גם משבדיה מגיעות תובנות ועצות ללידה ולימים שאחרי הלידה !

מאת :

28 באוקטובר 2010 | 0 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

אני ילדתי את ביתי הבכורה בארץ זרה (שבדיה). אני אמא בפעם הראשונה ואני מתמודדת ! ועושה זאת בהמון אהבה. שירה בסה"כ בת 10 ימים. נשמע קצת מצחיק אבל, למדתי המון ממנה על הורות ומהכוח שגיליתי שיש לי.

 * בזמן ההריון – כדאי ללמוד על הורות, הנקה ובכלל הימים שאחרי – לדעת למה לצפות, לקרוא, לשאול, להתעניין. הלידה זה יום אחד. תתכוננו להורות – זה לכל החיים!

אני מתחרטת שלא קראתי יותר על הימים שאחרי הבי"ח.

לא ידעתי למשל – שתינוק לא אוכל הרבה ביומיים – שלושה הראשונים לחייו. אז זה לא ממש חכמה להיות בבי"ח ולחשוב "זהו? זה כל הסיפור? קצת אוכל והרבה שינה?”.

 *תכינו תוכנית לידה. תדאגו שמישהו שיהיה איתכן יהיה הפה שלכן. שיהיה חזק ותקיף מול הצוות. לפעמים ביה"ח לא תמיד חושב על טובת היולדות.

 * שמונה חודשים אנחנו מתעסקות בלידה –יש כאלה שמפחדות, נרגשות, חוששות, מקיפות את הנושא מכל כיוון וכו' – חודש תשיעי כולנו כבר תקווה שהתינוקת תצא כבר ושנהייה בריאות.

תכינו את עצמכן לימים שלאח"כ – שאתן בבית.

 * תקחו עזרה כשמציעים לכן. מאנשים שעושים לכן טוב, שאתן סומכות עליהם. כל עזרה תתקבל בברכה. מאוד קשה בימים הראשונים.העייפות, המצב רוח, וההורמונים מקשים קצת.

 * ההנקה לא באה לי בקלות – בימים הראשונים היה לי קשה מאוד ! העברתי נסיונות הנקה בבכי ולא הבנתי למה זה לא הולך לי – אם יש רצון להניק מטעמי, רצון לינוק מטעמה וברוך השם גם חלב יש – למה זה לא הולך?

ובעיקר היה לי קשה כי היא ירדה במשקל והרגשתי חרא של אמא.

תנסו להניק – אם לא הולך, תנסו יועצת הנקה, טיפת חלב או אמא מנוסה אחרת – אני נעזרתי בגיסתי ובמיילדות.

 * עצה נוספת קשורה בהנקה – ללטף אותם כל זמן האכלה, לנסות לפתוח את הידיים שלהם – הידיים קפוצות לאגרוף – עצה שקראתי בפורום ואני משתמשת בה.

 * להכין לך סנדביצ'ים מראש ושתייה – הנקה מצמיאה מאוד ! – עשי לך פינת הנקה קבועה.

 * להשתמש במנשא ! לא מרגישים את התינוקת במנשא מבד, הם נרדמים עלייך ומהר והם לא צריכים כל כך הרבה שכבות – גופך מחמם את התינוקת.

 *  במידה והתינוקת נרדמת לך בידיים, חממי עם בקבוק מים חמים מגומי את המיטה וכמה דקות לפני שאת מניחה אותה במיטה (במידה והיא עטופה בשמיכה – יחד איתה) הוציאי הבקבוק – היא לא תתעורר.

 * ביום להדליק אורות בבית, להשמיע מוזיקה לתינוקת – לעשות פעילויות של יום.

בלילה – לא להדליק אורות – אם מחליפים חיתול, לעשות זאת מהר ולא לדבר איתה.

*  כשיש קושי להרגיע ו/או להרדים תינוק בוכה – עצה אחת היא להדליק שואב בחדר השני
והרעש אמור להרגיע אותם, אבל כשזה אמצע הלילה והתינוקת סובלת מגזים – אני מציעה
לזמזם. לזמזם ארוכות ובצורה אחידה – זה עבד על הקטנה שלי בכל פעם!

 אני בטוחה ששכחתי משהו ! אבל אני עדיין פה ולא הולכת לשום מקום…

 מאחלת לכן הריון משעמם ועגול, לידה קלה ובריאה ושתצאנה בידיים מלאות תמיד.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מעבדות לחירות: מסר לכל אחיותיי האמהות

מאת : ליטל גרין

14 באפריל 20110 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

חיפשתי הזדמנות להעביר מסר לכל אחיותיי האמהות באשר הן. הנה חג הפסח קרב ובא ומצאתי את ההקשר המתאים. סיפור יציאת מצריים והיציאה מעבדות לחרות מזכירים לי את המסע האישי שלי בתוך האמהות. מסע שארך זמן רב, בחלקו במדבר…

קשה לי

מאת : שירה דרוקר

19 ביולי 201113 תגובות

מתוך אחרי לידה, קושי אחרי לידה

מבוא: הטקסט הבא ממש "נשפך" ממני לפני שבוע, אחרי כמה ימים קשים שבאו אחרי תקופה די מאתגרת של אחרי לידה… כתבתי אותו לבעלי, כדי להסביר בדיוק מה עובר עלי, ואני חייבת להודות שאחרי שנפתחתי ושיתפתי, המצב השתפר, והגיעו ימים טובים יותר… ומנקודת מבט של שבוע אחרי אני מבינה כמה הטקסט קיצוני ומדאיג, אבל כנראה שככה באמת הרגשתי…

הכל תקין, אז למה בכל זאת התחושה היא שמשהו לא???

מאת : מגלה את עצמי מחדש

26 בדצמבר 20119 תגובות

מתוך הריון, חרדות ודיכאון בהריון, יומן הריון

הכל תקין, אז למה בכל זאת התחושה היא שמשהו לא???

הזמן עובר, השקיפות העורפית בסדר, הסקירה הראשונה מראה שהספירה שלי לא נכונה בשבוע, אבל למי זה איכפת- טעות נפוצה, לא חשבתי על זה דקה אחרי… חשבתי על זה הרבה אחרי- אחר כך. אבל כשלכאורה הכל תקין והכל מצטלם יפה, ורק התחושות, תחושות שלא מבוססות על כלום חוץ מתחושות, רק הן לא תקינות, רק הן לא יפות, אז למה להטריד את המערכת…

אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש, אבל לצערי, במקרה שלי, ידיעת החוק- חוקי החיים הכניסה אותי למעגל של מצוקה. לא באמת עונש אבל בהחלט מצוקה. פתאום החיים וההריון בפרט נראו לי כל כך שבריריים, כל כך ארעיים, כל כך לא מובטחים.

דודה שלי אומרת שעד שאין לידה והכל תקין לא אומרים "מזל טוב" אלא "בהצלחה" וככה כל הזמן הרגשתי, שדרושה כאן המון הצלחה, שהכל בשנייה, יכול להיגמר, יכול להיעלם, שהכל אבל הכל לא בסדר אבל לא ידעתי באמת מה לא בסדר.