי בנו..
      יש הבדל בין המיומנות החשובה של לבקש עזרה וגם לקבל אותה לבין היענות הסביבה לבקשות שלנו. לפעמים אנחנו נמצאות בסביבה שלא נוטה להעניק עזרה פיסית או רגשית וזה סיפור אחר לגמרי. לא הכל תלוי בנו במקרה הזה.
      מה שכן, לעיתים עזרה בתשלום, אם מתאפשרת, יכולה ממש לעזור כאשר אין היענות לעזרה מצד המשפחה והקרובים לנו.
      בכל מקרה, בהצלחה גדולה. אשמח לשמוע אם זה עזר

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× איך אני יכולה לעזור לך?