העצה המרכזית לנשים בהיריון היא – "תדאגי שתהיה לך הרבה עזרה אחרי לידה!" והעצה הזו נשמעת הגיונית והכרחית נוכח הקשיים והאתגרים הרבים שאמהות פוגשות בתקופה שאחרי הלידה, ועם זאת – לרוב הנשים קשה לבקש או לקבל עזרה אחרי לידה.
את המאמר הנוכחי אני רוצה להקדיש לכל הנשים שלא מבינות למה קשה להן לבקש או לקבל עזרה, ומרגישות אשמה, תסכול ואכזבה בגלל זה. אקדים ואומר שבאופן כללי אני מאמינה שיש סיבה להתנהגות שלנו, גם אם אנחנו לא תמיד מבינות אותה. חמלה והבנה כלפי הבחירות האישיות של נשים, יכולות לעזור להתמודד עם האשמה ולמצוא פיתרונות שיותר מותאמים וקרובים לצורך ולאישיות הייחודית.
מדוע נשים מתקשות לבקש או לקבל עזרה אחרי לידה?
כשאני מקשיבה לנשים, אני יכולה לשים לב לכמה סיבות מרכזיות שמקשות על נשים לקבל עזרה אחרי הלידה:
- הנחה שאמהות 'טובות' צריכות להסתדר לבד – נשים רבות מרגישות שההורות היא העבודה החדשה שלהן והן צריכות לעשות אותה לבד. כמו שבן הזוג יוצא לעבוד מחוץ לבית, כך הן עובדות בתוך הבית, ולכן הן צריכות לעשות הכול לבד וללא שום עזרה. מודל ההורות המסמן את האישה כאחראית הבלעדית על הטיפול בתינוק ותחזוקת הבית, הוא עדיין חזק, מופנם ומתווה את הדרך להורות הנחשבת 'טובה', ומאוד קשה לערער עליו.
- רצון להרגיש עצמאות ומסוגלות אישית – ישנן נשים המרגישות ותופסות את עצמן כנשים עצמאיות, חזקות, שיכולות להסתדר לבד ובלי עזרה. עצמאות היא ערך משמעותי בחיים שלהן וחשוב להן לפעול לאורו. התפיסה העצמית שלהן נבנתה והשתמרה לאורך השנים כדרך חיים, שהן ממשיכות גם בהורות. אלו נשים הרגילות ואוהבות לעשות דברים לבד, רגילות לא לבקש עזרה, ומרגישות שבקשת עזרה אחרי לידה יכולה לפגוע בתפיסה העצמית או בזהות האישית שלהן.
- קושי לשלם עבור עזרה, כי היא לא עובדת מחוץ לבית – חלק מהתפיסה הרווחת היא שנשים אשר מטפלות בתינוק או בתינוק בזמן חופשת הלידה, אינן נחשבות 'עובדות'. כתוצאה מתפיסה זו, נשים מרגישות שהן צריכות להצטמצם בהוצאות על דברים שהם למען ההנאה, והרווחה הנפשית שלהן, כמו עזרה בתשלום.
- יש מחיר רגשי לקבלת העזרה – העלות יותר גבוהה מהתועלת – נשים מרגישות שיש אגרה בצד העזרה שהן מקבלות, והן מעדיפות לא לקבל עזרה אחרי לידה ולהסתדר לבד, ובלבד שלא לשלם את האגרה המגיעה יחד עם העזרה. לפעמים האגרה מתבטאת בכך שאישה אחרי לידה צריכה להיות נחמדה למעניק העזרה, להתלבש לכבודו יפה, לסדר את הבית, להתעניין בו, כשכל מה שהיא רוצה הוא להישאר בטרנינג ולא לראות אף אחד.
אגרה נוספת שמגיעה יחד עם העזרה לפעמים היא עודף התערבות ומעורבות, עודף עצות והערות. נשים מרגישות שמי שמעניקה לה עזרה, גם 'על הדרך' מעניקה עצות וטיפים, אומרת את דעתה גם כשלא התבקשה, ונשים מרגישות שהדיפת העצות או האנרגיה השלילית גובה מהן אנרגיה וכוחות.
5. העזרה מפריעה לאנרגיית הבועה שאחרי הלידה – חלק מהנשים מרגישות אחרי לידה שהן נמצאות בבועה של אם- תינוק, ושאנרגיה של אנשים מבחוץ מפריעה ליצירת הבועה שכה חשובה להן. הן רוצות להישאר לבד, להיות לבד, להרגיש את החיבור של התינוק, ומרגישות שכל מגע עם החוץ, גם אם לטובת קבלת עזרה, יכול לפוצץ את הבועה הנעימה והחשובה הזאת.
6. פחד להתאכזב אם יבקשו עזרה ויענו בשלילה – חלק מהנשים מרגישות שהן מעדיפות לא לבקש עזרה, כדי לא לשמוע תשובה שלילית מקרובי משפחה או מאנשים שיקרים להן. נשים מרגישות שתשובה שלילית יכולה להעציב, להכעיס, לתסכל, או לעורר בהן רגשות לא נעימים אחרים, כאלה שהן נמנעות מלהרגיש. נשים מעדיפות לא לבקש עזרה כדי לא לשמוע את ה"לא" שאולי יגיע.
7. זה מרגיש לא לגיטימי ולא מקובל שאישה אחרי לידה תבקש עזרה – לנשים אחרי לידה קל יותר לבקש עזרה כשמדובר בייעוץ או עזרה פיסית הקשורה בבריאות או ברווחה של התינוק, אבל מתקשות אחרי יותר לקבל עזרה לרווחתן האישית. הן מרגישות שזה לא לגיטימי, לא משהו שנשים עושות, לא משהו מקובל.
לעתים ההנחה הזאת נשענת על ההנחה שתינוק זקוק לאמא שלו באופן בלעדי, ושהוא עלול לקבל טיפול פחות טוב מדמות טיפולית אחרת. לפעמים ההנחה הזאת נשענת על מחשבה שאמא שמבקשת או מקבלת עזרה היא אמא פחות טובה.
8. רצון להסתמך רק על המשפחה בקבלת עזרה אחרי לידה – ישנה תפיסה חברתית רווחת, שלקבל עזרה אחרי לידה מקרובי וקרובות משפחה היא לגיטימית ומובנת, אך עזרה בתשלום נחשבת לפריבילגיה ופינוק. לנשים רבות, גם נשים שיש להן אמצעים כלכליים, עדיין קשה מבחינה תפיסתית- ערכית לשלם עבור עזרה בתשלום. לרוב התפיסה הזאת עולה בקנה אחד עם התפיסה לגבי מהי הורות אידיאלית.
9. חוסר רצון להיפרד מהתינוק – הרבה פעמים מציעים לנשים אחרי לידה לקחת את התינוק לטיול, לעשות לו בייביסטר או לטפל בו כדי שהאמא תוכל לישון או להתאוורר. זה לא מתאים לכל האמהות. חלק מהנשים אחרי לידה מרגישות שהן רוצות להיות בכל רגע עם התינוק, ולא רוצות להיפרד ממנו, גם עם מדובר בעזרה שכביכול יכולה להיטיב עימן, כביכול.
אמהות אלה מרגישות שהן נמצאות בקונפליקט בין שני צרכים נפרדים, במידה וקבלת העזרה מותנית בכך שהן יהיו ללא התינוקות שלהן. במקרה כזה, סוג העזרה שהן זקוקות לו הוא שונה (למשל, עזרה בבישול, ניקיון, לא להיות לבד, ליווי רגשי), ויש לכבד את הצורך השונה והייחודי שלהן.
10. קבלת עזרה אחרי לידה מעלה בושה ואשמה – לא מעט נשים אחרי לידה מרגישות בושה ואשמה על כך שהן צריכות או רוצות עזרה כדי להקל על עצמן את התקופה שאחרי הלידה. אלו נשים שלרוב מתייחסות אל קבלת עזרה על ציר הצלחה-כישלון. המשמעות של קבלת עזרה עבורן הוא להיכשל בתפקיד ההורות או להיכשל במבחן ההורות, וזה משהו שהן לא רוצות עבורן.
נשים החוות בקשת עזרה ככישלון ינסו קודם כל להסתדר, להתמודד לבד, להשתפר ולהשתנות. הן יעשו כל מה שהן יכולות בכוחות עצמן, רק כדי לא ליצור את מה שמרגיש עבורן כמו 'הודאה' בכך שהן צריכות עזרה. בקשת עזרה נחווית עבור נשים אלו כפעולה הסודקת את הביטחון ההורי שלהן ומנוגדת ל'אני מאמינה' שלהן כאמא. כאשר יעלה הצורך בעזרה, סביר שהן תחווינה בושה ואשמה, שימנעו מהן מעשיית הפעולה של בקשת העזרה.
מתי נשים אחרי לידה מרגישות בנוח לקבל עזרה?
* כאשר אין בקשה לקבל משהו בתמורה לעזרה הניתנת.
* כאשר העזרה אינה מלווה באמירות שיפוטיות או ביקורתיות כלפי הבחירות או ההתנהגות האימהית.
* כאשר אפשר לסמוך שייטפלו בתינוק או התינוקת כמו שצריך ויכבדו את הבקשות של האמהות לגבי אופן הטיפול בהם.
* כאשר הן מרגישות שבקשת עזרה אינה מעידה על חולשה או שהן מוכנות לקבל את החולשה.
* כאשר נותני העזרה מכבדים את הבקשות ורצונות האמהות.
* כאשר אמהות מרגישות שמותר להן להרגיש טוב אחרי לידה.
* כאשר הן מאמינות שהעזרה תעזור להן.
* כאשר סוג העזרה עונה על הצורך שלהן.
* כאשר המחיר שהן משלמות על קבלת העזרה אינו גבוה מדי.
* כשמידת אי הנוחות שקבלת או בקשת העזרה מעוררת היא בגבול הסביר עבורן.
לסיכום
הלמידה וההבנה לגבי הדברים המפריעים לנשים לקבל או לבקש עזרה אחרי לידה היא חיונית וחשובה, כדי:
א. לעזור לנשים להבין את עצמן ואת הקושי שלהן.
ב. להפחית את מידת האשמה שהן מרגישות בגלל שקשה להן לבקש או לקבל עזרה.
ג. לעזור לנשים למצוא חלופות שטובות ומתאימות להן כדי שיוכלו לקבל עזרה.
כאשר נשים מבינות מדוע קשה להן לבקש או לקבל עזרה, זה עוזר להן להפחית את מידת האשמה ומסייע להן במציאת אלטרנטיבות אחרת שמתחשבות בצרכים ובמקום הרגשי בו הן נמצאות.
הקושי לקבל עזרה אינו 'תירוץ' או משהו שצריך להתעלם ממנו. כדאי להקשיב לקשיים, כי הם לא מגיעים 'סתם'. הקשבה לקשיים זה אחד המפתחות להתמודדות עם מציאות לא מותאמת, ופיתוח אסטרטגיית התמודדות חלופית שמותאמת יותר.
שלכן,
לימור לוי אוסמי,
מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה, בכרכור ובשיחות וידאו.
יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות.
052-2835020 Medabrot.imahut@gmail.com
מחפשת ליווי רגשי אחרי לידה?
התקופה שאחרי הלידה יכולה לעלות מחשבות ורגשות בעוצמה שקשה להכיל אותה, מה שמוביל לאשמה, בושה והסתרה. ליווי רגשי הוא תהליך המותאם באופן ייחודי לנשים בהריון ואחרי לידה במטרה לעזור להן להתמודד עם האתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי .כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד. אפשר לשלוח לי הודעה לווטסאפ, לימור.
בטח יעניין אותך לקרוא גם:
עזרה ליולדת: איך אפשר לעזור לאישה אחרי לידה שקשה לה לבקש עזרה?
דף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות