הפלה, אובדן הריון – אמהות "מוציאות לאור"

מאת :

19 באוקטובר 2010 | תגובה אחת

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

מתוך פינת הדיון "מוציאות לאור" שאני פותחת מדי יום שלישי בפורום "הורים לתינוקות" בתפוז:

"היום ניגע בנושא כאוב, שאולי לחלקכן יהיה קשה לכתוב או לקרוא עליו, אך עדיין זה נושא שרבות מאיתנו עברנו, התמודדנו או מתמודדות איתו ולכן, משהו שכדאי שנדבר עליו- אובדן הריון.

אובדן הריון הוא חלק מהחיים שלנו כנשים ועצם זה שהוא חלק מהחיים לא הופך אותו לקל יותר או עצוב פחות, כמו כל אובדן. כל אחת שהתמודדה עם אובדן מרגישה אחרת איתו, מתמודדת אחרת, חושבת אחרת, מתנהגת אחרת, נתקלת בתגובות אחרות מהסביבה הקרובה או מהממסד הרפואי ועדיין, לכולנו משותפת התחושה שהיה בנו משהו חי שעכשיו איננו. משותפת התחושה שנגמרה התמימות.

מזמינה אתכן היום לכתוב על הנושא הכאוב הזה. על האובדן שחוויתן, על ההתמודדות שלכן עם האובדן, על התחושות שיש בכן על האובדן, על התגובות שקיבלתן. אם נעזרתן בייעוץ מקצועי, אתן יכולות לכתוב האם עזר ובמה.

מצרפת שתי כתבות מקצועיות על אובדן הריון, המסבירות על האובדן וההתמודדות איתו וסיפור אישי אחד על אמא שמתמודדת עם אובדן הריון בימים אלו:

איך מתמודדים עם אובדן הריון ? כתבה: גל קורן באתר לרכב.

לידה שקטה, אבל מושקט: התמודדות עם אובדן הריון. כתבו: אולה בן ארי ויעל יגור, אתר בטיפולנט.

קישור לפינהאמהות כותבות על אובדן הריון.

שלכן באיחולי הריונות בריאים ותקינים,
לימור

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

תגובה אחת ל- “הפלה, אובדן הריון – אמהות "מוציאות לאור"”

  1. אילנה כהן הגיב:

    .. אחרי 3 שנות טיפולי פוריות סוף סוף הריון ו..עם תאומים איזה התרגשות חבל על הזמן .. הכל היה תקין עד שהלכנו לסקירה המאוחרת (סוף חודש חמישי) והעוברים שעד יומיים לפני עוד היו בריאים ושלמים פשוט שכבו שם ללא דופק .. ההלם העצב הדיכאון הוא בלתי נסבל והכי מרגיז – היה ניתן למנוע זאת .. אחת הרופאות שטיפלו בי לאחר הגרידה אמרה לי,שלא לציטוט, שכנראה הבעיה היא קרישיות דם אבל-אף רופא לא נותן הפניה לבדיקה לפני שעברת 3 הפלות או שבץ מוחי (כן אתן קוראות נכון בבי"ח אמרו לי כך מילה במילה) אחרי הרבה בלגן השגתי את הבדיקה שגילתה שאני נושאת גן מוגבר לקרישיות . הרופא שביצע את הטיפולי פוריות נדהם הצלחתי לעבור טיפולי פוריות קשים בלי להתמוטט או למות !!! – אני כותבת כדי להגיד לכל הנשים אל תסמכו על הקופות חולים- לכו , עם בנותיכם לרופא פרטי שלמו 1500 ש"ח ועיברו את הבדיקה זה יכול למנוע המון כאב לב ולמנוע סיכון חיים , אל תעברו את מה שאני עברתי

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני אסירה בחיק האמהות, אסירת תודה

מאת : מאיה הובני

29 במאי 20113 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, רק אהבה

מישהי אמרה לי שכשנולד ילד, עולה סף המתח ואנחנו מגיבים למצבים חדשים מתוך פחד. לכן, אנחנו בורחים לתגובות האוטומטיות מתוך לחץ וזה לוקח קצת זמן למערכת להתייצב. אני מרגישה שזה כל כך אמיתי, אני רוצה לעוף עכשיו ואי אפשר, אני מגלה שרק הכתיבה נותנת לי כנפיים .

אני אסירה בחיק האמהות

אסירת תודה

שחלקת עימי הזדמנות

לגעת בנבכי עצמי שוב ושוב

טיפולי פוריות: האוטובוס בדרך להריון

מאת : ליטל אוהב ציון

9 בדצמבר 20105 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אסון האוטובוס והכמיהה לניסים מובילה אותי לכתוב את הפוסט הבא, על האוטובוסים שלי בחיים והכמיהה האין סופית הזו להרות ועל התחנות בדרך של טיפולי פוריות:

את נכנסת לכביש, חד סיטרי (ברוב הפעמים), לא סתם כביש, אלא HIGH WAY בדרך יש כל מיני סוגים של רכבים, אופנועים, מוניות ואוטובוסים.

קו אחד של אוטובוס הוא ה"קו הטבעי" זה הסוג שמאמין שיש קשר הדוק בין גוף ונפש, באוטובוס הזה תפגשו המון נשים לבושות לבן, בלי איפור ובלי לק, טבעיות ככל האפשר שעושות יוגה ו/או מדיטציה ו/או דמיון מודרך ו/או דיקור סיני.

אמא, אני צריכה שתאהבי אותי כאמא

מאת : אמא חדשה

11 באוקטובר 20118 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות ובנות, לכל אמא, תחושות מגוונות אחרי לידה

אני כועסת על אמא שלי. כועסת עליה מאוד.

לא מצליחה להעביר את זה או להתגבר על זה.

אני כועסת על עצמי כי אני כועסת עליה. ורע לי כבר כמה ימים. אף אחד לא מבין למה, ואני בוכה ומתעצבנת, ולא טוב לי עם עצמי…