האם גם אתן מוכנות לשבור את קשר השתיקה ? דיכאון אחרי לידה

מאת : תמר קלר

18 באוקטובר 2010 | 0 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי

נשים יקרות,

 שמי תמר קלר , בת 42 ואם לשלושה ילדים – 16 , 14 ו-8 .

 לפני 8 שנים זה קרה, במקום, בזמן, במספר הלידה ובתנאים הכי לא צפויים- חוויתי דיכאון אחרי לידה.

כאשה שחוותה דיכאון אחרי לידה ויצאה מהמשבר, הרגשתי, למדתי והבנתי שה"חלל" החברתי והציבורי הקיים בארץ בשל  קשר השתיקה בענין, ממש בלתי נסבל ומקומם . כל אלו הביאו אותי לפעולה ועשיה.

לפני כ-6 שנים הצטרפתי לפרוייקט "אם לאם" – אמהות מאמצות אמהות בתקופת ההריון והלידה ומלוות אותן במשך שנה אחרי. ומאז  אני תומכת ומלווה באופן פרטני נשים שחוות דיכאון לאחר הלידה במסגרת הפרוייקט ומחוצה לו .

 ככל שהתרחבה פעילותי, ככל שנפגשתי עם יותר נשים ושמעתי יותר סיפורים כך הלכה וגדלה הלמידה, הלכו  והתעצמו הרגשות ונולדה לה התובנה…ממש בלידה טבעית-הכי טבעית והיחידה – הטבעית  שהיתה לי .

התובנה שעלי להרחיב את תרומתי לקהילה בכללה על כל גווניה, במטרה :

  1. לשבור את קשר השתיקה בנושא.
  2. לשנות את הסטיגמות / הסטריאוטיפים.
  3. להגביר את המודעות לסימפטומים, להתמודדויות, ולדרכי הטיפול.
  4. להדגיש את חשיבות התמיכה של המעגלים החברתיים הסובבים אשה החווה דיכאון לאחר הלידה (בןזוג, משפחה מורחבת,חברים, מקומות עבודה ).
  5. להבין את מה שמסתתר מ"אחורי הגלוי"  הקיים בחוויה שכזו : שזוהי ברכה , אות וסימן לשינוי שצריך לקרות בחיים.

מתוך המטרות שהועלו התפתח הרעיון של מונולוג המהווה הזדמנות לצופים ולצופות להתחבר להיחשף, להרגיש , להבין ולעשות.

ההצגה  "ברכת אביה", העוסקת בנושא דיכאון אחרי לידה, מספרת על אשה שחוותה זאת ונפגשת עם חברה המתמודדת עם המשבר. לצורך ההצגה נערך תחקיר ספרותי בנושא  וראיונות עם דמויות מהסיפור ואנשי מקצוע בתחום.

אורך ההצגה: 45 דקות ולאחריו דיון ומפגש עם שחקנית. כתיבה ובימוי: אלון מרגלית. ההצגה מיועדת לאנשי מקצוע מתחום ההריון והלידה/ פסיכולוגים / פסיכיאטרים /מועצות איזוריות/מרכזי הורות שונים/חוגי בית ועוד.כמו כן היא מומלצת מאוד לנשים וגברים כאחד.

עד עתה צפו בה קהלים מגוונים והתגובות והמשובים עשו את שלהם – והגיעו גם לתקשורת. ניתן לראות אותי וקטע מההצגה בסרט "היום שאחרי הלידה" ששודר בערוץ 2 (תראו מדקה 41).

אז אפשר לומר שמשהו מתחיל לזוז..

את לימור הכרתי בכנס שנערך בשנת 2009 בחיפה – הכנס נפתח בהצגה שלאחריה היא ניגשה אלי. לימור היתה ממוקדת ונחושה בהחלטתה לגייס אותי ולהשמיע את קולי ואני מודה לה על כך .

היום אני פותחת את הטור בפוסט הראשון, בבאים אשתף אתכן בכל התהליך שקדם להצגה…במשבר, בהתמודדות, בהחלמה, בעשיה ..במחשבות,ברגשות, באני מאמין שלי , בטיפים לשגרה קלה יותר, דרכי טיפול, סיפורים נוספים, ועוד.

אני מזמינה אתכן להושיט לי יד.. האם גם אתן מוכנות לשבור את קשר השתיקה?

שלכן, תמר

תמר קלר, הסברה, הכוונה ותמיכה במעברים רגשיים ודיכאון בזמן הריון ואחרי לידה

.tamarkeller1@gmail.com  050-8783200

לבלוג של תמר על דיכאון אחרי לידה.

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

לצאת מהאפלה אל האור- דיכאון אחרי לידה כהזמנה להתחדשות/ תמר קלר, מלווה בהריון ואחרי לידה.

נקודת הזינוק- לטפס מתחתית הבור של הדיכאון אחרי לידה/ תמר קלר, מלווה בהריון ואחרי לידה.

בחיים תמיד הדברים מתפרקרים ורק אחר כך מתאחים/ תמר קלר, מלווה בהריון ואחרי לידה.

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך רפלקסולוגיה בהריון יכולה לעזור לך ?

מאת : יוליה אורי

11 בינואר 20110 תגובות

מתוך הריון, רפואה משלימה בהריון ולידה

רפלקסולוגיה בהריון יכול לעזור לך בתהליכים רגשיים שאת עוברת כמו מצבי רוח, חרדות, דיכדוך,עצבות, חששות, דימוי גוף, הסתגלות רגשית ועוד.

רפלקסולוגיה בהריון הינו כלי שיכול לעזור לך להתמודד עם פחדים רבים שעלולים לעלות בזמן הריון, כמו פחדים לגבי העובר, פחד מלידה, פחד מאי ודאות, פחד ממה יקרה אחרי הלידה ועוד.

רפלקסולוגיה בהריון הינו טיפול מרגיע מאוד ולכן יעזור לך במצבים של לחץ ומתח.

אוף, אין לי כוח, מה עושים ?

מאת : אושרה

3 במאי 201118 תגובות

מתוך רוצות הריון

תכננתי , ציפיתי, רציתי מאוד. כבר אחרי הלידה השנייה היה לי ברור שיהיה עוד ילד, תינוק/ת, משהו קסום , מרגיע, חדש, לחוות שוב את ההרגשה הקסומה הזאת של אחרי לידה… אין, האהבה האין סופית הזאת, להרגיש איך אני שוב מתאהבת מחדש, איך הלב מתרחב והשמחה בלב הולכת וגדלה.

לא רוצה לגדל את ילדיי על גבורה

מאת : סשה חזנוב

14 באפריל 2013תגובה אחת

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים, קוראות לשינוי

לא רוצה לגדל את ילדיי על גבורה. רוצה שפשוט יהיו. הם. גיבורים או לא. חזקים או חלשים. מה שבא להם. לא רוצה את ההקשר הזה בראש שלהם – מדים וכבוד. חיילים ושאיפות. בעיקר כי זה בולשיט. וכי החיים זה מעבר לזה. הם אמנם לא מנותקים מזה, אבל בחשבון הסופי הם הרבה יותר. גם אם אנחנו שטופי מוח לפעמים עד כי נראה שאי אפשר אחרת כאן.